זה יכול להיראות רגיל לחלוטין, אדם קם ומתיישב במיטה שלו, קם ומסתובב בבית, או אפילו ממש יוצא החוצה. קוראים לזה "הליכה מתוך שינה" וזו הפרעת שינה מרתקת ומוזרה, שגם יכולה להיות מסוכנת. מחקר חדש מוכיח כי אם אתם או בן הזוג שלכם נוטים ללכת מתוך שינה, יש סיכוי טוב שגם הילדים שלכם יעשו זאת.
המחקר, שהתבצע בקוייבק, קנדה, ועקב אחר דפוסי השינה של 2,000 ילדים, מצא שלילדים בעלי היסטוריה משפחתית של סהרוריות יש פי 7 יותר סיכוי להיות סהרוריים בעצמם. בקרב ילדים ששני הוריהם סבלו מהפרעה של הליכה מתוך שינה, כ-60 אחוז פיתחו את אותה ההפרעה, ולעומת זאת, בקרב ילדים שרק הורה אחד מהם סבל מהתופעה היו אחוזים מעט נמוכים יותר. עוד נמצא במחקר, כי ילדים שסובלים מ"ביעותי לילה" נוטים לסבול יותר מסהרוריות.
אנשים שהולכים מתוך שינה אינם ערים - על אף שהם נראים ערים, והם עושים דברים מבלי להיות מודעים אליהם. "הליכה מתוך שינה מתבטאת באופן דומה בכל גיל", מסביר פרופ' יעקב סיון, מנהל מכון ריאות, טיפול נמרץ והמרכז לרפואת שינה, בי"ח "דנה-דואק" לילדים, המרכז הרפואי תל אביב. "היא יכולה להיות קלה ולהתבטא רק בסיבוב קצר בבית, אך יכולה להתבטא גם בפעולות מורכבות. במרפאתנו ביקרו ילדים שיצאו מהבית מתוך שינה לרחוב וחזרו, ילדים שנכנסו למקלחת ואפילו אכלו או טיגנו חביתה מתוך שינה - מבלי שכלל היו מודעים לכך".
מהם הגורמים להפרעה הזו?
הליכה מתוך שינה מתרחשת בדרך כלל בשלבי השינה העמוקה יותר, כאשר קשה יותר להתעורר. "מה שלמעשה קורה הוא שחלק מהמוח מתעורר בעוד שחלק אחר נשאר במצב שינה", מסביר פרופ' סיון, "החלק שאחראי על הפעולות המוטוריות ער בעוד שהחלק שאחראי להכרה המלאה שלנו עדיין לא מתפקד. לכן, מי שהולך מתוך שינה בכלל לא יזכור שזה קרה". על אף שהרוב המוחלט של הסהרוריים מפסיקים בשנות הנעורים שלהם, יש אחוז קטן מהסובלים מהתופעה שממשיכים לסבול ממנה גם בגיל מבוגר יותר.
"הליכה מתוך שינה וביעותי הלילה הן שתי תופעות יחסית שכיחות אשר נגרמות במנגנון דומה", מסביר פרופ' סיוון, "הן חלק מקבוצות הפרעות השינה שנקראות "פאראסומניות" שהן תופעות לא רצויות שמתרחשות בזמן השינה. הקבוצה השכיחה היא "הפרעות בהתעוררות" ובה נכללים הליכה מתוך שינה וביעותי לילה".
>> עוד ב-mako בריאות:
איפה נמצאים הויטמינים החיוניים ביותר לגופנו?
זהירות, וירוס בטן יכול להתפשט דרך האוויר
אילו תרופות הכי ממכרות? מדריך
מה עושים?
החשש העיקרי בהליכה בשינה הוא שהלוקה בהפרעה יתקל בעצם כלשהו וייחבל, ולכן הדבר החשוב הוא לנקוט באמצעי זהירות כמו להימנע מלסגור דלת של חדר העשויה זכוכית, להרחיק עצמים חדים, לנעול דלתות ואפילו להציב מחסום במדרגות במקרים קיצוניים. "כשהחשש לפגיעה גדול יותר, כמו במקרה של חייל בצבא, נשקל טיפול תרופתי". מוסיף פרופ' סיוון, "הרבה פעמים, מיעוט בשעות שינה ומצבי לחץ מחמירים את הבעיה ולכן אחד הדברים המומלצים הוא להקפיד על שינה מספקת ואף לאפשר הארכת משך השינה".
"אכן קיימת שכיחות משפחתית בתופעות אלו - דבר המצביע על מרכיב גנטי אפשרי", הוא מוסיף, "המחקר מאשר את שידוע, אך חשיבותו העיקרית היא בכך שמדובר במחקר על קבוצה גדולה במיוחד של ילדים, ובכך שהוא מראה שילדים קטנים שסובלים מביעותי לילה הם בסיכון גבוה יותר להליכה בשינה בהמשך".
התופעה חולפת בד"כ בעשור השני לחיים או קודם לכן באופן עצמוני, לכן ברוב המקרים אין צורך בטיפול תרופתי והעיקר הוא להסביר לילד ולהוריו על התופעה, כמו גם לנקוט אמצעי בטיחות בבית. במקרים קיצוניים ניתן לנסות גם טיפול תרופתי.