גינון חסכוני במים: הכלנית מסתפקת במועט

המשבר החמור במים מחייב חיסכון ושינוי הרגלים, אבל מה יעשו כל אוהבי העציצים והפרחים? חובבי הגינון – לא רק בעלי גינות ומדשאות אלא גם אלה שמטפחים שלושה עציצים במרפסת הסגורה – ייאלצו לוותר על צמחים שצורכים כמות רבה של מים, ולגדל כאלה שמסתפקים במועט.
יתרונם של צמחי בית, מעבר ליופי ולאסתטיקה, הוא בכך שהם קולטים פחמן ופולטים חמצן. פליטת חמצן משפרת את זרימתו ואיכותו של האוויר בבית.
צמחים ביתיים יש למקם באזורים מוארים ועם משבי אוויר כדי שלא ייפגעו מכנימות. יש לדשן מעט את הצמחים בתקופת האביב וניתן להשקות אותם פעם בשבוע עד שהאדמה לחה; יש לבדוק עם האצבע את האדמה, ואם היא רטובה מלכתחילה אפשר לדלג על ההשקיה השבועית.
צמחים מומלצים שמסתפקים במעט מים הם צמח העכביש, ספטפיליום, אלוורה, סחלב, פיקוס בנימיני, אורטנזיה, אנטוריום, סינגוניום, אגלונמה וחלבלוב.
לאדניות יש להתייחס כמו לגינת חוץ; הדבר החשוב ביותר הוא לנקות את מצע הגידול מעודפי מלחים שמקורם בחומרי דישון שונים. הניקוי מתבצע בשטיפה בעזרת מי ברז עד לשטיפתם דרך חורי הניקוז. תכיפות ההשקיה צריכה להתבצע לפי בדיקה עם האצבע: אם האדמה לחה סימן שהצמח באדנית עדיין לא זקוק למים.
צמחים מומלצים: פקעות, זרעים ותבלינים המתאימים לאדניות. סלסלי כסף (פרחים בצבע לבן, ורוד, סגול) לובליה (לבן וכחול) אמנון ותמר, לוע ארי, כובע הנזיר, אפונה ריחנית, פרזיה, כלניות, נוריות, שמיר, פטרוזליה, גרגר הנחלים, רוקט, רוזמרין, לבנדר, אורגנו, ארגולה, קורנית, זוטא לבנה, גרניום לימוני ואזוב מצוי.

המלצות לגינון: לשתול באביב, לחפות את הקרקע

בחרו צמחייה חסכונית שמשתלבת בכל גן; למשל רוזמרין, לבנדר וגרניום

צילום׃  משתלות וונדי

 

צמחים חסכוניים במים בגינות הם כאלה שלאחר שתילתם והתבססותם בקרקע, יידרשו עוד שתיים עד שלוש השקיות עזר בקיץ ומי גשמים במהלך החורף. בניגוד למה שנהוג לחשוב, לחלק מצמחים אלו יש פריחה מרהיבה והם יכולים להשתלב בכל עיצוב גן.
טיפים לחיסכון במים:
• חשוב לעבור להשקיות מעמיקות בגן, כלומר להשקות בכמויות גדולות יותר של מים, בהשקיות מרווחות יותר. כך נוצר מצב בו הצמחים יעמיקו שורש ויוכלו להשתמש ברטיבות בשכבות עמוקות שמתאדות פחות.
• זמן השתילה המועדף הוא סתיו-חורף-אביב. בתקופה זאת הם יכולים להספיק להיקלט באדמה לפני עונת הקיץ החמה, בה קשה לבסס קליטה של צמחים. אם נשתול בעונות אלו, נחסוך מים, כיוון שצמחים לאחר שתילה זקוקים לכמויות גדולות יותר של מים, ובקיץ הצמחים עשויים לסבול יותר מבעיות של חוסר או עודף מים שקשה לשלוט בהם בגינה מעורבת. כמו כן, הם עשויים לסבול ממחלות שונות, שאליהם רגישים יותר חלק מהצמחים החסכניים לפני שהתבססו.

• דבר חשוב ביותר בגן לצורך חיסכון במים הוא חיפוי הקרקע; שבבי עץ הם חומר השומר על הלחות והקרירות של הקרקע ומהווה חומר אורגני המוחזר לקרקע. ניתן להוסיף כל שנה כמות קטנה לחיפוי המקורי ולחדש אותו. אפשר להשתמש בחומרים נוספים לחיפוי, כמו חלוקי נחל ואבנים שונות ואבני טוף. בשימוש באבנים, מחפים לעיתים את הקרקע לפני הנחת האבנים ביריעות 'פלריג', אשר מונעות נביטת עשבים ומונעות ערוב האבנים עם האדמה שמתחת.
• ההשקיה תיעשה רק בטפטוף, בכך נחסוך במים ונשקה רק את הצמחים הרצויים ונוכל לפקח על כמות המים הניתנת לכל צמח. בעזרת קווי השקיה שונים בגינה, מספר טפטפות וקביעת הספיקה לכל צמח, לפי הצורך והתנאים בגינה.
• גם עיצוב הגינה יכול לתרום לחיסכון: ניתן לשלב ריצוף לפינת ישיבה, מתקני משחק לילדים, ערסלים ונדנדות, אבנים תואמות לנוי ופסלים ובכך להקטין את שטח הגינון הדורש השקיה.
• המלצה לשתילה: מומלץ לשלב עצים בעלי שורש שיפודי החודר לעומק עם עצים בעלי ציצת שורשים שאינה אגרסיבית, כמו הכרבל הלביד, עץ לא נשיר בגודל בינוני עם עלוה מאדימה בלבלוב, או בולוסנתוס נאה, שנשיר בחורף ובעל פריחה מרהיבה סגולה באביב ובתחילת הקיץ. גם האריתרה הוא עץ יפיפה, ירוק עד, שלבלוב עליו צבעוני והוא מתאים לגינות קטנות וכן הקופנאופסיס , עץ ירוק עד וספיון השעווה הנשיר, שעליו מקבלים בסתיו גווני שלכת אדמדמים וכמובן כל העצים המוכרים מהחורש בארץ, כמו מיני אלונים, אלות וחרוב.
ניתן לשלוט על גודל העץ על ידי כמות המים הניתנת לו ולשמור אותו בגודל קטן יחסית, שמתאים יותר לגינות הקטנות. לשם כך יש לאפשר לעצים קווים נפרדים של השקיה או לפחות יכולת לנתק אותם ממערכת ההשקיה הכוללת של הגינה. מומלץ להימנע מעצים ירוקי עד שמתרחש בהם "אפקט המטרייה", המחזיקים את מי הגשמים שאינם מגיעים לקרקע ולשם השקיית השורשים יש צורך להשתמש בממטרה. לחיסכון במים עדיף עצים נשירים כמו פקאן. כמו כן: מטפסים- בוגונוויליה, בוהינה קרון, ברכיכיטון הסלעים וגם ארמופילה מוכתמת המעניקה פריחה אדומה בחורף ולויקפילום- פריחה סגולה כהה מהאביב ועד הסתיו.

מדשאה: מי שרוצה ליהנות מכרי דשא בגינתו הפרטית יכול להשיג את המטרה על ידי שימוש בדשא סינתטי. רשויות מקומיות רבות ברחבי הארץ כבר קיבלו פנייה מעמותת אדם, טבע ודין, להחליף את משטחי הדשא המיועד לנוי במשטחים של דשא סינתטי. דשא סינתטי עשוי מתערובת של פוליאתילן ופוליפרופילן, הנתפרים למשטח תמיכה בגובה של 5- 8 ס"מ, לפי רצון הלקוח, ומחקים את הדבר האמיתי. את משטח הדשא מניחים על הקרקע שהוכנה מראש (יישור ופריסת יריעת בד שחורה למניעת צמיחה של עשבים שוטים) והוא יכול להחזיק מעמד בין 10-20 שנים. ישנם מגוון סוגים של דשא סינתטי, כשההבדל העיקרי ביניהם הוא בצפיפות.

ככל שהדשא צפוף יותר, כך הוא יקר, אך דורש פחות תחזוקה של מילוי חול או גומי בין המרווחים. אין צורך לכסח את הדשא אלא לטאטא אותו מפעם לפעם. הדשא אינו דליק, ירוק כל השנה, ניתן להתקנה בכל מקום, לא גורם אלרגיות וסף השחיקה שלו גבוה פי ארבעה מזה של דשא אמיתי. מי שלא רוצה דשא ירוק, יכול להשיג את הדשא הסינתטי גם בגוונים של כחול, צהוב, כתום, לבן ואדום. מחיר: עד 400 שקל למ"ר, לעומת 15-20 שקל למ"ר דשא רגיל.

טיפים נוספים לגינון

סייעו בהכנת הכתבה: וואן וונדי ממשתלות "וונדי", שוני ענדא, אגרונום משתלת "הסוכה בית ירוק בכפר אז"ר"