בעוד יומיים בלבד נוכל כולנו לשאת מבטנו לשמיים (עם משקפי ליקוי מיוחדים כמובן) ולחזות באחד האירועים האסטרונומיים הנדירים ביותר הניתנים לחיזוי - מעבר נוגה על פני השמש (Transit Of Venus). המעבר מתרחש כשכוכב הלכת נוגה עובר בין כדור הארץ לשמש ומסתיר חלק קטן מפניה.

בניגוד לליקוי חמה מלא, המעבר הצנוע נראה כנקודה שחורה קטנה החולפת על פני השמש במשך כמה שעות (המעבר האחרון נמשך כשש שעות) ומבחינה אסטרונומית, האירוע דומה לליקוי חמה בכך שבשני המקרים כדור הארץ מתיישר יחד עם גרם שמיימי נוסף ועם השמש.

מעבר נוגה על פני השמש (צילום: אימג'בנק/GettyImages, getty images)
המעבר של 2004 כפי שצולם ממצפה הכוכבים המלכותי המפורסם בגריניץ', אנגליה | צילום: אימג'בנק/GettyImages, getty images

בשנת 1630 הכריז המתמטיקאי יוהנס קפלר שכוכבי הלכת חמה ונוגה יחצו את השמש בשנת 1631. הראשון שתיעד את המעבר היה ג'רמיה הורוקס, שצפה באירוע מביתו שבאנגליה בתאריך 4 בדצמבר 1639, יחד עם עמיתו ויליאם קראבטרי שצפה במעבר לא רחוק, בעיר מנצ'סטר.

קפלר חזה שהמעבר יתרחש בשנת 1631 ושוב בשנת 1761 אך הורוקס תיקן את החישובים וגילה שהמעברים של נוגה על פני השמש מתרחשים בזוגות.

רוצים עוד הרבה סיפורים מעניינים משעשעים, מרגשים ומטורפים? תנו לייק בפייסבוק

זוג מעברים מתרחש כל שמונה שנים, ובין כל שני זוגות חולפות 121.5 או 105.5 שנים. צמד המעברים הקודמים התרחשו בשנים 1874 ו-1882, המעבר הקודם התרחש לפני שמונה שנים (בשנת 2004) ואחרי המעבר הקרוב שיתרחש בעוד יומיים בדיוק (6 ביוני 2012), הבא צפוי להתרחש רק בשנת 2117. או במילים אחרות: זו ההזדמנות היחידה שלכם לצפות באירוע הזה בחייכם.

יוהנס קפלר (צילום: ויקיפדיה)
פספס את עניין הצמדים. קפלר | צילום: ויקיפדיה

הורוקס הניח שהמעבר הבא שלו יתרחש בשנת 1639 ולא בשנת 1761, כפי שקפלר חזה, ואפילו ניסה לתת שעה מדויקת. הוא הכריז שהמעבר יתרחש בשעה 15:00, ואכן לקראת 15:15 באותו היום ובאותה שעה השמיים התבהרו והתחזית שלו התממשה. בזכות התצפית הזו העריך הורוקס את גודלו של נוגה ואת מרחקו של כדור הארץ מהשמש.

ההערכה שלו התבררה כקצרה בשליש מהמרחק האמיתי אך עדיין הייתה קרובה יותר למציאות משאר המספרים שמדענים זרקו לאוויר באותה עת. תצפיותיו של הורוקס לא פורסמו עד מותו בשנת 1661 ובשנת 1761 סגר הסופר והמדען הרוסי מיכאיל לומונוסוב מעגל כשתיעד את מעבר נוגה על פני השמש ואישש את התחזית המקורית של קפלר (שרק פספס את עניין הזוגות) ממצפה הכוכבים של בסנט פטרבורג.

התגלית שהובילה לתגלית

בשנת 1769, שמונה שנים לאחר מכן (המעבר השני בצמד), נשלח קפטן ג'יימס קוק למסעו הראשון לטהיטי במטרה מוצהרת לתעד ולמדוד את מעבר נוגה על פני השמש. לימים הפך מגלה הארצות הבריטי לאחד מגדולי חוקרי הימים בהיסטוריה.

המסע מומן על ידי האגודה המלכותית למדעים והצי הבריטי, ששמח על ההזדמנות לשלוח נציג רשמי אל הלא נודע של דרום האוקיינוס השקט. קוק היה ימאי מעולה בעל עניין והכשרה באסטרונומיה ומסעו לטהיטי איפשר לאסטרונומים, בפעם הראשונה אי פעם למדוד בדיוק של 1% את המרחק בין כדור הארץ לשמש.

כבונוס, בסופו של אותו מסע תבע קפטן קוק בעלות על אוסטרליה בשם הכתר הבריטי והחל את שרשרת האירועים שהפכה אותה למה שהיא היום.

איפה אפשר לחזות במעבר?

בארה"ב ניתן יהיה לצפות בחלקים מהמעבר עד השקיעה, וברוב אירופה ומערב אסיה ניתן יהיה לצפות בחלקים מהזריחה. בארץ נוכל לצפות בשלבים האחרונים של מעבר נוגה על פני השמש, שיארך כולו כשבע שעות.

אין תמונה
צופים במעבר של 2004 באוניברסיטת תל אביב

בעזרת הציוד המתאים, ברביעי בבוקר תוכלו להביט לעבר השמש מהזריחה ולראות את הנקודה השחורה הקטנה אך בעלת הנוכחות למטה משמאל. אבל כדאי שתכוונו את השעון המעורר כי המעבר צפוי להסתיים בשעה 7:54 (לפי אתר האינטרנט של האגודה הישראלית לאסטרונומיה). למצפים בהם תוכלו לחזות במעבר

לא מומלץ להביט ישירות לשמש, וגם לא בעזרת משקפי שמש רגילות. אם במקרה יש לכם מסכת ריתוך בדרגת כהות 14 היא תספיק, אבל אם לא אז אפשר לצפות בשידור החי באתר האינטרנט של מכון ויצמן [לצפייה] או לקנות משקפי ליקוי מקרטון ב-18 שקלים באתר של מצפה הכוכבים ברקת מכבים-מודיעין. תוכלו לנסות גם להקרין את המעבר בעזרת טלסקופ, או כל עדשה ממקדת אחרת, על קיר - מי שמבין משהו באופטיקה יצליח לגרום לזה לעבוד.

מה הקשר לצונאמי באסיה?

אבל מעבר להתעסקות עצמה בתצפיות, האם לתופעה יש השפעה גם על חיינו? "הליקוי הנדיר של ונוס על גבי השמש, שנצפה רק שבע פעמים מאז המצאת הטלסקופ, מבשר על אירועים עולמיים בעלי משקל רב", כותבת קרני צור מהמכון לאסטרולוגיה הוליסטית באתרה, ולמרות שזה נשמע כמו עוד ניסיון להפיק כמה גרושים מההתעסקות המיותרת ב-2012 וסוף העולם (תיאוריה חסרת ביסוס), אם מסתכלים על העובדות אפשר למתוח קו המחבר בין ההתרחשות השמיימית לאסונות ארציים.

>> רק לפני שבועיים: "טבעת האש" הדליקה את השמיים

לדברי צור, המעברים של נוגה מתרחשים לרוב בחודשים יוני ודצמבר, ולמרות שבעת הליקויים לא נרשמו אירועים חריגים, כחצי שנה לאחר מכן "בצידו השני של ציר הליקוי בדיוק, ישנו אירוע עולמי רב משמעות ועצום במימדיו". צור מציינת את התפרצות הר הגעש קראקטואה באוגוסט 1883, שאירעה פחות מתשעה חודשים לאחר המעבר של נוגה בדצמבר 1882.

דוגמה נוספת שהיא מביאה הוא הצונאמי שהיכה בדרום מזרח אסיה בדצמבר 2004 וגבה את חייהם של כ-280 אלף בני אדם. ביוני אותה שנה התרחש המעבר הקודם של נוגה על פני השמש. מאחר ומדובר בתופעה נדירה כל כך ניתן לבטל את הקשר בטענה של צירוף מקרים בלבד, אבל זה לא מונע מצור לנבא שאם אכן קיים הקשר, המעבר שיתרחש ביום רביעי יסמן אסון טבע בעוד כחצי שנה.

מתכוונים לצלם את המעבר בשמי ישראל? שתפו את התמונות בפייסבוק של היקס

מעבר נוגה על פני השמש (צילום: אימג'בנק/GettyImages, getty images)
המעבר של 2004 כפי שצולם מתוך התופת בבגדד | צילום: אימג'בנק/GettyImages, getty images