פענוח ציורי ילדים: איך מזהים סימני התעללות?

כשעוסקים בנושא ההתעללות בילדים, במיוחד התעללות מהסוג המיני, יש להיות זהירים פי עשרה מאשר בכל הנושאים האחרים בהם התעסקנו עד כה. אבחון מהיר ושגוי במצב כזה יכול להיות הרסני לילד ולכל המשפחה, לכן יש לקחת את הדברים מאוד בזהירות.

כמות הפעמים בהן פונים אליי הורים המודאגים ממקרה של הטרדה מינית ואני מרגיעה אותם שהכל בסדר, גדול בהרבה מכמות המקרים בהם באמת קרה משהו. הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות, אומרים, ומבוגרים רבים נוטים לקפוץ מהר למסקנה שנעשה לילדם עוול. בין הורים גרושים שאין להם אמון אחד בשני, מורות מודאגות או גננות שחושדות במשהו, המערכת יכולה בן רגע להיכנס לסחרור נוראי וכואב.

מתי מדובר בסקרנות מינית טבעית?

פעמים רבות הציורים מאפשרים הליכה איטית, צעד צעד. מבחינה מסויימת, זהו ערוץ מיוחד בו ילדים מתבטאים בצורה שונה מההתנהגות היומיומית, ומצד שני, כשמצרפים יחד כמות גדולה של ציורים, אפשר כבר לקרוא אותם כמו התנהגות של הילד. סימן המצוקה הראשון שאני מחפשת הוא שינוי בהתנהגות הילד כפי שהכירו אותו עד כה. רוב האנשים טועים לחשוב שילד שעבר התעללות מינית יצייר איברי מין, וסביבם הכל יהיה כרגיל. זה לא עובד כך. ילד שחווה התעללות מינית לא יצייר רק מין. תופעות המצוקה המינית יצטרפו למצוקה כללית יותר.

כאמור, לא כל ציור של איבר מין הוא סימן להתעללות. בציור העליון (ציור 1) מצויירות שלוש דמויות, שלאחת מהן, זו שבמרכז, יש צ'ופצ'יק חום בין הרגליים. הילד שצייר את הציור, בן ארבע, העיד שמדובר בדמותו שלו, 'עם בולבול'.

חשוב שכל הורה ידע שבגילאי 3-6 ישנה התעוררות יצר מיני אצל ילדים, נראה אז מקרי אוננות, "תראה לי ואראה לך" ונגיעות בין ילדים. זוהי סקרנות מינית טבעית. עיסוק בגוף, על כל איבריו. כשנראה שהציור תואם את הגיל, והאיבר מצוייר באופן פרופורציונלי ובסגנון תואם לשאר הציור, אין סיבה לדאגה. גם ילדים בגילאי 13-14 נוטים לצייר איברי מין כמין התרסה וכחלק ממרד גיל ההתבגרות.

מתי בכל זאת צריכות להידלק נורות אזהרה?

• יש בעיה כשציור כזה מופיע מחוץ לטווח הגילאים המדובר כאן.
• ניתוק של איברי המין ממקומם הטבעי: ילד בן תשע, למשל, שמצייר דמות לבושה ואת איברי המין מחוץ לבגדים.
• איבר המין לא מצוייר כחלק אינטגרלי מהגוף. כשהוא לא הרמוני, מוגדל בהגזמה גרוטסקית, מושחר, מצוייר בלחץ שונה מיתר הציור.
• איבר המין מצוייר באופן נפרד, ללא גוף. במקרים מסויימים הקורבן עושה דיסאסוציאציה של איבר המין מהגוף של האדם המתעלל.
• מיהי הדמות המצויירת? כאשר הילד מעיד שצייר אדם שאינו הוא וצירף לו איבר מין, יש סיכוי נמוך יותר שמדובר בסקרנות תואמת גיל.

חשוב כמובן לבדוק כמה ציורים, ולא אחד, ולחפש סימני מצוקה רבים. לפני שנים הגיעה אלי אישה עם מעל 300 ציורים של בנה, גוף עבודות ענק, שטחה בפני את הציורים, ובאחד מהם, ורק באחד, הופיע תוכן מיני. מיד הרגעתי אותה והסברתי שמבחינה סטטיסטית זה לא מתקבל על הדעת. לימים יצר ה איתי קשר אותה אישה ואמרה שבאמת לא היו דברים מעולם, והחשד היה מוטעה. חשוב לא להסיק מסקנות לבד ולא לפעול על דעת עצמכם, אלא לערב איש מקצוע מיומן שיעשה את האבחון. זהו תחום קריטי.

התעללות פיזית: ציור של רוז פיזם

התעללות מינית חולקת קווים משותפים רבים עם התעללות פיזית. הן קרובות. זו לא התעללות נפשית או הזנחה רגשית, אלא פגיעה בגוף, ולכן אצל קרבנות נתמקד בעיקר בדמויות האנוש שלהם. כעשרה ימים לפני מציאת גופתה של הילדה רוז פיזם ז"ל נתבקשתי על ידי עיתון מסוים להעביר חוות דעת על ציוריה. לא נאמר לי של מי הציורים, ולא ידעו אז עוד מה קרה לה, אך בציוריה מצאתי סימני מצוקה רבים.

בציור שלפנינו (ציור 2), אותו ציירה סביב גיל ארבע, רואים רגרסיה בשלבי הציור, הציור אינו מפותח בהתאם לגילה של הילדה, היא מציירת מגרעת באיזור הראש, סימן לפגיעה גופנית, אין לה ראשים עגולים, וכמו כן רואים ציור חזק בעיניים וחלש מאוד באיזור הפה. חולשה בפה יכולה להעיד על קושי להתבטא, והאינטנסיביות בעיניים מראה על קושי להראות לסביבה את צפונות הנפש. התחלופות החדות בין הלחץ המופעל על הצבע מעידות על תנודות מהירות בין סטרס של הגוף להרפיה, דבר שקורה במצבים של מצוקה.

טיפים להורים:

1. כאשר מתעורר בכם הספק הקטן ביותר – פנו לאיש מקצוע ובררו זאת איתו היטב ובעדינות, ואל תקפצו להסיק מסקנות.
2. במקרים אלה אני לרוב לא מסתפקת בציורים בלבד ומבקשת לפגוש את הילד אישית, לקבלת תמונה מלאה יותר. אני ממליצה גם לערב יותר מאיש מקצוע אחד.
3. אל תפנו אל הילד בנושא מבלי שערבתם איש מקצוע. אנשי מקצוע יודעים כיצד לגרום לילד לדבר בלי שיהיה כל חשש שהובלתם או דבררתם אותו.

* מיכל וימר היא תרפיסטית בהבעה ויצירה, מומחית לפענוח ציורים וכתבי יד של ילדים, בני נוער ומבוגרים, ומחברת הספר "המדריך השלם לפענוח ציורי ילדים".

* המדור אינו מתיימר לתת את כל הכלים לפענוח ציורי ילדים, אלא קורס קטן המעניק מספר טעימות מהתחום בלבד. בפענוח מקצועי מוצלבים בין 50 ל-80 אלמנטים בכל ציור, ופה ארבעה בלבד. בנוסף, אין להסתמך על ציור בודד על מנת לקבוע את מצבו של הילד, ובפענוח נבדקים בין 30 ל-50 ציורים שונים מתקופה של חצי שנה, עליהם נערכת סטטיסטיקה.

הילד חזר להרטיב במיטה? הילדה מתעוררת באמצע הלילה? שלחו למומחית שלנו את פרטי הבעיה בצירוף שלושה עד חמישה מציוריהם, והיא תוכל לסייע לכם באמצעות טור שיתפרסם במדור זה (שמות הילדים יישמרו במערכת ויתפרסמו כשמות בדויים). כתובת המייל: family@mako.co.il.

סייעה בהכנת הכתבה: נטעלי גבירץ

>> במדור הקודם: איך מזהים קשיי קשב וריכוז?

לכל הכתבות במדור