צוותי הצלה אחרי התמוטטות אולמי ורסאי בירושלים (צילום: Pier Paolo Cito, ap)
כוחות החילוץ באולמי ורסאי | צילום: Pier Paolo Cito, ap
האם הסכסוך המתמשך בין ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, לשר האוצר, משה כחלון, מעכב את הפיצויים שלהם זכאים נפגעי אסון ורסאי לקבל מעיריית ירושלים והמדינה?

280 מנפגעי אסון ורסאי הגישו שלשום לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה שבה הם טוענים כי נקלעו בעל כורחם לסכסוך המתמשך בין משרד האוצר ועיריית ירושלים. הנפגעים מבקשים מבית המשפט לחייב את המדינה לשלם להם את הפיצויים בתוספת ריבית פיגורים. "התובעים, נפגעי אסון מלפני כמעט 16 שנה, נהפכו כלי משחק והפעלת לחץ בין שני גורמים", מודגש בבקשה שהוגשה באמצעות עוה"ד אסף פוזנר ממשרד קמחי, פלד, פוזנר שילה.


על פי תחשיב שהגיש פוזנר לבית המשפט, נפגעי האסון זכאים לקבל 95 מיליון שקל, ובנוסף לכך עוד 23% שישולמו כשכר טרחה לעורכי דינם. העירייה והמדינה אמורות להתחלק ביניהן בתשלום הפיצוי.

לדברי פוזנר, הסיבה לעיכוב בהעברת הפיצויים לנפגעים נוגעת למחלוקת הקיימת בין עיריית ירושלים למשרד האוצר, שהביאה גם לשביתה כללית בעיר. "רק לפני כמה שבועות תושבי ירושלים לא קיבלו שירותים של איסוף זבל וחינוך בגלל הסכסוך הזה, ונציגת הפרקליטות אמרה אז בבית המשפט כי העירייה מחזיקה את התושבים כבני ערובה. גם במקרה הזה מחזיקים את נפגעי אסון ורסאי כבני ערובה בסכסוך שלא קשור אליהם ואחרי שהם מחכים כבר שנים לפיצוי", אמר פוזנר.

נפגעי ורסאי יקיימו מחר הפגנה בכיכר ספרא בירושלים. "מדינת ישראל גורמת לי להתמסכן ולהתבכיין. מסתבר שנפגעי ורסאי הם לא כוח אלקטורלי חזק מספיק כדי שפוליטיקאים ישקיעו בהם", אומר פיני בנו (44), שנפגע באסון. "גדלנו על ערכים שאומרים שלא מפקירים פצועים. לצערי אני מבין היום שהערכים האלה כבר לא קיימים, המדינה כבר לא דואגת לכל אזרחיה, קל לה להתאכזר לאוכלוסיות החלשות והשקטות יותר".

תקרת אולם האירועים ורסאי קרסה ב–24 במאי 2001, וגרמה למותם של 23 איש ולפציעתם של מאות. בעקבות האסון — שנבע מרשלנות תכנונית וביצועית של גורמים רבים — הוקמו ועדות, הוסקו מסקנות בנוגע לתכנון ובנייה ונכתבו נהלים חדשים, אולם מאות הפצועים הופקרו. למרות השנים הארוכות שחלפו, אף אחד מהם עדיין לא קיבל את הפיצויים שמגיעים לו — אף שההליכים מתנהלים כבר שנים ארוכות.

"המדינה מתחמקת מביצוע החלטות"

לפני כמה שנים הציע השופט משה סובל מבית המשפט המחוזי בירושלים, כי אחד מהתובעים יגיש לבית המשפט תחשיב נזק תמציתי מטעמו, ומנגד יגישו הנתבעים תחשיבי נזק מטעמם. כך היה, ובהתאם לתחשיב הזה אישר בית המשפט לפני יותר משנה פיצוי כספי לכל אחד מהנפגעים. ואולם למרות זאת, הנפגעים עדיין לא מקבלים את הפיצויים שמגיעים להם.

בספטמבר 2016 נתן בית המשפט תוקף של החלטה להודעת המדינה על כך שהיא תשלם את מלוא הפיצויים שנקבעו על ידי בית המשפט. המדינה התחייבה לשלם את הסכומים האלה עד סוף דצמבר 2016. בהמשך, ניתנה החלטה משלימה בנוגע לשכר הטרחה לעורכי הדין, בה נקבע כי התובעים יקבלו בנוסף לפיצוי גם 23% שכר טרחה.

פוזנר מציין בבקשה כי הוא בא בדברים עם נציגי המדינה, והם הגיעו להסכמות — ובכל זאת, לדבריו, המדינה לא מעבירה את הסכומים לנפגעים. הוא מדגיש בבקשה כי "המדינה מציינת במסמכים שהגישה לבית המשפט כי היא מקווה שניתן יהיה להגיש את הצווים על סכומים שכבר הוסכמו ואושרו על ידי בית המשפט, אך מעלימה מבית המשפט מדוע הדבר לא נעשה עד כה, ויוצרת את הרושם כאילו מדובר בתובעים, ב'גורמי שמים' או בכל גורם אחר, ובלבד שלא המדינה היא זו הנמנעת מקיום פסקי דין".

פוזנר מציין גם את תיקון לסעיף 28א לחוק חוזה ביטוח, המאפשר לבית המשפט לחייב חברות ביטוח שאינן משלמות "סכום שאינו שנוי במחלוקת בתום לב" בריבית נוספת פי עשרים מהריבית החוקית. "דומה שמה שהמדינה דורשת מאחרים, ואוסרת עליהם להשתמש בכוחם העדיף, נכון פי כמה ביחס למדינה", נכתב בבקשה.

עוד נטען כי "המדינה מתחמקת מביצוע החלטות מוסכמות לאחר שכל התירוצים אזלו לה, מתוך ניצול העובדה שלא ניתן לפתוח כלפיה תיק הוצאה לפועל". לטענתו, אם לא היה מדובר במצב זה, הוא היה פותח תיקי הוצאה לפועל ומבקש צווים לתפיסת רכוש.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "מדובר בהסדר מורכב, הכולל מעורבות של כמה גופים וחברות ביטוח. משרדי האוצר והמשפטים מצאו לנכון לתכלל את המאמצים הממשלתיים בנושא, ואישרו את כלל ההסכמות בכל הפורומים הנדרשים. בשלב זה, הנושא נמצא בהליכי אישור סופיים עם כל הנוגעים בדבר, לרבות עיריית ירושלים. משרדי האוצר והמשפטים עושים כל מאמץ על מנת לסיים את המהלכים ולהעביר את הסכומים לנפגעים בהקדם האפשרי".

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "בניגוד לנטען, אין בין העירייה למשרד האוצר כל סכסוך בנושא אלא שיתוף פעולה מלא והסכמות. על פי הנחיית בית המשפט, המדינה אחראית להגיע להסדר פשרה שלפיו ישולמו בחודשים הקרובים פיצויים לתובעים באמצעות קופת פיצויים, שאליה יזרימו כספים חלק מהנתבעים בתיק, וזאת לפנים משורת הדין וללא כל הכרעה שיפוטית".

הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker

כתבות נוספות:
מייסד חברת טרייד מוביל, דודו דיין, הלך לעולמו בטרם עת
סביב שולחן בית הקפה: כך תואמה הדחת יו"ר רשות החשמל