לרובנו, קנדה מעלה אסוציאציה של ארץ קרירה, ואף קפואה. עם זאת, לא נדירות שם שריפות קיץ במרחביה המיוערים בעצים מחטניים דליקים. השנה, בסיוע שינוי האקלים, תופעת האל-ניניו חזקה במיוחד. בפרובינציית אלברטה, הדבר גרם לחורף יחסית חמים, עם מעט שלג. אביב חמים הביא להמסה מוקדמת של השלג, ויובש ממושך הביא להתייבשות ולפתיחת עונת השריפות כחודש מוקדם מהרגיל.

שריפה בקנדה (צילום: NASA)
השריפה הייתה כמעט צפויה מפני שרק באחרונה הוכרז על סכנת שריפות חמורה בקנדה | צילום: NASA

שריפות עקב שינוי בדפוס המשקעים, חום ויובש, הן אחד מהסיכונים הנובעים משינוי האקלים. אין ספק ששריפות יער היו תמיד, אך שינוי האקלים הנוכחי גורם להארכת תקופות היובש והסכנה. אמנם, אי אפשר לקבוע כי אירוע שריפה אחד נגרם עקב שינוי אקלים, אך דפוס של עליה בסיכון לשריפות, במספר ובהיקף השריפות- נגרם עקב שינוי אקלים.

שריפה זו הייתה כמעט צפויה- כשבועיים לפני שפרצה הוכרזו שטחים נרחבים ברחבי דרום מערב קנדה בסכנת שריפות חמורה. היא מסתמנת כאחד מאסונות הטבע היקרים ביותר בקנדה. למעלה מ-2000 קמ"ר נשרפו- שטח שווה ערך לכעשירית משטחה של ישראל, או שווה לשטחי מחוז מרכז ומחוז ירושלים גם יחד. כ-90 אלף תושבים פונו, ולמעלה מ-2400 מבנים נשרפו- רובם בעיר פורט מק'מוריי (Fort McMurray). עדיין לא דווח על הרוגים ישירים משריפה זו, הודות למוכנות ולתגובה מהירה של הרשויות ושל התושבים. אך דווח על לפחות 2 הרוגים בעקבות תאונת דרכים שנגרמה בעקבות השריפה. מקורות רשמיים צופים כי השריפה תמשך חודשים. כרגע, ההערכות מדברות על נזקים ישירים לבתים ותשתיות של 26 מיליארד ש"ח (9 מיליארד דולר קנדי). סכום זה לא כולל את הנזק לכלכלה המקומית עקב שיתוק כלכלי של האזור כולו, וההשקעה בטיפול במפונים.

שריפה בקנדה (צילום: Premier of Alberta)
העיר שנפגעה באירוע הנוכחי עומדת במרכז תעשיית הפקת נפט מחולות זפת | צילום: Premier of Alberta

בישראל חקוקה השריפה הגדולה (במונחים ישראליים) בכרמל ב-2010, אשר התרחשה בדצמבר, לכאורה בחורף, לאחר תקופת יובש שנמשכה כ-9 חודשים. שריפות ענק התרחשו בעשור האחרון ביו היתר בקליפורניה,ביוון, באוסטרליה וברוסיה. שינוי האקלים, יחד עם התפשטות אנושית ברחבי העולם, מביאים יחד לעליה בפגיעות הכלכלית שלנו. רק לדוגמה- בשנת 2015, סבלה ארה"ב מנזקי השריפות היקרים ביותר בהיסטוריה שלה. 40 מיליון דונם, או 40 אלף קמ"ר עלו בלהבות- פי שניים משטחה של מדינת ישראל.

פגיעה מקומית בגלל שינוי עולמי

שינוי האקלים יוצר יחד עם השריפות מנגנון של היזון חיובי (feed forward loop): שינוי אקלים מעלה את הסיכון לשריפות, יותר שריפות פולטות יותר פחמן דו-חמצני לאטמוספרה, מהלך שמגביר את שינוי האקלים, וחוזר חלילה.

שריפה בקנדה (צילום: NASA)
עשן השריפה מהטוויטר של האסטרונאוט הבריטי טים פיק | צילום: NASA

פורט מק'מוריי, אשר נמצאת בלב שריפת הענק הנוכחית, היא עיר אשר צמחה ושגשגה הודות לתעשיית הפקת נפט מחולות הזפת שבאזור. הפקת נפט בדרך זו, כרוכה בחימום חולות הזפת לטמפ' גבוהה, ע"מ להנזיל את הזפת. לכן, שיטה זו גרועה אף יותר  מבחינת פליטות גזי חממה ותרומתה לשינוי אקלים, מאשר הפקת נפט רגילה (וכמובן גם יקרה יותר).

 מחירי הנפט הנמוכים, והחשש משינוי האקלים לא הצליחו להפסיק את הפעולות להפקת נפט מחולות הזפת של אלברטה. רק שריפה זו הצליחה לעצור את הפקת הנפט באזור. בינתיים. השריפה הביאה לשיתוק של כשליש מכושר הפקת הנפט של קנדה (ירידה בהפקה של כמיליון חביות נפט ביום), בעיקר עקב פינוי התושבים ועובדי תעשיית הנפט. אך ההפקה צפויה להתחדש תוך מספר שבועות היות וכרגע אין פגיעה משמעותית במתקני ההפקה.

הסיפור נכתב בסיוע זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה.