"בראשית ברא"... כולכם מכירים את המילה הבאה, המופיעה בהמשך המשפט הפותח את הספר החשוב ביותר בתולדות האדם, ורב-המכר הגדול בהיסטוריה. בעשורים האחרונים, נראה כי היכולת להחליף את המילה "אלוהים" במילה "האדם", קרובה יותר מאי-פעם. ההנדסה הגנטית, על צורותיה ושיטותיה השונות והשנויות במחלוקת, העוסקות בכל תחומי החיים, היא הדרך המובילה אותנו לשם. האם ה"בריאה" החדשה תהיה תמיד טובה ומועילה למין האנושי? האם ראוי שהאדם ישחק בלהיות אלוהים?
"לפעמים הדבר הגדול הבא הוא משהו שהיה קיים כבר מיליארדי שנים על פני כדור הארץ. במקרה הזה מדובר בביולוגיה, שהיא הטכנולוגיה המתקדמת ביותר בעולם היום", כך אמר ד"ר עומרי עמירב-דרורי, מנכ"ל חברת "Genome Compiler", ב"ועידת התחזיות" של "כלכליסט" שנערכה לפני כחודשיים. "בעלי החיים שרדו מיליארדי שנים על פני כדור הארץ, מפני שידעו להשתמש בחומרים מתחדשים כדי לשרוד, בעוד אנחנו, בני האדם, משתמשים בחומרים מתכלים כמעט לכל מוצר. שימוש בביולוגיה יכול לפתור הרבה מהבעיות הגדולות של העולם, בני האדם וכדור הארץ".
הביולוגיה עליה מדבר ד"ר עמירב היא הביולוגיה הסינטטית, מונח שהגה הכימאי הפולני ואסלב ז'יבלסקי. במאמר המערכת של המגזין "נייצ'ר" הוגדרה הביולוגיה הזאת כבר בשנת 2007 כ"המדע הראשון שבאמת קורא תיגר על אלוהים". מדובר ביכולת לכתוב קובץ ובו קוד של DNA, המורכב מארבע האותיות – A, T, G ו-C, לשלוח אותו למעבדה ולקבל, בעלות היורדת ב-50% מדי שנה, מבחנה עם DNA שבעזרתו אפשר ליצור יצורים חיים של ממש, בעלי תכונות שייקבעו מראש, שיוכלו לשמש לפתרון בעיות שונות, גדולות כקטנות - מריפוי מחלות בבני אדם ועד ריפוי כדור הארץ.
רוצים דוגמאות? בבקשה. רק בשבוע שעבר הצליח בסין ניסוי שחולל פריצת דרך משמעותית בתחום ההנדסה הגנטית - שתי קופיפות קטנות, נינגנינג ומינגמינג, היו לקופיפות המהונדסות גנטית הראשונות בעולם. השתיים נולדו מהפריית מבחנה ברחם של קופה פונדקאית, והצלחת הניסוי, המבוסס על שיטת "קריספ"ר-קאספ9", מעין "גזור-הדבק" של DNA, יכולה לשמש ככלי מחקרי חשוב למציאת תרופות למחלות, כגון איידס למשל.
הקופיפות הקטנות מסין אינן החיות היחידות המשמשות את חוקרי ההנדסה הגנטית. בחווה קטנה בצפון מדינת יוטה שבארה"ב חיה לה העז "פרקלס" (נמש), הנחלבת על ידי הביולוג המולקולארי ד"ר רנדי לואיס. נמש היא למעשה בעל חיים חדש, שהומצא על ידי לואיס. ה-DNA של כל תא בגופה מכיל גן של עכביש, היודע לטוות את אחד הקורים החזקים בעולם. אותו עכביש הוא גם חיה קניבלית שלא ניתנת לגידול בשבי. הקורים שלו, לעומת זאת, הם חומר יקר מפז, ממנו ניתן להפיק אריג איכותי ביותר, עדין, גמיש וחזק. לואיס וצוותו מפרידים את החלבונים מהחלב של נמש, מייצרים מהם את האריג המבוקש, ואת שאר החלב – שותים לרווייה.
לאחרונה הצליחו לייצר במעבדה חיידקים מסוג אי-קולי ש"צובעים" את הצואה בצבעים שונים, בהתאם למחלות שבהן חולה או עלול לחלות האדם. השיטה פשוטה – אתה אוכל גביע יוגורט פרו-ביוטי, שבתוכו החיידקים, והצואה יוצאת זוהרת. זה אולי דוחה מעט, אבל יכול לספק אבחנה מוקדמת למחלות שונות ומשונות. עוד דוגמא, אותה מייצרת החברה של עמירב-דרורי, היא צמחים זוהרים בחושך. החברה גייסה לשם כך כחצי מיליארד דולר בפרויקט מימון ציבורי באינטרנט, והיא "מהנדסת" את הצמחים הללו במעבדה בסן-פרנסיסקו. האור שמייצרים הצמחים, יכול להחליף מנורת קריאה, ובהמשך יוכל בודאי להאיר גם הרבה מעבר לכך.
בין סכנה קיומית לפתרון הכרחי
הדוגמאות הללו הן רק קצה הקרחון. תחום ההנדסה הגנטית מתקדם חדשות לבקרים, ויכול להיות שכתבה זו מתיישנת תוך כדי הקריאה בה. האם יש בכך רק יתרונות? לא בטוח. כולכם זוכרים בודאי גם את הכבשה דולי, שהייתה מראשוני היצורים המשובטים בעולם. היכולת לשבט עומדת בבסיסו של אחד הויכוחים הגדולים הקשורים להנדסה גנטית. השיבוט הוא תהליך שנתקל בהתנגדות גדולה מכיוונים רבים. בספרו "הלם העתיד", שנכתב כבר בשנת 1970, התריע אלבין טופלר מפני הסכנה בשיבוט של אדם כמו היטלר. למרות זאת, גם אם נשבט אלף היטלרים, אף אחד מהם לא יהיה היטלר עצמו, מכיוון שלשם כך הוא צריך לעבור בדיוק אותן חוויות. במדינות רבות בעולם קיים איסור חמור על ניסוי בשיבוט עוברים, אבל בחצרות האחוריות של האוניברסיטאות מתפתח בימים אלה מרוץ לשיבוט האדם הראשון, ואין ספק כי היום בו יכריז מישהו על הצלחתו בשכפול בן אדם קרוב מתמיד.
יתרון גדול של ההנדסה הגנטית, המתקיים כבר כיום, הוא היכולת לזהות ולמנוע מחלות בטרם עת. זוגות רבים בעולם המערבי נוהגים לעשות בדיקות גנטיות לפני שהם מביאים ילדים לעולם, ומפחיתים בכך משמעותית את הסיכון למחלות גנטיות תורשתיות. בסופו של תהליך, קיים סיכוי גבוה כי מחלות גנטיות מסוימות ייעלמו מחיינו לתמיד.
שלב נוסף בתהליך, שהוא שלב שנוי יותר במחלוקת, הוא סינון העוברים. בספר "לברוא את עדן מחדש" מתאר פרופסור לי סילבר בני זוג צעירים, המתבוננים בעוברים מוקפאים על גבי מסך מחשב, ובוחרים את העובר הרצוי להם. סינון עוברים, שסביר מאד להניח שיצבור פופולאריות רבה בעתיד הקרוב, אפשרי מבחינה טכנית כבר כיום. הדמיית המחשב תאפשר לדעת את מין העובר, תגלה אצלו פגמים גנטיים, תספר לנו על תכונותיו החיצוניות העתידיות של העובר, כגון צבעי השיער והעיניים, הגובה והמשקל העתידים, ועוד, וגם על תכונות אופי ואישיות כמו נטיות להתמכרות או אפילו העדפות מוזיקליות. כך נוכל לסנן עוברים פגומים או בעלי פוטנציאל בעייתי, ולבחור בתזקיק הגנטי הטוב ביותר לילדינו. תזקיק גנטי שלוקח את הטוב ביותר האפשרי מתוך הגנים שלנו.
למי שעדין לא הפנים את התהליך המתואר, ה"פתרון הסופי" שהוא מציע מדבר כמובן על יצירת גזע אנושי עליון. בניגוד לאידיאולוגיה הנאצית, הפעם לא מדובר בסיסמאות, אלא ביצירת בני אדם "טובים" יותר בכל פרמטר. בריאים יותר, חזקים יותר, חכמים יותר, ויפים יותר. האם יש מקום מוסרי ליצירה גנטית מהונדסת של בני אדם כאלה?
לשיטתו של עמירב-דרורי, יש להביא ל"דמוקרטיזציה של תהליך היצירה הביולוגית". בעזרת תוכנה שיצרה החברה שלו, הניתנת להורדה חינמית באתר שלה, ניתן לכתוב קוד DNA, לקנות אותו בעלות נמוכה יחסית ולייצר ממנו, במטבח הביתי אפילו, יצורים חיים בעלי תכונות מוגדרות מראש. ה-DNA הוא בעצם קוד פתוח, בדומה למשל לקוד שאיתו כותבים תוכנות מחשב. אין עליו "בעלות", וכל אחד יכול לשחק בו וליצור ממנו מה שיחפוץ.
אלוהים לא מאשר
להנדסה הגנטית ולביולוגיה הסינתטית יש כמובן מתנגדים רבים. חלק ניכר מהמתנגדים הם אנשי דת, מכל הדתות הגדולות, שאינם יכולים לשאת את המחשבה אודות ההתערבות האנושית במעשה הבריאה. היהדות, למשל, מוצאת חיזוקים לכך בספר הספרים: "בְּהֶמְתְּךָ לֹא-תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם, שָׂדְךָ לֹא-תִזְרַע כִּלְאָיִם; וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז, לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ". (ויקרא י"ט), והרמב"ן מפרש – "והמרכיב שני מינין משנה ומכחיש במעשה בראשית כאלו יחשוב שלא השלים הקב"ה בעולמו כל הצורך, ויחפוץ הוא לעזור בבריאתו של עולם להוסיף בו בריות".
אולם לא רק הדתיים מתנגדים לעתיד הביולוגי-טכנולוגי ולאפשרויות הטמונות בו. גם גופים כלכליים גדולים, למשל אלה המתפרנסים מנפט או מפחם, רואים באפשרויות הללו סכנה קיומית. לגופים הללו, המחזיקים בחלק ניכר מההון העולמי, יש כמובן השפעה פוליטית וחברתית לא מעטה.
בחיבור מפתיע מעט, מצטרפים למתנגדים גם ארגוני זכויות אדם ובעלי חיים. הללו מוחים בתוקף נגד ניסויים בבעלי חיים כמו זה שבו נולדו שתי הקופיפות הסיניות. "אפשר להשתמש בטכנולוגיה כדי ליצור קופים שנושאים פגמים גנטיים שמובילים למחלות בבני אדם, כדי למצוא דרכים לריפוי מחלות אלה", אמר פרופסור ג'יאהאו שה שמוביל את המחקר הסיני בתגובה למתנגדים. "יש מחלות רבות כל כך שנגרמות מחריגויות גנטיות, ולכן הנדסה גנטית בקופים היא דבר חשוב מאין כמוהו".
להנדסה גנטית יתרונות נוספים, יטענו התומכים. המזון הולך ונגמר, והשימוש בחומרים מתכלים כמו נפט, פחם או גז, ליצירת אנרגיה, מזון, תרופות, הכל בעצם, הוא סכנה קיומית של ממש. בשנת 2030 צפויה אוכלוסיית העולם למנות כ-8 מיליארד בני אדם, ורובם עומדים לחיות בתנאי עוני מחפירים.
ההנדסה הגנטית מציעה אלטרנטיבה להתמודדות עם כמויות בני האדם, והיא פיתוח סוגים או זנים של מוצרי מזון, שיגודלו בצורה קלה ומהירה, גם בתנאי שטח קשים, וגם בייצור המוני, במפעל או במעבדה. בשנה האחרונה פותח למשל ה"המבורגר הגנטי" הראשון, שנטעם על ידי מגישי תוכנית בוקר אמריקנית וזכה לתגובה פושרת, אם כי לא לפסילה גורפת. אין ספק כי כדור הארץ בסכנה וכי אנו חייבים למצוא דרכים לשמור עליו, ובעצם עלינו, מפני כליה. ייצור מזון בהנדסה גנטית היא אחת מהדרכים הללו.
מצד שני, "טכנולוגית הבריאה", שבעתיד הקרוב מאד תהיה פשוטה וזולה לשימוש, יכולה לייצר "אדם על", או נשק ביולוגי קטלני, בעזרת כתיבת קוד גנטי בטלפון החכם הזמנת DNA, והשתלתו בעובר או חיידק. האפשרויות במקרים הללו הן בלתי מוגבלות, וכידוע לכולנו, לא חסרים בעולם בני אדם חורשי רע.
הפתרונות המוצעים כדי להשגיח על העניין הם למשל השגחה צמודה של משרדי הבריאות על כל הזמנת וייצור DNA, אולם פתרון זה לא יהיה פרקטי כבר בשנים הקרובות, בהן יהיה ניתן לייצר DNA בכל מטבח ביתי, להשתיל אותו בחיידק או עובר, ו"לייצר" חיים חדשים, בעלי תכונות ידועות וקבועות מראש. הגשמת חלום? בודאי. סכנה? בודאי ובודאי. בין אם אנחנו מוכנים לכך או לא, העתיד הזה כבר כאן.