עוד לא עשיתם את זה? יש סיכוי שאתם מפסידים מלא כסף
השבוע חשף דו"ח של ביטוח לאומי, כמה הפסדתם על תוכנית חיסכון לכל ילד. מתברר שיותר משליש מההורים לא בוחרים היכן להפקיד את קופת "חיסכון לכל ילד" עבור ילדיהם, מה שעלול לעלות להם באלפי שקלים בהמשך הדרך.
נזכיר - במסגרת התוכנית המדינה מפקידה בתוכנית חיסכון כ-52 שקלים בחודש לכל ילד, וההורים יכולים לבחור להפריש לחיסכון 52 שקלים נוספים מקצבת הילדים. לפי נתוני הביטוח הלאומי, רק מחצית מההורים בוחרים להוסיף את הסכום החודשי, אף שמדובר במכשיר השקעה חסכוני יחסית, שבו המדינה "סופגת" את דמי הניהול ב-18 השנים הראשונות.
למי שקורא את הכתבה כעת, נדגיש שעוד לא מאוחר. כל מה שתצטרכו לעשות זה להיכנס לאתר הביטוח הלאומי ולבקש להוסיף עוד 52 שקלים לחיסכון. שם גם תוכלו לראות היכן הכספים של הילד מושקעים.
המסלולים ה"מתאימים" יותר נמצאים בקופות הגמל להשקעה, שם התשואה צפויה להיות גבוהה יותר כתלות ברכיב המנייתי שבחרתם (גבוה, בינוני, נמוך), וניתן לבחור את תוכניות שמוצעות בבנקים (על פי הנתונים, רק חמישית מההורים פותחים את תכניות החיסכון בבנקים) שם התשואה הצפויה לאורך השנים נמוכה יותר.
ולשאלה איזה קופה בוחרים? פשוט מסתכלים באתר מיי גמל נט, ורואים איזו קופה השיגה יותר תשואה לאורך זמן (כלומר 5 שנים). זה יעזור לכם לקבל אינדיקציה. יש לבדוק אחת לתקופה - שהכסף אכן עובד, אבל בד בבד לזכור כי הקופה מיועדת לחיסכון של 18 שנים לפחות, ומה שיורד יכול גם לעלות.
הפתעה, שר שעושה את העבודה שלו
זה היה עוד שבוע קשה עבור מי מאיתנו שעדיין מצפה מהממשלה שלו (כל ממשלה) לעבוד למענו. שר החינוך קיצץ בתכנית לתגבור חמש יחידות במתמטיקה ואז ברח מאחריות. שר התקשורת הפריח איומים נגד היועצת המשפטית לממשלה. חברי הקואליציה ממלאים את זמנם בתחרות מי יפיץ יותר הסתה נגד המוחים על ההפיכה המשפטית או נגד צה"ל או נגד כל מי שמנסה להזכיר ששלטון אינו מכונת ג'ובים. שר המשפטים יריב לוין הרחיב ותקף את כל התקשורת כולה, כן, כולה, והגדיר אותה כתעמולה. כידוע, הדרך הנכונה היחידה היא שליטה אבסולוטית של הממשלה על בתי המשפט ועל התקשורת. זו דמוקרטיה אמיתית. ראש הממשלה עסוק בתצפית על העדות בה נחשפת ההגדרה המוזרה שלו ושל בני ביתו ל"חברות" (כלומר, מתן מתנות במאות אלפי שקלים עם שמות קוד). כשהוא מתפנה, הוא בולם מצד אחד הצעות חוק שיפגעו בעצמאות בנק ישראל ומצד שני מכריז על ניסיונות לצמצם את עילת הסבירות כך שכל שר יוכל לעשות כרצונו בלי מגבלות.
אבל אם דילגתם על הפירוט הארוך הזה והגעתם עד לכאן, תגלו נקודת אור. נמצא בממשלה מישהו שעשה את עבודתו. משרד הפנים, בראשותו של משה ארבל (ש"ס), הצליח להנפיק ל-400 אלף איש דרכונים במבצע בזק. על פי נתוני רשות האוכלוסין, מתחילת פרויקט "מרתון לדרכון" ב־14 במאי, קיבלו 390,414 איש שירות בכלל הלשכות. מתוכם, 193,579 קיבלו שירות בארבע הלשכות הגדולות ובמרכז להנפקת הדרכונים בבני ברק.
מעדות אישית, זה עובד. פגישה של פחות משבע דקות בלשכה בבני ברק הובילה לדרכון שהגיע עד הבית לאחר 20 יום. התוצאה של ההצלחה הזו היא מאות אלפי ישראלים שחידשו את הדרכון ויוכלו לנסוע לחופשה (אם יישאר להם כסף אחרי עליות המחירים), ושחרור של עומס בלשכות רשות האוכלוסין.
על כך חשוב להעיר שתי הערות. ראשית, ההצלחה של ארבל מרשימה, אבל מדובר בהצלחה נקודתית בלבד. מבצעי בזק טובים לשחרור לחצים, אבל לא פותרים את הבעיה המקורית שיצרה אותם מלכתחילה. שורה של גורמים (מוכשרים יותר או פחות), הודיעה שהיא מנסה להתמודד עם ההשתלטות על תורים אוטומטיים למשרד הפנים, אולם בינתיים לא נמצא פתרון הולם. ההתגייסות של עובדי משרד הפנים למען המבצע ראויה לציון. כדאי שיתגייסו גם כדי להבין איך אזרחי המדינה ממשיכים לקבל שירות נוח והולם באופן שוטף. בין אם מדובר במכונות אוטומטית להנפקת דרכונים או בתחנות ייעודיות להנפקת דרכונים שישחררו את הלשכות האחרות לעסוק בעניינים אחרים, כדאי למצוא פתרון שיחזיק לאורך שנים.
שנית, תמיד עצוב להיווכח עד כמה כל הישראלים מופתעים כאשר מישהו בממשלה מבצע את עבודתו. ארבל יכול היה להמשיך במסורת של אריה דרעי ואיילת שקד, ולדבר על הבעיה בלי להתעניין באמת בפתרון שלה. דרעי ושקד (בשתי ממשלות שונות) ידעו לתרץ תירוצים, אבל לא הציעו פתרון של ממש. במקום, הוא ואנשי משרדו עשו מעשה. זה מזכיר את ההפתעה וההתלהבות ששררו כשסמוטריץ' מונה לשר התחבורה, ובניגוד למצופה עסק באמת במצב התחבורה. ההמשך של אותה התלהבות והציפיות מהתפקוד שלו במשרד האוצר מזכירים שהצלחה נקודתית זה נחמד, אבל גם הצלחות כאלה צריך למדוד לאורך זמן. ארבל יכול לזקוף לזכותו הישג. חבל שיבזבז אותו על חזרה אל השירות הסקטוריאלי והאינטרסים הצרים שמאפיינים את הממשלה הזאת.
סליחה שאנחנו שוב מטרידים אתכם עם יוקר המחיה, אבל נראה לנו שזה חשוב
שוב ישבתם עם החבר שלכם מפורום קהלת שהסביר לכם שאין ברירה אלא להעלות מחירים, וביקש שתפסיקו כבר להתלונן על העשירים ועל התאגידים? לקרן המטבע העולמית, גוף שלא ידוע כגוף שמאלני מדי, יש מסקנות אחרות.
מחקר שביצעה הקרן לאחרונה על האינפלציה בגוש האירו מגלה שהסיבה העיקרית לעליית המחירים בשנה שעברה הייתה רווחי החברות. כלומר, רוב הכסף שנצבר בגלל עליית המחירים הגיע לשורת הרווח. עלויות הייבוא הוסיפו גם הן משקל ועלויות ההעסקה למקום השלישי. התוצאה היא כמובן העמקה באי שוויון. אל המסקנות האלה הצטרף גוף קטן נוסף, הבנק המרכזי האירופאי.
הזכרנו כאן כבר את המושג גרידפלציה, עליית מחירים בעקבות תאוות בצע, שתופס בצדק מקום יותר ויותר מרכזי בשיח הכלכלי. נכון, שנות הקורונה הובילו לעלויות חדשות ליצרנים וליבואנים. אבל העלייה הזו לא השתוותה לעליית המחירים בפועל. כשהאווירה הכללית היא של "המחירים עולים" הכל הולך, כפי שגילו חברות המזון הישראליות לאחרונה. לצד החברות הגדולות ישנם גם בעלי העסקים הקטנים, שמעלים גם הם מחירים, כי אם הכל מתייקר מסביב, איזו אופציה נשארה להם כדי שהרווח שהוציאו מהעסק עד כה לא יישחק?
אחרי כל התיאוריה, נשארנו עם המחירים הגבוהים. מה עושים? שר הכלכלה ניר ברקת הציג השבוע חידוש של היוזמה אותה נכשל להעביר בחוק ההסדר – החוק לפירוק היבואנים הגדולים. חשוב להדגיש – יבואנים, ולא יצרני מזון. מה אומר החוק? ספקים יצטרכו לבחור באחת משתי אפשרויות: לשווק מותגים רק של יצרן גדול או רק של כמה יצרנים בינוניים. או לחלופין לשמור על שני הפלחים, ובלבד שהמחזור הכספי ממותגים אלה לא יעלה על מחצית מהמחזור הכספי שלו. התקווה היא שהמותגים יתפזרו ספקי מזון וטואלטיקה שיתחרו אחד בשני.
זה התרחיש האופטימי, כמובן. בתרחיש הפסימי מותגים זרים פשוט יפסיקו את עבודתם בישראל במקום לעבור לספק אחר. קשה גם לראות את היבואנים והיצרנים עומדים בשקט מול היוזמה.
אבל המהלך הגדול של שר הכלכלה הוא כמובן "מה שטוב לאירופה, טוב לישראל", בניסוח שלו. כלומר, האחדת התקנים האירופאיים עם התקנים הישראלים וצמצום דרמטי הביורוקרטיה איתה מתמודדים יבואנים. עזבו את מחיר הפסטה, תארו לעצמכם מה יקרה למחיר האופניים.
עבור ברקת, ההישג הזה יכול להיות מספק בשביל למתג אותו לשנים ארוכות כמהפכן של יוקר המחיה. לכחלון זה הביא 10 מנדטים. אבל הדרך לשם ארוכה, ומלאה במכשולים, תקנים ופקידים. חלקם לא לגמרי טועים. האם באמת צריך לוותר על הסימונים האדומים שמזהירים מפני מוצרים מזיקים לבריאות? האם באמת אפשר לסמוך על התקינה האירופאית שתמנע אסונות נוספים כמו רמדיה? ובכלל, האם לא נגלה שרפורמה כזו קיצצה דרמטית את העליות ליבואנים, שלא ימהרו להוריד את המחירים, אלא יחגגו בעוד גל כיפי של גרידפלציה?
ברקת מקפיד שלא להתנער מהמהפכה המשפטית המזיקה (גם בצורתה המצומצמת, לכאורה), אותה מקדמים נתניהו ולוין. בניגוד למהלכי תקיפת מערכת המשפט, אותם ראש הממשלה מתכוון לקדם עד סוף מושב הקיץ של הכנסת, הרפורמות של ברקת מחכות למושב החורף. האם זה בגלל שהוא מתכוון לבנות אותן ביסודיות? או שגם הוא יודע שכל עוד שלטון החוק על הכוונת של הממשלה, אין מקום למלחמה אמיתית ביוקר המחייה.
לפני שאתם ממהרים להוציא את החסכונות - כדאי שתבדקו את זה
העלייה ביוקר המחיה כתוצאה מהאינפלציה הגבוהה, יחד עם הזינוק בריביות שייקר במאות שקלים את החזרי ההלוואות החודשיים, מוביל מאות ישראלים שגם ככה לא מסוגלים לעמוד בהוצאות המחיה השוטפות, למשוך את החסכונות שלהם, ובראשן: קרנות ההשתלמות.
קרנות ההשתלמות הן מכשיר חיסכון לטווח בינוני, גם לשכירים וגם לעצמאים, אותו ניתן לממש לאחר 6 שנים כסכום חד פעמי, אך יש הרואים בו בצדק גם מכשיר ארוך טווח ומשאירים את הכסף הצבור בו עד לפנסיה. מדובר במכשיר חיסכון כדאי כלכלית כי הוא מקנה הטבה חשובה של פטור ממס על רווחי הון העומד על 25 אחוזים. משיכה לפני תום התקופה (6 שנים, או 3 שנים אם פורש ממקום עבודה) נחשבת למשיכה שלא כדין והמושך "נקנס" במס של 47 אחוזים על החלק של המעסיק ועל הרווחים שנצברו.
אלא שיש כמה שיקולים שכדאי לקחת בחשבון לפני שאתם ממהרים למשוך את הקרן, בטח לפני המועד. הראשון הוא כמה אתם מרוויחים על קרן ההשתלמות. אם היא כבר נזילה (כלומר לאחר 6 שנים) אולי כדאי להעביר אותה לאפיק השקעה אחר, במידה והקרן לא מספקת תשואה טובה. שנית, אם כבר החלטתם להשאיר אותה, בדקו האם אתם יכולים לקבל הלוואה על חשבון הקרן במקום לפדות אותה. גופים רבים מאפשרים זאת בתנאי הלוואה נוחים יותר מאשר התנאים שתקבלו בבנק.
לסיכום, מומלץ להתייעץ עם גורם מוסמך לכך, לפני שעושים פעולות נמהרות, שאול ייטיבו מעט את מצבכם הכספי כעת, אך לא יהיו נכונים לעתיד.
סלינה: זה סופו של כל בלון
זה היה אחד היוניקורנים המוצלחים של השנים האחרונות. רשת המלונות סלינה, מפעילת המלונות לקהל צעיר, התחילה בתור מקום למטיילים צעירים בפנמה, ומשם התרחבה ליותר מ-100 סניפים במרכז ובדרום אמריקה, ארצות הברית, פורטוגל, אוסטריה, יוון, ישראל ואוסטרליה.
האסטרטגיה של הרשת כוללת מציאת אתרים זולים ולא מצליחים, שיפוצם בתוך מספר חודשים ובמימון של שותפים מקומיים, ותפעול מלונות במחיר נגיש שכוללים חללי עבודה, תחבורה נוחה ובידור.
החריקות החלו כבר עם פרסום הדו"חות בחודש שעבר. סלינה, שהנפיקה רק כמה חודשים לפני בנאסד"ק לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר וגייסה 54 מיליון דולר, דיווחה על צניחה של 85 אחוזים בשווי המנייה. מכאן הדרך למטה הייתה קצרה, והשבוע היא הודיעה כי היא מפטרת 350 עובדים, סוגרת מלונות, מקצצת במטה ועוצרת את התרחבות המתוכננת.
האם מדובר במשבר רגעי שסלינה תקום ממנו חזקה יותר, או שמדובר בעוד בלון שמינף עצמו לדעת וסופו של להתפוצץ, בטח בתקופה הקשה הנוכחית? אנחנו עוקבים.