אם עד היום התלבטנו בין איטלקי לסיני, הנה הצ'אנס לאכול מנה נהדרת מהמטבח הוונצואלי, לגלות מה זה אוכל פיליפיני, לאתגר במסעדה רוסית שלא הכרנו, וגם למצוא את הגירוס הכי כיפי ואת הפד תאי הכי לוהט. האוכל הכי מומלץ בישראל מכל מדינה – פרויקט מיוחד
פיג'אודה, מסעדת מידס | צילום:
נתן גלקוביץ
להשיג כיום אוכל ברזילאי ראוי לשמו בישראל זה לא עניין של מה בכך. אם בעבר היה לו תור זהב קצרצר, בהובלת מסעדות כמו פפגאיו או אל גאוצ'ו, היום פועלות בארץ מסעדות ברזילאיות מעטות – רובן מתמקדות במנות בשר שונות על הגריל, ולא במאכלים המסורתיים. את הפרגון שלנו למארחת האולימפיאדה בחרנו להעניק למסעדה הברזילאית האהודה ביותר על עולים מברזיל המתגוררים בארץ (כך לפחות הראו מממצאי המחקר שלנו): מידס שבקיבוץ ה"ברזילאי" ברור חיל. זו מסעדה שברזיל זורמת בעורקיה, אבל גם מי שחושש מהקולינריה הברזילאית הקרניבורית יכול למצוא בה הרבה מה לאכול. מבין שלל המנות, את תואר המלכה האם בחרנו להעניק למנה המזוהה ביותר עם המדינה, הפג'אודה: תבשיל של שעועית שחורה עם בקר ושלל נקניקים על אורז לבן, שמוגשת כאן באווירה ברזילאית מבעבעת.
גירוס, ברקיז | צילום:
EN- Photo art
ישראלים חולים על אוכל יווני, ויש לזה סיבות טובות: הוא רענן, יש בו שפע של פירות ים ובשר, והוא עשיר בירקות טריים וטעימים כל כך, עד שלא פעם קשה לשחזר את טעמם כאן בארץ. בשנים האחרונות נפתחו כאן כמה מסעדות יווניות שעושות חסד עם המורשת: בין היתר, גרקו המצוינת שפועלת בהצלחה בצפון תל אביב וכמובן אולימפוס האיקונית, מול בית מעריב ז"ל. אבל את הטעמים היווניים המלהיבים ביותר מפיקים דווקא בעמק חפר, מתוך הטברנה-על-גלגלים של ברק לביא. הם מרימים אירועים מזדמנים, עליהם מודיעים מראש בעמוד הפייסבוק שלהם, ובשאר הזמן הקרוואן מתפקד כקייטרינג על גלגלים. מהעגלה תוכלו להזמין את כוכבת המסיבה – מנת הגירוס – השווארמה היוונית, שכוללת בשר, עגבניה ובצל בפיתה, ויש גם גרסה צמחונית. חוץ מזה יש בתפריט גם סופלקי, עלי גפן או סלט יווני.
המנה התאילנדית: פאד קפאו, עוף בקארי ירוק או פאד תאי פירות ים ב"רונג'אן" (35-45 שקלים)
צילום:
אבי רוקח, יחסי ציבור
לשמחתנו הגדולה, ישראל חווה בשנים האחרונות בום של אוכל תאילנדי. על קצה המזלג ניתן למנות את טייגר לילי בתל אביב, סקון נקון בראשון לציון, איוטאיה בהוד השרון, וכמובן בית תאילנדי הנצחית. אנחנו בחרנו בתאילנדית מצוינת שממוקמת דווקא באשדוד, ושמצטיינת לא רק באוכל מעולה, אלא גם במחירים זולים – בין 35-45 שקלים למנת ענק, שעולה במקומות אחרים בדרך כלל כפול מזה, אם לא יותר. קשה מאוד להתמקד רק במנה אחת מכל הפאר הזה – סלטים אדירים, מרקים, מוקפצים, מנות קארי עשירות – אז הלכנו על שלישיית מנות שמכסה פחות או יותר את כל הקשת האנושית: פאד קפאו קלאסי לאוהבי הבקר, עוף בקארי ירוק לחובבי הציפורים, ופאד תאי פירות ים או בגרסה צמחונית. עם סינגה בצד כמובן.
המנה היפנית: ארוחה יפנית משתנה ב"טופו אן" (49 שקלים)
מנת היום, טופו אן | צילום:
ריטה גולדשטיין, mako אוכל
המחשבה על אוכל יפני מיד מעלה לראש רולים של סושי, אבל הקולינריה היפנית היא כל כך הרבה יותר מזה. טופו אן בבנימינה הייתה אחת ההפתעות הגדולות ביותר שנתקלנו בהן השנה: מסעדה יפנית קטנה, אותנטית וטבעונית, שמציעה בכל יום ארוחה מסורתית משתנה ועשירה על בסיס טופו נהדר שעושים במקום. גם אם אתם לא עפים על אוכל טבעוני, תנו לטופו אן הזדמנות ואין לנו ספק שתופתעו. כרגע הם בחופשה קצרה עד האחד בספטמבר, לצורך השתלמות ביפן, וכשהמסעדה תחזור לפעילות, אין לנו ספק שהאוכל יהיה אפילו יותר מעניין.
טופו אן. דרך העצמאות 74, בנימינה. 050-3771060. כשר
המנה הסינית: אגרול ב"פק היי" (15 שקלים)
אגרול, פק היי | צילום:
באדיבות המסעדה
האוכל הסיני בישראל הוא כבר לא האימפריה המרהיבה של פעם. רק שרידים בודדים נותרו ממנה, דוגמת סינג לונג המשובחת, או לונג סנג שעוברת בקרוב מקום אחרי שנים ארוכות ברחוב אלנבי בתל אביב. גם במקרה הזה בחרנו ללכת על מסעדה סינית צנועה יחסית ובוודאי מפתיעה: פק היי בבת ים. כבר בביקור הראשון שלנו כאן הוקסמנו מהלוקשיין המפתיע – חלל אינטימי בלב בניין מגורים של שכונה בת ימית סטנדרטית. בשלב הבא נשמטה לנו הלסת מהאוכל: לא מפואר או מתוחכם במיוחד, אלא סיני בסגנון של פעם, שמשתלב מעולה עם האווירה במקום. מסוג המקומות שאם לא הייתם בהם תתקשו להאמין שהם עדיין קיימים. ובהתאם לתחושת הרטרו שכבשה אותנו במסעדה, גם המנה שבחרנו היא קלאסיקה סינית פשוטה וטובה: האגרול. אין מסעדה סינית בלי אגרול, ואין הרבה אגרולים טעימים כמו זה של פק היי.
פק היי. שדרות העצמאות 7, בת ים. 03-5063202. לא כשר
המנה הרומנית: פטריצ'ן ב"יונק" (25 שקלים)
נקניקיית פטריציאן בפלטת מאכלים רומניים, יונק | צילום:
באדיבות המסעדה
הו, האוכל הרומני. הבו לנו אספקה שוטפת של ממליגה, סטייק לבן וקבבים ונצא מבסוטים עד השמים. איזה כיף שעדיין יש בארץ מקומות מצוינים שבהם ניתן להשיג את האוכל הזה. אבל הכי אנחנו אוהבים לאכול אוכל רומני ביונק בחיפה – שיש שמוכנים להישבע שהיא המסעדה הרומנית הוותיקה בישראל. את השולחן מפארים חמוצים שאין כדוגמתם, קצת דג מלוח, וגולת הכותרת מבחינתנו: הפטריצ'ן – נקניקייה שומנית ונהדרת שמתפצחת עם הנגיסה הראשונה ומשגרת לפה טעמי חלום. ממוסדות הפאר של חיפה.
קבב, מונקה | צילום:
שאדי ענאבוסי
חלקכם ודאי הופתעתם כשבקטגוריית האוכל הרומני, כאן למעלה, נבחרה לככב נקניקיית הפטריצ'ן ולא הקבב המפורסם. ובכן, עם כל אהבתנו לקבבים הרומנים, לטעמנו אין קבב טוב מקבב בולגרי. ועל אחת כמה וכמה, זה של מסעדת מונקה הוותיקה ביפו. מדובר בקציצת בשר אוורירית ומטריפה שאי אפשר לשכוח, ולמרות שיש עוד לא מעט מנות טובות במוסד הוותיק הזה, כמו הצ'ורבה האגדית, כאנשים פשוטים ושמנמנים אנחנו מבקשים שרק תניחו לצדנו צלחת קבבים וקצת חומוס, טחינה וחמוצים. יותר מזה אנחנו לא צריכים.
אסאדו עגל, אלבמה | צילום:
חן יעקובי
נכון, אתם צודקים, אוכל אמריקאי זה כמובן המבורגר, פנקייק וברנץ' שמנוני, אבל החלטנו ללכת על מאכל אמריקאי שורשי אחר: ברביקיו. ואם יש מסעדה אחת שעושה כבוד לברביקיו האמריקאי הרי היא אלבמה בנתניה – מקדש בשר שנאמן לעקרונותיו וללקוחותיו (נסו להזמין כאן שולחן ותראו). ואם כבר ברביקיו אמריקאי, אז הלכנו על הכי מלכלך-את-האצבעות שיש: מנת צלעות הטלה של אלבמה, שמוגשת כמנה אישית או כחלק מארוחת טעימות הבשרים של המסעדה, שכוללת בין ארבעה לשבעה נתחים שונים. אלבמה. פנקס 47, אזור התעשייה נתניה. 054-4557287. לא כשר
המנה הרוסית: פילמני ב"ויקינג" (38 שקלים)
פילמני, ויקינג | צילום:
מסעדת ויקינג
ויקינג, מוסד אוכל רוסי לא מתחנף ולא מתנצל, הצליח לכבוש גם את הציניקנים הגדולים ביותר ולהוכיח שהשם הרע והאפרפר שיצא לאוכל הרוסי ממש לא קשור למציאות. מכל המנות הרוסיות שמגישים כאן, אנחנו אוהבים במיוחד את הפילמני – בצקניות מלאות בשר שגורמות לנו להרגיש בין-רגע במטבח של סבתא.
ויקינג. בן יהודה 6, תל אביב יפו. 03-6206502. לא כשר
המנה האתיופית: טיגה קיי וואט עם תבשילי בשר ברוטב פיקנטי ב"גוג'ו" (73 שקלים)
אינג'רה, גוג'ו | צילום:
באדיבות המסעדה
המטבח האתיופי הוא עולם ומלואו של טעמים עשירים, חריפים ועזים שהישראלים שלא הגיעו מאתיופיה לא מכירים מספיק טוב. ואם האוכל עצמו לא מסקרן אתכם, אז סגולות הבריאות שמיוחסות לו בטח יעשו זאת. האוכל האתיופי ברובו נטול גלוטן (הוא מבוסס על קמח הטף המזין), ועשיר באפשרויות טבעוניות על בסיס קטניות וירקות. מבין המסעדות האתיופיות המעטות שפועלות בארץ, אנחנו ממליצים במיוחד על גוג'ו ברחובות, ובייחוד על המנה הפופולרית במקום: אינג'רה עם טיגה קיי ווט (תבשיל בשר ברוטב פיקנטי), שמוגש עם שלושה תבשילים טבעוניים לבחירה. יש גם משלוחים.
פטה אן קרוט, בר א וין | צילום:
באדיבות המסעדה
על כוחה ועומקה של הגסטרונומיה הצרפתית אין ויכוח. אבל כאן אצלנו בלבנט, המסעדות הצרפתיות זנחו בשנים האחרונות את תועפות החמאה לטובת שמן זית, ואימצו לתפריטיהן קו קליל יותר מזה שמאפיין את המולדת. כתוצאה, כבר יותר ויותר קשה לאתר בישראל קלאסיקות צרפתיות ראויות. כלומר, עד שהגיעה בר א וין החדשה של עינב אזגורי, והשיבה את הזוהר לכמה מהמנות הצרפתיות המשובחות ביותר. המנה שהכי עשתה לנו את זה היא פטה אן קרוט: מנה יפהפייה של פטה עשיר בתוך בצק קריספי. הכי קרוב לכפר צרפתי נינוח שאפשר להשיג במזרח התיכון הרותח.
המנה הארגנטינית: רוסה גריל מעורב ב"דוניה רוסה" (310 שקלים)
גריל, דוניה רוסה | צילום:
באדיבות המסעדה
שתי המסעדות הישראליות שהכי מייצגות את המסורת הקולינרית הארגנטינית המפוארת הן פטגוניה שבקיבוץ הארגנטיני אור הנר, ודוניה רוסה בעין הוד. למרות הבשרים המעולים בפטגוניה, בחרנו את דוניה רוסה, בעיקר הודות לאווירה הארגנטינית האינטנסיבית והמרימה שקשה למצוא דומות לה. ולמרות שיש כאן לא מעט מנות שוות, הכי כדאי ללכת על הגריל המעורב, מנה עצומה של כל מה שקרניבורים אוהבים: סינטה, פילה, צ'וריסוס ועוד. וכן, אם אתם כבר כאן, פנקו את עצמכם גם באמפנדס מצוין (40 שקלים בגרסה בשרית או צמחונית).
נקניקייה בלחמנייה, ביירן מרקט | צילום:
שי בן אפרים, יחסי ציבור
קצת מצחיק לכתוב על מסעדות גרמניות בישראל, שכן מדובר בז'אנר שלא באמת קיים. מלבד מקומות שמגישים קומץ מנות שמזוהות עם גרמניה, כמו נקניקיות עם כרוב כבוש, או מקומות מז'אנר הביר גארדן הגרמני, ביירן היא למעשה נציגה די בודדה בגזרה. אפשר למצוא בה מנות גרמניות כיפיות לאללה: שניצלים במגוון גרסאות, כדורי בשר בסגנון גרמני וכמובן נקניקיות משובחות שאת נציגותן המורחבת ניתן לפגוש גם בביירן מרקט – רשת הבת של ביירן שפתחה לאחרונה סניף בראשון לציון ובקרוב תפתח סניפים גם בבאר שבע, נתניה וזיכרון יעקב. אחרי התלבטות קשה, נבחרה לעטר את הרשימה שלנו מנה קלאסית של נקניקיות לבנות מטוגנות שמוגשת עם פירה וכרוב כבוש. כי לפעמים, הפשטות היא הגאונות האמיתית.
כבד קצוץ, סנדר | צילום:
בועז לביא
אין לנו ספק שגם מי שאחראי לשם הרע שיצא לאוכל הפולני בארץ חושק בסתר לבו בכבד קצוץ ודג מלוח לשטוף בהם את תלאות היום. אין הרבה מקומות בארץ שעדיין אפשר לעשות בהם את זה, אבל סנדר, מסעדה לאוכל יהודי בדרום תל אביב שפועלת כבר משנת הקמת המדינה, היא אחת מהמשובחות שבהן. במקום מוגשות מדי יום מנות שבקרב הקהל הרחב מזוהות בעיקר עם חגי ישראל: גפילטע פיש, טחול או קישקע ממולא, ואפילו רגל קרושה. הבחירה שעשינו פה עדינה ומתאימה (כמעט) לכל אחד – כבד קצוץ, עם כוס בירה צוננת בצד וקצת לחם וחמוצים. בימים אלה המסעדה נמצאת בחופשת קיץ קצרה והיא תיפתח מחדש ב-15 לחודש.
קאצ'אפה, טוטומה | צילום:
אנטולי מיכאלו
כשאומרים ונצואלה בהקשר קולינרי, חושבים כמעט אוטומטית על ארפה במילויים שונים ומשונים – וזו אכן המצאה נהדרת שכיף לאכול ממנה עוד ועוד. אבל אנחנו נדלקנו דווקא על מנת הקצ'אפה בטוטומה התל אביבית: פנקייק מתקתק שעשוי מתירס ממולא בגבינה נמסה שנמתחת בעת האכילה. לכאורה – בסך הכול מנת פתיחה קטנה, אבל בתכלס, מאכל מושחת וממכר מאין כמותו. ואם אתם לא בעניין, משום מה, אז לכו על ארפה בווריאציות הנהדרות שמגישה כאן דליה אלחדף. ההמלצה שלנו בגזרה הזאת, היא ארפה במילוי סלט עוף ואבוקדו לצד קוקטייל קריבי מרענן שהופך את הקיץ לנסבל יותר.
שישברק, קצה הנחל | צילום:
חיים יוסף, יחסי ציבור
היא רחוקה מאוד ממקום מושבה של ברנז'ת האוכל, ומהמיינסטרים בכלל, אבל מסעדת "בקצה הנחל" בגינוסר היא עדיין אחת מחביבות המערכת. זו מסעדה שמגישה את כל הטוב שבאוכל הלבנוני, וגם העובדה שהיא ממוקמת – אין דרך אחרת לתאר זאת – בתחנת דלק, לא גורעת מהחוויה. התפריט נע בין מנות מסורתיות שאנחנו מכירים מהרבה מסעדות ערביות אחרות בגליל ועד למטבח לבנוני מסורתי שמבוצע ביד הבוטחת של יוסף זוזו חנא. בין כל האפשרויות, והן רבות, אנחנו אוהבים תמיד לחזור לשישברק: כיסוני בצק נימוחים מלאים בבשר טלה ששוחים בתוך יוגורט.
בוריטו, בוניטו | צילום:
ג'רמי יפה, mako אוכל
לתל אביבים יש את הלוס ברנינג טאקוס, את הטאקרייה, את מקסיקנה ואת מקס אנד קו, לירושלמים יש את בוריטו חי החדש יחסית בשוק מחנה יהודה, ולצפוניים יש את בוניטו: מקום מקסיקני צנוע באזור תעשייה שומם למדי בפאתי יקנעם, שמגיש אוכל נטול פשרות. לא משנה מה תזמינו פה – זה יהיה טעים. אנחנו אהבנו במיוחד את הבוריטו הקלאסי עם צ'ילי קון קרנה ושלל תוספות כמו גוואקמולה (בעונה), תירס, סלסה, וכוסברה מרעננת עם רוטב חלפיניו ליים. תוסיפו לסיפור את הנאצ'וס המעולים שיש כאן והתארגנתם על ארוחה מקסיקנית מושלמת לצהריים או לערב.
ספגטי קצ'יו א פפה, ארנסטו | צילום:
באדיבות המסעדה
זו תהיה משימה בלתי אפשרית לבחור מסעדה איטלקית אחת שתהווה את הנציגות הבלעדית של המטבח הטעים הזה בישראל. לכל אחד יש מסעדה איטלקית פייבוריטית משלו: מקום ששם הוא אוהב את הפסטה, הלזניה, הניוקי, הפיצה או הריזוטו שלו. לכן, השיקול שלנו היה לבחור מסעדה שלא מוענקת לה מספיק תשומת לב לדעתנו: מסעדת ארנסטו. מוסד איטלקי נהדר שממוקם ברחוב בן יהודה בתל אביב ומצליח זה שנים לשמור על קסם שקשה להסביר, ולא פחות חשוב – על מחירים סבירים. יש כאן אינספור מנות שהן קלאסיקה גמורה: פרחי קישואים עדינים ממולאים מוצרלה; חצילים אפויים ברוטב עגבניות, מוצרלה ופרמזן; סלט קפרזה; ועוד ועוד. אבל צריך לבחור רק משהו אחד, אז הפעם הוא יהיה ספגטי קצ'ו א פפה פשוט ונהדר – פסטה, עם פלפל שחור גרוס, חמאה וגבינת פיקורינו.
מלאי כופתא, טאלי | צילום:
ליעד לוטנר
על המסעדה ההודית הצמחונית במתחם נופית חרמון הסמוך לקרית שמונה כבר סיפרנו לכם השבוע בעקבות ביקור שערכנו שם. חברי המערכת חזרו ממנו כל כך מבסוטים, ועשו לנו חשק להמליץ לכם להגיע דווקא לכאן, למרות גל המסעדות ההודיות שהפציע לאחרונה בתל אביב, ביניהן קפטן קארי של יונתן רושפלד או מא פאו הקטנה והאיכותית. במסעדה ההודית הצמחונית הצנועה הזאת תמצאו תחושת הודו אמיתית, מלווה בשלווה שרק צפון הארץ יודע להעניק. עוד תמצאו כאן ארוחת טאלי פצצתית וזולה (37 שקלים) שמזכירה את הטיול אחרי הצבא. אבל הכי העיפה אותנו מנת המלאי כופתא – מנה שכה קשה לאתר ברמה גבוהה בארץ.
מרק אורז פיליפיני עם חזיר מטוגן וטופו, ג'ואן | צילום:
באדיבות המסעדה
אנחנו די בטוחים שרובכם לא אכלתם במסעדה פיליפינית בארץ וגם לא בדיוק סגורים על מה זה אוכל פיליפיני. יש מעט מאוד מסעדות פיליפיניות בישראל, אחת מהן היא המסעדה הקטנה, המשפחתית והאינטימית של ג'ואן בשכונת נווה שאנן בתל אביב. תמצאו כאן תפריט מרתק שכולל מנות כמו מרק אורז פיליפיני עם חזיר מטוגן וטופו, או תבשיל בקר ברוטב בוטנים וחלב קוקוס, לצד מנות שגרתיות יותר בסגנון המטבח התאילנדי, כמו מוקפץ פיליפיני צמחוני או בשרי. מה שזה לא יהיה שתבחרו כאן – אנחנו מבטיחים שזה יהיה טעים ולא יקר.
ג'ואן. ראש פינה 16, תל אביב. 03-6529939. לא כשר
המנה הגיאורגית: תביליסורי ב"שותא" (92 שקלים)
תביליסורי, שותא | צילום:
תמי וקנין
כל כך הרבה מאכלים טעימים יש במטבח הגיאורגי ולשמחתנו גם לא מעט מסעדות שמגישות אותם בארץ, רובן במרכז. אלא שגם בצפון הארץ ניתן בשנים האחרונות למצוא נציגות גיאורגית משובחת, ואנחנו מדברים על מסעדת שותא היפה בקיבוץ שמרת. יש כאן את כל החשודים הגיאורגיים המידיים: חצ'פורי, חינקאלי, צ'יבורקי, סלטים גיאורגיים, מגוון תבשילים וכיאה למטבח הגיאורגי המון יין וצ'צ'ה שמלויים במוזיקה מסורתית רמה. אחרי מחשבה מעמיקה, בחרנו בתבשיל בשרי עשיר ומתקתק תחת השם תבילוסרי: קדרת עגל ובה יין אדום, שזיפים שחורים, דובדבנים, תפוחי אדמה, גזרים ואגס ביין; מנה לא זולה אמנם, אך כזאת שמביאה לשולחן את המטבח הגיאורגי בשיא תפארתו.
יש במטבח התימני הרבה מנות שמרימות לנו: מרק בשר באחים בועז בשוק התקווה בתל אביב; מלוואח, קובנה, או לחוח בסאלוף ובניו בשוק לוינסקי; וכמובן – ג'חנון. לא משנה מתי ולא משנה איפה אנחנו לגמרי בקטע של הבצק הקסום. ואם כבר ג'חנון, אז בפונדק הג'חנון במושב בית לחם הגלילית. זה מקום שהפרדוקס טבוע בו – מבנה טמפלרי ציורי שהפך למסעדה תימנית – אבל בקטע חינני. תמצאו פה יופי של ג'חנון עם ביצה קשה, רסק עגבניות וסחוג כיפי. והכל באווירה הנהדרת של בית לחם הגלילית היפה.
