איך לבחור שם לתינוק?

לבחור שם לתינוק זה לא פשוט אבל גם לא כל כך מסובך. מקורות ההשראה רבים הם, ואם הלידה כבר עברה ועדיין אין לכם שום רעיון, תמיד אפשר לבחור ב"יהלי" - לבן, לבת, לא משנה - ולגמור סיפור. אבל אם אתם בכל זאת רוצים להשקיע, אתם מוזמנים להתחיל בעבודת המחקר הכי משמעותית ובעלת השלכות שערכתם עד כה. שנתחיל?

ספר השמות הגדול

כשם שכלות ממהרות לרכוש את "מתחתנים", כך מזדרזות הריוניות רבות להסתער על "ספר השמות הגדול" ולהיחשף לקטגוריות של שמות שלא חשבו עליהם מעולם כמו חקלאות ("גינה"), ערכים אנושיים ("אהדה") או האמיץ מכולם - חלקי העץ ("אשכולה").
מצד אחד: תהל. וואללה, הברקה.
מצד שני: כדי לדעת שליבת זה שילוב של "לי" ו"בת", אתם לא באמת צריכים ספר. היגיון בריא יספיק.
חומר למחשבה: "דוכיפת"? אתם לא רציניים.

להיזכר בסבתא

לקרוא לילד על שמו של אדם יקר לנו שהלך לעולמו הוא המתנה הכי יפה שאדם יכול לבקש לעצמו. טוב, אחרי שקוראים לרחוב על שמו ועושים סרט על חייו. כנראה שההורמונים של ההריון גורמים לכל אחת מאיתנו להיזכר פתאום בסבתא עליה השלום. לא מתוך אהבה נצחית חלילה, יותר בגלל רעב פתאומי לדג המהולל שנהגה להכין.
מצד אחד: אם "בלומה" עשתה כל כך טוב לביאליק, מי אתם שתתלוננו?
מצד שני: בשביל זה בדיוק המציאו את מוסד השם השני; כך אפשר גם להנציח את שם סבתכם האהובה וגם להבטיח שרק הפקידה במשרד הפנים תדע על זה.
חומר למחשבה: האם כמו סבתא רבא עליה השלום, גם בתכם תהיה טרחנית פולניה שלועסת קוביות סוכר בחושך?

להתייעץ עם רב/ נומרולוג/ אסטרולוג

לא משנה כמה עצמאיים ואסרטיביים נהיה ביומיום, כולנו רוצים אסמכתא למעשינו. כדי לדעת שאנחנו נותנים את השם הנכון ליורשי העצר, יש לא מעט כאלה שאוהבים ללכת לאיש עם כיפה, אחד שקורא בכוכבים או במספרים רק כדי להיות רגועים. יש משהו מרגיע באנשים עם סמכות שאומרים לך שבגלל שנוגה בנסיגה, הכי טוב שתקרא לילד שלך מאדים.
מצד אחד: מדובר בטרנד, וממש כמו סקיני ג'ינס, הוא לא באמת מתאים לכולם. שלא לומר לאף אחד.
מצד שני: טבעו של טרנד לחלוף מעולמנו ומהר, כך שאתם עלולים למצוא את עצמכם תקועים עם ילד אומלל ששמו היה אופנתי במאה שעברה.
חומר למחשבה: אין לנו בעיה עם התייעצות או עם טרנדים, אבל למה לעזאזל הם עולים כל כך הרבה כסף?

מאפיינים תקופתיים

אינטואיציה נשית היא לא משהו שיש לזלזל בו. אישה יודעת הכי טוב מתי הילד סובל, מתי כואב לו הראש ומתי הסייל הקרוב של זארה. לכן, לא מעט נשים בוחרות לקרוא לילדם על פי ההתנהלות שלו בזמן ההריון, או על בסיס אירועים שהתנהלו במהלך התקופה. בגלל זה יש לא מעט "נועם" בעולם (למתקשים: ההיריון עבר בנעימים), לא מעט "מיה" (על בסיס מלחמת יום הכיפורים) והרבה מאוד שקרויים על שם חודשים שבהם נולדו.
מצד אחד: לדבר על משמעות השם שלך תמיד יכול להיות נושא טוב לשבירת קרח ברגעים מביכים. לדוגמא: "תגידי, למה בעצם קוראים לך 'פוסטינור'"?
מצד שני: אם נולדת ברצח רבין, נפילת התאומים או עופרת יצוקה - תנחומיי.
חומר למחשבה: מה עדיף - סיוון או יולי?

תכונות אופי עתידיות

אם בסעיף הקודם הלכנו על שמות שהתבססו על אירועים שעברו, כאן מדובר בתחזיות לעתיד. סוג של פנטזיות. משאלות לב. אשליות, אם תרצו. אחרת איך תסבירו את העובדה שיש כל כך הרבה "טובה", "יפה" ו"מזל" בקרבנו?
מצד אחד: יש משהו מאוד נאיבי ומקסים ברעיון הזה.
מצד שני: גם סמים קלים, רק בסופי שבוע, נשמעו כמו רעיון מקסים ונאיבי בזמנו.
חומר למחשבה: מי שמכיר עלמה בשם מזל שבאמת יש לה מזל, מוזמן לפנות למערכת.

לוקיישן אהוב

יש לא מעט מקומות בעולם עם שמות מדהימים שמצלצלים יפהפה. מעבר לכך שפריז, וינה או לונדון נשמעים יוקרתיים - לרוב הם גם מסמלים רגעים משמעותיים בחייהם של האנשים (ראה ערך: "בלונדון עשיתי שופינג כמו משוגעת" ו"בווינה לא היה מה לעשות, חוץ מלהשתגל למוות ולאכול שטרודלים").
מצד אחד: כל פעם שתקראי בשמו של ילדך, תיזכרי ברגעים מתוקים.
מצד שני: אם החוויה הכי מטורפת שלך בעולם התרחשה בקיבוץ דגניה ב', הילד שלך עשוי למצוא את עצמו בטיפול פסיכולוגי ארוך טווח מדרגה א'.
חומר למחשבה: "חולון" זה שם של בן או בת?

דמויות על זמניות

כולנו סוחבים בתודעתנו דמויות שליוו אותנו כל ילדותנו. בין אם זאת אוזה מ"פרפר נחמד", חני נחמיאס מ"הופה היי" או נינט טייב למתקדמים. יש גם את תולעי הספרים שהתאהבו בדמויות מתוך הטקסט (במקרה שלי היה זה גילברט מ"האסופית"). כך שזה מאוד טבעי שכשמגיע זמנכם להעניק חיים למישהו, אתם הולכים ישר למקורות.
מצד אחד: שמות שנבחרים מהסיבה הזאת הם לרוב כאלה שיש סיפור מרתק מאחוריהם.
מצד שני: מי ירצה להיקרא על שם כוכבת הפורנו הכי חמה של שנות ה-70?
חומר למחשבה: אם עולם התוכן של ההורים שלך מתבטא בקומיקסים, נקווה מאוד שלא יקראו לך סופרמן, ספיידרמן או הענק הירוק.

באווירת הדיוטי-פרי

בוא נודה בזה: לא מעט הורים חיים בסרט. יש להם חלום מגיל חמש לחיות במשך עשור בלונדון, להשתעשע עם שומרי הראש של המלכה ולהרוויח את השכר שלהם בפאונדים. זה לא באמת משנה שבגיל 35 הם תקועים עם משכנתא מהגיהינום בפתח תקווה. ואז מגיע הריון, והמחשבה הראשונה שעולם להם לראש היא איזה שם בינלאומי יעניקו לרך הנולד. אמה או מייקל, למשל.
מצד אחד: תמיד יחשבו שאתה מעולה באנגלית.
מצד שני: אתה ממש לא.
חומר למחשבה: יש מצב שגם הורים שחיים מעבר לים שוקלים לקרוא לבנם פנחס מתוך מחשבה שמתישהו יגיעו לישראל?

התייעצות בפורומים של הורות

אין ספק שעידן האינטרנט פותר לנו הרבה בעיות - אחת מהן היא מתן עצות חינם. כיום, במקום ללכת לרופא ולאבחן מחלה אינטימית, כל מה שאתה צריך זה לשאול מומחה למה מגרד לך, איפה שמגרד לך, והוא כבר יגיד לך מה לעשות (ברוב המקרים: לפני שאתה נכנס למיטה, תבדוק לפחות איך קוראים לה). כך גם הפורומים. יש לא מעט הורים, אמהות בעיקר, שמכורים לאינטרנט ויכולים לייעץ לכם מניסיונם הרב בכל הנוגע לחיתולים, חינוך ושיטות גמילה. וכן, גם טיפים על שמות נכנסים לקטגוריה הזאת.
מצד אחד: אין חכמה כבעלת ניסיון.
מצד שני: לקבל טיפ ממישהי שמכנה את עצמה "הילדה-שלי-מחרפנת-לי-ת'צורה" לא נשמע אמין במיוחד.
חומר למחשבה: להתייעץ עם אנשים זרים באינטרנט לגבי בחירת שם לדבר הכי חשוב לך בעולם אולי נשמע מטופש. אבל תהיי בטוחה שלקבל גיבוי לשם כמו "תות" זה הרבה יותר גרוע.

מה שמתחשק

לרוב, מדובר בזוגות ספונטניים (יש שיגידו לא החלטיים) שממתינים לדקה ה-90 כדי לקרוא לילד בשמו. סוג של טיפוסים רוחניים משהו, שמחליטים שיורש העצר יזכה לשמו לפי איך שיתחשק להם ברגע שייצא לעולם.
מצד אחד: אין כמו אינטואיציה אימהית און-ליין.
מצד שני: לקרוא לילד "גוש מכוסה בריר" עשוי להיות מעט בעייתי בגן.
חומר למחשבה: מכיוון שלידה זה לא דבר ידוע מראש ואת עשויה למצוא את עצמך אחרי 24 שעות של לידת עכוז מעורפלת, כואבת ומותשת - אולי זה לא רעיון כל כך טוב לחכות לרגע האחרון.

>> סקס בהריון: האם המיתוסים נכונים?