המוח האנושי הוא האיבר הכי מורכב בגופינו וכנראה גם בכל עולם החי. האיבר המוזר והמסתורי הזה הוא שאפשר לנו לפתח שפה, תרבות ומערכות חברתיות, ובסופו של דבר אפילו לשלוט על כדור הארץ. חוקרים ורופאים רבים מנסים כבר שנים לפענח את המסתורין של המוח, ולמרות כל שנות המחקר בנושא, האנושות יודעת מעט מאוד על האופן בו המוח עובד, מדוע הוא בנוי איך שהוא בנוי ו ומה גורם למוח של בני האדם, להיות מיוחד ושונה מכל שאר המוחות של בעלי החיים.
אבל במאה ה-21 אפשר סוף סוף להגיד שלמרות שיש הרבה דברים שעוד לא גילינו, יש לא מעט דברים שאנחנו כן יודעים על המכונה המופלאה הזאת. אז הנה כמה עובדות מגניבות על המוח, שתוכלו לשלוף כשתרצו להיראות חכמים במיוחד בפני החברים שלכם.
אפשר לחיות בלי מוח
ב-2007 מקרה אחד הדהים את הרופאים: במהלך בדיקה רפואית שגרתית שנערכה לגבר בן 44 מצרפת, נתגלה בבדיקתMRI שסורקת את המוח כי 75% מהמוח שלו פשוט מלא בנוזל במקום נוירונים, שהם תאי העצב שמעבירים מידע במוח. הרפואה מצפה מגבר כזה להיות בעל נכות מנטלית קשה, אך הרופא המטפל הופתע לגלות אדם נורמטיבי לחלוטין: "הוא איש משפחה, יש לו שני ילדים והוא עובד במגזר הציבורי", סיפר. כשעשו לאיש מבחן אינטליגנציה קיבל המטופל 75. אמנם מדובר על תוצאה שהיא מתחת לממוצע (שנמצא בסביבות 100), אך מדובר בתוצאה סבירה שמאפשרת לאנשים רבים להיבחר שוב ושוב לתפקידים בכירים, נניח לכנסת ישראל.
אז בהחלט יכול להיות שיש מסביבכם מישהו שחסר לו חלק מהמוח, ופשוט לא מודע לכך כי זה לא משפיע על חייו. אז מה ההסבר? ובכן, בניגוד למיתוס אנחנו לא משתמשים רק ב-10 אחוז מהמוח שלנו, וכל רקמת המוח נמצאת בשימוש (אחרת זה סתם יהיה בזבוז של תאים). אבל למרות זאת, המוח הוא אחד מהאיברים הכי סתגלניים שיש, והוא מסוגל לשנות את עצמו ולהתאים את עצמו למצב החדש. כשמישהו נולד ללא חלק מהמוח, החלקים שנותרו מקבלים על עצמם את התפקידים שחסרים ומשלימים את החסר (פחות או יותר).
יש גם מקרים נדירים ומדהימים עוד יותר, של אנשים שאיבדו חלק מהמוח שלהם בתאונה או כתוצאה ממחלה ולא רק שלא איבדו יכולות, אלא קיבלו פתאום כשרון אמנותי מדהים שלא היה להם לפני הפגיעה. כך לדוגמא אטיסיה סידורובה מרוסיה איבדה כחצי ממוחה והפכה בעקבות הפגיעה לציירת מוערכת.
וזהו מקרה מדהים של ילדה קטנה שהוסר לה מחצית ממוחה בעקבות מחלת מוח נדירה. למרות שהתעוררה משותקת בצד שמאל של גופה ובלי יכולת לדבר, היא הצליחה להשתקם ולהפוך לילדה נורמלית עם תפקוד כמעט מלא.
המוח המפוצל (Split brain)
מה היה קורה אם הייתם קמים בבוקר ומגלים שבמקום מוח אחד – יש לכם שני מוחות שונים בתוך הראש? מסתבר שיש הרבה אנשים שחיים במציאות הזאת יום-יום, ואפילו מסתדרים לא רע.
למעשה, לכולנו יש "שני מוחות" אבל הם מקושרים ופועלים כיחידה אורגנית אחת: המוח שלנו מורכב משתי המיספרות - ימנית ושמאלית – המחוברות זו לזו ב"גשר" של נוירונים הנקרא "קורפוס קולוסום". אותו גשר הוא שאחראי להעביר מידע בין שתי ההמיספרות. לכל המיספרה יש לרוב תפקודים שונים והתמחות משלה. כך, לדוגמא, החלק האחראי על עיבוד שפה נמצא בהמיספרה השמאלית, בעוד החלק הימני מעורב יותר בתפיסה מרחבית.
הדוגמא הטובה ביותר לשוני בין ההמיספרות ניתן לראות אצל חולי אפילפסיה קשים העוברים ניתוח שקוטע את אותו ה"גשר" בין שני חלקי המוח, ולמעשה יוצר ביניהם נתק תקשורתי כמעט מוחלט. במבט ראשון, חולים שעברו את הניתוח מתנהגים באופן נורמאלי לחלוטין ומתנהלים כרגיל. איכות חייהם אף משתפרת, שכן עוצמת התקפי האפילפסיה ותכיפותם מופחתת או שהם נעלמים לחלוטין. אך כאשר החלו לבצע בחולים כאלו ניסויים פשוטים למדי, התגלו כמה ממצאים מפתיעים ומוזרים. בבדיקות שנערכו התגלה, כי החולים פיתחו מודעות מפוצלת – כל אחד מצדי המוח שלהם ראה תמונה אחרת לחלוטין של העולם.
כך למשל, אם תציגו לאדם עם מוח מפוצל תמונה של כדורסל לשדה הראייה של ההמיספרה הימנית, ותפוח לשדה הראייה של ההמיספרה הימנית, ואז תשאלו אותו מה הוא רואה – הוא יגיד לכם שהוא רואה רק כדורסל. באופן מדהים, אם תבקשו ממנו לצייר את מה שהוא רואה באמצעות יד שמאל – הוא יצייר תפוח. כלומר, שני צדדי המוח השונים פיתחו מודעות נפרדת, והם לא יכולים לתקשר אחד עם השני.
בסרטון ניתן לראות חולה שעבר את הניתוח, כשהוא מנסה לבצע מטלות פשוטות ונכשל:
המוח לא מרגיש כאב
מדובר באירוניה במיטבה: האיבר שאחראי לייצר את תחושת הכאב בגופנו לא "מרגיש" כאב בעצמו. למה הוא לא מרגיש? למוח עצמו אין שום קולטני כאב ולכן הוא פשוט לא מקבל מסרים של כאב.
מנתחי מוח אכן מנצלים את העובדה הזו ולרוב מבצעים ניתוחי מוח כשהמנותח בהכרה מלאה לגמרי, עם אלחוש מקומי בלבד. באופן כזה, המנתח יכול לשאול את המטופל שאלות ולבדוק שהוא לא עושה נזק נוירולוגי ופוגע באזורים חשובים במיוחד, כמו אזורי שפה או אזורים מוטוריים.
דוגמא לניתוח מוח בהכרה מלאה (זהירות, תמונות קצת קשות לצפייה של מוח חשוף):
הלא מודע
הדברים שנמצאים הרחק מהתודעה שלנו תמיד עניינו וגם הפחידו אותנו במקביל: החל מפרויד שהאמין שהרבה מהאישיות שלנו קבורה אי שם בתת מודע, ועד הפחד שפוליטיקאים ופרסומאים שולטים בנו באמצעות מסרים תת-הכרתיים בטלוויזיה.
כשמדברים על "מסרים לא מודעים" בפרסום, רבים נותנים כדוגמא את "ניסוי הקולה" שהפך לאגדה אורבנית. מדובר בניסוי של חוקר השוק והפרסומאי ג'יימס ויקארי, שטען שהציג לאנשים בקולנוע קטעים קצרים במיוחד עם המסר "שתו קולה". לטענתו, בעקבות הצגת הקטעים, מזנון הקולנוע דיווח מיד על עלייה משמעותית ברווחים ממכירת משקאות קלים. עד כמה שהניסוי הזה נשמע טוב, מדובר בהונאה, ושנים אחר כך ויקארי הודה שהמציא את כל הסיפור.
אז בואו נעשה קצת סדר. כשמדברים היום על "לא מודע" בנוירופסיכולוגיה מתכוונים בעצם למסרים תת-סיפיים - אותות הנמצאים מתחת לסף הקליטה המודעת של בני אדם. לדוגמא, תמונה או מילה המוצגות לשבריר שנייה, כך שהמוח לא מספיק לעבד אותן, או קול בסאונד מאוד חלש.
נתחיל בחדשות הרעות: באמת אפשר להשפיע על דעות ולעורר רגשות מסויימים באמצעות מסרים תת-סיפיים. ניסוי פסיכולוגי שנעשה בישראל שבוע לפני הבחירות ב-2006 הראה שהצגה תת-סיפית של דגל ישראל גרמה לנבדקים להצביע עבור מפלגות שנמצאות במרכז המפה הפוליטית.
הנה דוגמא לתעמולה פוליטית שעשתה שימוש במסרים תת הכרתיים: במהלך המירוץ לנשיאות של שנת 2000, מטה ג'ורג' בוש הוציא סרטון תעמולה ובו הופיע לרגע המילה "עכברושים" (Rats), מיד אחרי תמונה של המתמודד הדמוקרטי אל גור. הקמפיין עורר זעם, ובוש נאלץ להתנצל אך טען שהדבר לא נעשה בכוונה. הסתכלו בסרטון ונסו לראות את אתם מזהים את המילה:
אבל (וזה אבל גדול!) ההשפעה של מסרים תת-סיפיים היא מאוד מוגבלת. לפי המחקרים, מסרים אלו רק יגבירו במידה מסוימת את דעות קיימת ולא ישנו אותם לחלוטין. אז אם אתם טבעונים, מסר תת סיפי שיציג לכם המבורגר עסיסי לא יגרום לכם לרוץ למקדונלדס. וכדי שתהיו ממש רגועים: מחקרים שנעשו על פרסומות ש"הושתלו" בהן מילים כמו "סקס" ו"BUY" גילו שההשפעה על צרכנים מועטה עד לא קיימת.
ועכשיו לחדשות הטובות: למרות כל ההפחדות, התת-מודע דווקא מאוד עוזר לכם בקבלת ופתרון החלטות ובעיות קשות וסבוכות, ואפילו תרגילים מתמטיים, וכל זה מבלי להיות בכלל מודעים. במחקר אחד נתנו לנבדקים לבחור בין שתי מכוניות, ונתנו להם רגע קצר לסקור את רשימת התכונות של כל מכונית. מיד לאחר מכן הוסחה דעתם והם היו צריכים לשנן מספרי טלפון. אחרי ששאלו אותם איזה מכונית הם מעדיפים, למרבה ההפתעה הם בחרו במכונית בעלת היתרונות הרבים יותר, למרות שלא נתנו להם זמן לחשוב על זה באופן מודע.
אז אם אתם צריכים לבצע החלטה חשובה או משמעותית אנחנו ממליצים: קחו הפסקה, הפסיקו לחשוב על זה והתשובה תבוא לכם.
אפשר לשלוט בחלומות
אחת מהשאלות הכי גדולות של האנושות עוסקת בתהיה "למה אנחנו חולמים?". פילוסופים, אנשי דת, פסיכולוגים ורופאים התעסקו רבות בשאלה הזאת ואף אחד לא הגיע לתשובה חד משמעית. אבל בכל זאת, כל לילה, כולנו חולמים. לא תמיד אנחנו זוכרים מה היה בחלום, אבל לפעמים זה חלום מתוק כל כך שבא לכם לחזור אליו כל לילה. אז ממש כמו בסרט "התחלה", אתם יכולים להשפיע על החלום שלכם עם שיטה שנקראת "החלום הצלול" או "החלום המודע". זה סוג של מדיטציה שמאפשרת, בעזרת תרגול ואימון, לשלוט במהלך החלום שלכם ולתפקד כמו סוג של שחקנים בהצגה סוריאליסטית להפליא.
ומה עם סיוטים? אז הרשו לנו לנפץ לכם עוד מיתוס: אכילת גבינה בשלה לפני השינה כנראה לא גורמת לחלומות רעים, אבל באופן כללי כן משפיעה על השינה. בגבינה יש חומר שנקרא טריפטופן שגורם להפגת לחץ ולנמנום. במחקר שנעשה בבריטניה, אנשים שאכלו סוגים שונים של גבינה בשלה דיווחו על שינה טובה יותר ועל חלומות מוזרים, אבל לא רעים. אגב, אם אתם מרגישים צורך עז בשנ"צ אחרי ניגוב חומוס, אולי זה בגלל שחומוס ידוע כעשיר בחומר זה.