אין תמונה
למרות המרחק ממרכז העיר, המקום היה מפוצץ. ביסטרו גרינברג
כתושבת תל אביב, אשתף פעולה עם קלישאת הניתוק ואודה שהתרגלתי עם השנים לחוסר ניידות מביך שנלווה לכושר התמצאות של עטלף עיוור. כל מקום שמעז לחרוג מהמסלול של קו 4 או 5 הופך אוטומטית לסוף העולם שמצדיק התקשרות עסקית בהולה עם גט טקסי. "גרינברג", למשל. מסעדה חדשה השוכנת באזורי חן (רחוב אורי צבי גרינברג), נראתה לי כמו מסע אל מעבר להרי החושך, מורדור, הפיינל פרונטיר ושאר דימויים שלא הספיקו להבשיל משום שתוך עשר דקות כבר הגענו למקום (פלוס דירוג של ארבעה כוכבים לנהג).

ואתעכב עוד קצת על המיקום של "גרינברג" - מדובר במסעדה הממוקמת בסוג של מרכז מסחרי עם קופת חולים של מכבי ופיצוציה (על חורבותיה של המסעדה המיתולוגית "וול דאן", מסתבר). ציפיתי שכשנגיע לשם בערב נהיה היחידים, אולי מלבד גלגל קוצים מנומנם שיחלוף בסביבה. להפתעתי היה מפוצץ. המקום לא קטן, עם אזור ישיבה פנימי, חיצוני ועוד מספר שולחנות פיקניק בחוץ, והיה מלא לגמרי. האוכלוסייה מבוגרת יותר, בבירור גם אמידה יותר, אנשים שרצו באזור שלהם איזה "דליקטסן" בשילוב "בראסרי".

אין תמונה
זה לא באמת רחוק. ביסטרו גרינברג

משהו חדש וטוב

אז המקום באמת מזכיר את שני המוסדות התל אביביים שהוזכרו לעיל. מצד אחד מעדנייה שאפשר לרכוש בה שלל גבינות, לחמים ורטבים איכותיים, וגם ביסטרו מוצלח מאוד עם מנות לא מורכבות שיתרונן הגדול הוא בחומרי הגלם המעולים, שהם כנראה הסיבה העיקרית לכך שהמחירים במקום לא מאוד זולים. פצחנו בלחם גרינברג, בגט בגריל עם חמאת צ'דר (18 ₪), מעין לחם שום עם טוויסט כיפי שאי אפשר להפסיק לכרסם. מנה של קלמארי מטוגן (46 ₪) הייתה גדולה וטעימה, ובן זוגי טען שהקלאמרי טריים ובאיכות מעולה, במיוחד לצד האיולי חרדל המיוחד. סלט רוקט, פורטובלו בגריל אבוקדו ופרמזן (52 ₪) היה מרענן וקריספי.

לעיקריות לקחנו רביולי גבינת עיזים ושקדים ברוטב עגבניות צלויות ותרד (64), מנה מצוינת ועשירה אם כי קצת כבדה; במחשבה שנייה הייתי לוקחת משהו קיצי יותר, אבל היא עדיין הייתה מאוד מהנה. בן הזוג בחר בהמבורגר עם בייקון וחמאת צ'דר (64) שהיה מעולה, והגיע בליווי צ'יפס שנחתך ביד ואי אפשר היה להוריד ממנו את הידיים.

אין תמונה
לחם גרינברג: לחם שום עם טוויסט כיפי

אין תמונה
המבורגר מעולה עם בייקון וחמאת צ'דר. הצ'יפס אלילי

המנות כולן גדולות מאוד ומוקפדות, והמלצרים חמודים וחייכנים. לקינוח לקחנו טארט טאטן, במחווה לדנית זמרת חתונות, לא מנה שהיינו מתנסים בה בדרך כלל אבל חשנו פרועים ובעיקר מאוד מלאים. הוא היה מעניין ונחמד, אבל אם מישהו מסיים את הארוחה עם מספיק מקום לשוקולד וללא חשש לעורק חסום ומוות מיידי, יש שם דברים שנראים מפתים יותר.

עושה רושם ש"גרינברג" היא אופציה מוצלחת מאוד לתושבי צפון תל אביב והשכונה, שבא להם אוכל טוב אבל בלי ההכרח להעמיד את ג'יפי הענק הכסופים שלהם עם שני גלגלים על המדרכה באזור כיכר רבין (סתם נו), אבל גם עבור כל אלו שמתחשק להם לנסות משהו חדש וטוב, ולא מפחדים לזוז בשביל זה גם קצת הצידה. תרימו טלפון לפני שאתם הולכים, אולי נחלוק מונית.   

גרינברג, רחוב אורי צבי גרינברג 25, אזורי חן, תל אביב, 03-7414228

הייתם גם בגרינברג? ספרו לנו בתגובות איך התרשמתם

>> בפעם הקודמת בדקנו את קארם, הפטיסרי הכי סודי בתל אביב