פתאום באמצע הלילה עלמה בת השנה ותשעה חודשים התחילה לבכות. לא כאב לה דבר, אלו ודאי לא היו שיניים שיוצאות, היה נראה כאילו חלמה חלום רע. אבל על מה ילדה בגיל הזה יכולה לחלום שיגרום לה לבכות ככה?
מסתבר שילדים מתחילים לחלום עוד לפני לידתם. "ממחקרים שונים עולה, כי כבר ברחם אמם עוברים מראים 'שנת חלום', המאופיינת בתנועות עיניים מהירות (שנקראות REM) המזוהות עם חלימה", טוענת גילת מלכאן -סטיקלרו, פסיכולוגית קלינית מומחית לטיפול בילד ובמשפחה. "בקרב תינוקות ניתן לזהות חלימה כששנתם חסרת שקט, נשימתם אינה סדירה, קצות אצבעותיהם נעות במהירות, עיניהם מתרוצצות, ומופיעים חיוכים או עוויתות תוך כדי שינה".
פרופ' אבי שדה, ראש המגמה לפסיכולוגיה קלינית של הילד ומנהל מעבדה להפרעות שינה בילדים באוניברסיטת תל אביב, מספר כי חלומות של ילדים משקפים את שלב ההתפתחות שלהם. "כמובן שילדים מוגבלים לספר לנו על החלומות שלהם עד שהם מפתחים את השפה. ילדים בני שנתיים עד חמש חולמים על תוכן מאוד פשטני וסטטי. אין רגש בחלום או אינטרקציה חברתית. חלומות בגיל זה מאופיינים בהיותם קצרים עם מעט רגשות ולא יוצרים סיפור מורכב. חלומות רבים עוסקים בבעלי חיים. חלק קטן עוסק ישירות בדמויות מפתח כמו הורים. רוב החלומות עוסקים במשאלה או צורך של ילד, ובחלומות רבים מופיעות חוויות שהתרחשו במציאות.
הסיוט הכי גדל: הליכה לאיבוד או ניתוק מההורים
"חלומות רעים בגיל הזה מתאפיינים בהליכה לאיבוד או ניתוק מההורים, כי זה האיום מבחינתם בשלב הזה. כשהדמיון שלהם מתפתח, מופיעים דימויים נוספים כמו חיות מפחידות, שודדים, מפלצות - תכנים שהם נחשפים אליהם במציאות דרך ספרים או סרטים.
"בגילאי חמש עד שבע, החלומות הופכים למורכבים יותר והם נחווים כרצף עלילתי. החלימה משקפת את התפתחות החשיבה".
חלומות מהווים רמזים לעולמו הפנימי של הילד, וניתן ללמוד דרך החלום הרבה על מה שהילד אינו מספר. "כשהילד כבר בוגר יותר, תוכן החלום קשור לנושא שמעסיק אותו או לחוויה רגשית שהוא עבר. יש קשר בין הרגשות הצפים בחלום - שמחה או פחד - לבין חוויות שהילד עבר במציאות, או לנושאים המטרידים אותו כשהוא ער", טוען שדה.
גילת מסכימה ומוסיפה: "כאשר הילד חווה הצלחה בחלום, זוכה לתשואות ואישור מהסביבה, ייתכן שהחלום משקף את תחושותיו החיוביות כלפי עצמו ומעמדו בחברה, אך בה בעת ייתכן כי החלום מבטא את כמיהת הילד למימוש פנטזיה זו של כוכבות ומקובלות בחברה. חלומות מפחידים על מפלצות, אסונות, פגיעה ואיבוד שליטה עשויים לבטא את פחדיו וקשייו של הילד בתא המשפחתי או החברתי, ותחושת חוסר אונים והעדר יכולת להתמודדות. במידה והילד מתעורר מדי לילה מבוהל ומפוחד, ניתן להסיק כי משהו בשגרת חייו מטריד אותו".
לא כל סיוט מעיד על מצוקה
לא תמיד המשמעות של בכי באמצע הלילה היא דווקא התעוררות מסיוט. תופעה הנקראת "ביעותי לילה" שכיחה בעיקר בגילאי 3-5 ואחראית להתעוררויות המאיימות הללו.
מה ההבדל בין ביעותי לילה לסיוטים?
"ביעותי לילה הם התקפי אימה או פחד המתבטאים בצרחות או בכי חזק מתוך שינה, לרוב, בחצי הראשון של הלילה. הילד המבוהל אינו מגיב לניסיונות ההרגעה השונים מצד ההורים, אינו מצליח לבטא את מקור פחדיו ולרוב נרגע לבד ובכוחות עצמו", מסבירה גילת. "תופעה זו נפוצה בעיקר בגילאי שנתיים עד שש, אך גם בגילאים מבוגרים יותר, ומופיעה רק בקרב כ-15 אחוזים מהילדים. חשוב לזכור כי לא מומלץ להעיר את הילד בזמן ביעות. הסיבות לביעותי הלילה אינן ידועות לגמרי אך מקושרות ללחץ רב במהלך היום, מחסור בשינה וחום גבוה בשל מחלה".
לדבריה, חוקרים גילו שהילד אינו חווה מצוקה כלל במהלך הביעותים, אלא ממשיך למעשה לישון שינה עמוקה, וכשיתעורר לא יזכור דבר מההתרחשות.
"סיוטי לילה הם חלומות רעים ומפחידים, המוכרים גם לנו המבוגרים. הסיוטים מתרחשים בזמן שנת ה-REM, שלב שינה פחות עמוק המגיע כל שעה וחצי בערך, ומתארך יותר ויותר לקראת השעות הקטנות של הלילה ולפנות בוקר. הילדים מתעוררים מהסיוט מבוהלים, כשהם זוכרים מה הפחיד אותם וזקוקים להרגעת המבוגר ובטחונו. לרוב, הילדים זוכרים את הסיוט גם בבוקר, ולפעמים גם מפחדים לשכב לישון פן יחזרו הסיוטים. פעמים רבות הסיוטים מתחילים להופיע עם התפתחות עולם הדמיון של הילדים והכרות עם עולם המפלצות והשדים, או בעקבות סרט מפחיד בו צפו. לעיתים הסיוטים מופיעים כשהילד עייף מאוד או בתקופות בהם חלים שינויים בחייו והוא חווה לחץ ומתח גבוהים מהרגיל. שוב, לא כל סיוט מיד מעיד על מצוקה בחיי הילד, רק אם זו תופעה מתמשכת".
כיצד להגיב כאשר הילד מתעורר מסיוט?
"כשהילד מתעורר מבוהל באמצע הלילה חשוב להרגיע אותו, לחבק ולהעניק לו תחושת ביטחון ויציבות. חשוב שירגיש שההורים שם בעבורו ואינם כועסים עליו", אומרת גילת. "פעמים רבות ילדים קטנים מבלבלים חלום עם מציאות ועל כן מבוהלים כל כך מהחלום המפחיד. ניתן להגיד להם בטון מרגיע כי הם חלמו חלום מפחיד, וכעת התעוררו, הם בבית, עם ההורים והכול בסדר והם מוגנים. חשוב להבין את הפחד שלהם מלשוב ולישון מחשש שהסיוטים ישובו, וכדאי לסייע להם להירדם ולשבת ליד מיטתם".
אל תגידו לו שאין מפלצות
גילת מייעצת לשמור על כלל חשוב: אין לבטל את פחדי הילד. "אל תגידו לו שאין מפלצות ואין ממה לפחד. בחוויה שלו הפחד הוא ממשי ואמיתי, ולכן יש להיכנס לעולמו, ולבחון ביחד איתו מה יסייע לו להירגע ולחוש ביטחון. למשל ללכת עם הילד 'ולגרש את הפחדים'. ממש בצורה פיזית, לזרות אבקת קסמים ופעולות דומות.
"ילדים גדולים יותר הם וורבליים, אפשר לשוחח איתם על תוכן החלום ולנסות להבין את טיב הפחדים. עצם הדיבור על החלום מרגיע במעט את מרבית הילדים, שמבינים כי מפחיד ככל שיהיה, זה היה רק חלום. ניתן לשאול מה קרה בחלום, מי היו הדמויות שנכחו, מה קרה בסוף, כיצד הרגיש הילד בסיטואציה, כיצד הוא חושב שיכול היה להתמודד בסיטואציה עליה חלם, מה היה משנה אם היה יכול? שאלות מסוג זה מחזירות לילד שליטה על הסיטואציה ומפחיתות מהחרדה שחש. במהלך טקס השינה, אפשר לשוחח עם הילד על החלומות הרעים, לנרמל אותם ולהבטיח שאתם שומרים עליו".
רוצים לדעת עוד עולמם של הילדים שלכם? עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו