במרפאת פוריות באוקספורד שבבריטניה נשאבו והוקפאו ביציות של פעוטה בת שנתיים. ההליך החדשני התקיים במסגרת הכנה לטיפולים במחלת הסרטן שעל הפעוטה לעבור, ומשום שהוריה ורופאיה מנסים להעניק לה את האפשרות להרות מהביציות שלה כאשר תתבגר. מה הרקע לזה והאם זה מוצדק ונכון?
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
הפעוטה האוסטרלית עברה הבשלת ביציות חוץ גופית (IVM) – שיטה חדשנית בתחום טיפולי הפריון וההפריה החוץ גופית. שיטה זו מבוססת על שאיבת ביציות לא בשלות מזקיקים קטנים הנמצאים בשחלה, והבשלתן במעבדה לפני שיוקפאו. הליך זה נערך לפני שהפעוטה תיאלץ לעבור טיפולי כימותרפיה והקרנות.
מדובר בהליך שכבר מתבצע אצל נשים בוגרות חולות בסרטן ואף אצל בנות נוער על מנת לאפשר להן להרות בעתיד מהביציות שלהן. הכימותרפיה וההקרנות, גם אם הצליחו להרוג תאים סרטניים, גורמים נזק לאיברים אחרים בגוף, כולל ביציות אצל נשים, דבר שעלול להפחית את סיכויי הפוריות של מי שחלתה בסרטן ונאלצה לעבור טיפולים אלו. אולם זו פעם ראשונה שהליך זה מבוצע אצל פעוטה בגיל כה צעיר.
לא ברור עדיין מה יהיה שיעור ההצלחה של ההליך - אין וודאות כי ניתן יהיה להשתמש בביציות שהוקפאו בעוד כ-20 או 30 שנים, ואין ודאות כי הן יביאו להיריון מוצלח ותקין. אך עם זאת, ה- IVM נותן למומחי הפוריות תקווה. "אני נרגש ומלא תקווה כשאני חושב היכן נוכל להיות בעוד 20 או 30 שנים, כאשר המטופלות האלו ירצו להקים משפחה", אמר טים צ'יילד, המנהל הרפואי של מרפאת הפוריות באוקספורד, ל-Parent Herald. מומחי פוריות מאמינים כי IVM הופך את שימור הפוריות בר השגה ובר ביצוע בטיפול במחלות לאור ההתקדמות הרפואית והטכנולוגית.
"הבריטים מאוד מתקדמים בניסיונות לשמר את הגנטיקה, בין אם מדובר בהקפאת ביציות או הקפאת שחלה", אומר ד"ר איליה בר, מנהל המרכז הרפואי לפוריות בישראל. "אמנם אין כאן חידוש טכנולוגי, אך החידוש הוא הגיל הצעיר של המטופלת. עד היום לא נעשה דבר כזה אצל מטופלת כה צעירה, או לפחות לא פורסם".
"כאשר אישה צעירה שמתכננת הריונות צריכה לעבור טיפול אונקולוגי - בעיקר אם מדובר בהקרנות וכימותרפיה, יש פגיעה בגנטיקה של הביציות", הוא מוסיף. "כשהיא תבריא ותרצה בעתיד להרות, הביציות לא תהיינה תקינות והיא תעמוד בפני בעיה. מה שמקובל לעשות זה שימור פוריות שנעשה דרך שאיבת ביציות בשלות, כמו בטיפולי הפריה חוץ גופית, והקפאתן לעתיד".
עוד ב-mako בריאות:
>> מי מפחד מקרוספיט? בטח לא אתם
>> הגיל והתרגיל: איזה ספורט הכי מתאים לגילכם?
>> אוכל על: הסופר פודס החדשים שאתם חייבים להכיר
"לפעמים כדאי לא להתפתות ולהשתמש בתרומת ביציות"
ד"ר בר מספר כי יש גם אפשרות אחרת, שבה פועלים כאשר הזמן דוחק - לכרות חלק מהשחלה ולהקפיא את רקמת השחלה, ובבוא העת אפשר להפשיר חלק מהשחלה ולהבשיל את הביציות במעבדה. "כמובן שהתוצאות פה פחות טובות מאשר ביציות מוקפאות אבל עדיין מספיק טובות כדי לשמר פוריות".
לדברי ד"ר בר, כל הביציות של האישה כבר מתפתחות באופן מלא טרם הלידה ולכן תיאורטית הוצאת ושימור הביציות אפשרי כבר מגיל זה. אך הסיכוי שבעתיד יווצר ילד מתהליך IVM הוא לא כל כך גבוה.
עם זאת, ההליך שאמור להציל את ילדיה העתידיים של הפעוטה עלול להיות כרוך בסכנה. "התינוקת נושאת בסבירות גבוהה גנים מחוללי סרטן שגרמו לה לחלות בגיל כה צעיר ולכן היא עלולה להוריש אותם בעתיד לילדיה, במידה ותבחר להשתמש בהן", אומר ד"ר בר, "לכשתתבגר ותרצה להיכנס "להיריון, עדיף יהיה לה להשתמש בתרומת ביציות מאשר בביציות שלה. מהסטטיסטיקה שהצטברה בשנים הלא רבות בהן הטכניקה של הקפאת ביציות ושימורן מיושמת עולה שסיכויי ההצלחה הם נמוכים. בנוסף, הקפאת ביציות יוצרת לעיתים אשליית שווא של שימור הפוריות, ואולי כדאי לא להתפתות ולשקול להיעזר במידת הצורך בעתיד בתרומת ביצית מאישה בריאה", אומר ד"ר בר.
אם כך, מדוע ביצעו את ההליך למרות הסיכון הגנטי?
"הרצון של הרופא המטפל הוא לעשות את המקסימום למטופל. אני מתקשה להאמין שיש להם הכשרה וידע בגנטיקה ובהעברה גנטית וזו בעיה כללית של חלק מהרופאים היום. הידע בתפיסה גנטית חדשה הוא מסורבל וקשה להבנה והם לא תמיד מתפנים ללמוד את זה. לעיתים, גם מטעמי שמרנות, מתקשים לאמץ את השיטה החדשה. אך לדעתי, אם רוצים חיים בריאים, רצוי לקרוא ולדעת את המפה הגנטית של כל אחד מאיתנו", מוסיף ד"ר בר
לסביבה הגנטית יש השפעה ניכרת על הדור הבא
לדבריו, מחקרים חדשים מצביעים על כך ש-85 אחוז מהמטען הגנטי של התינוק מתקבל מהאם שנושאת את ההיריון ולא מהאם הביולוגית ולכן אין לחשוש מתרומות. למרבה הצער, הגנים נושאי המחלות הם באותו חלק קטן שמועבר לדור הבא דרך החומר הגנטי המצוי בביצית. "לגבי הרבייה אנו רגילים לחשוב שהגנטיקה שלנו היא 50 אחוז מהזרע ו-50 אחוז מהביצית. אבל במהלך ההיריון מי שמעצב את הגנטיקה של הילד זו האם שנושאת את ההיריון. המזון שהיא ניזונה ממנו, החוויות שהיא חווה והמחשבות שהיא חושבת, משפיעים על הסביבה הגנטית שהעובר מתפתח בה, על האופי שלו ועל הנטיות העתידיות שלו. האפי גנטיקה מעצבת ומשפיעה על אישיות הילד עד גיל 7 בערך, גם מבחינת כישרונות, כישורים ואינטליגנציה, בניגוד למה שהיה מקובל לחשוב, שדברים אלו עוברים בגנים".
המקרה הזה מוסיף ללמד אותנו כי עולם הרפואה משתנה ואנחנו עוברים לרפואה אישית – גנומית. "ההבנה שלנו בגנטיקה התהפכה לחלוטין", אומר ד"ר בר, "עדיין לא מדובר על הרוב הכולל של הרופאים או אחוז מספק שלהם אבל זה מתקדם. בתפיסה הגנטית שהייתה מקובלת עד כה, גנטיקה קבעה הכול ולא ניתן היה לשנות שום דבר. אולם, בתפיסה הגנטית החדשה שני דברים משתנים וניתנים להשפעה: הביטוי של הגנטיקה, והסביבה של הגנטיקה - אפי גנטיקה".
"אם לדוגמה אדם מיועד מבחינה גנטית לחלות בסוכרת של הגיל המבוגר, אך במהלך החיים הוא מקפיד על תזונה ללא סוכרים ונטולת פחמימות, רוב הסיכויים שהוא לא יפתח סכרת. אם יש גן של סרטן ריאות ואדם מקפיד להימנע מעישון הוא מפחית את סיכוייו לחלות בסרטן הריאות" - כלומר, גנטיקה היא לא גורל קבוע מראש אלא נתונה ברובה בידינו וביכולתנו להשפיע עליה שלא תתבטא", הוא מוסיף.