מה לשריפות באוסטרליה ולשוק ההון?

שריפת יער מוגדרת בדרך כלל כאסון טבע. כאשר פורצות הלהבות ביערות ירושלים, אוסטרליה או בג'ונגלים העבותים של אפריקה פורצים גם הדיווחים אל ראש מהדורות החדשות: חיות נמלטות בבהלה, מיליונים יורדים לטמיון, אנשים נותרים ללא קורת גג. ובכל זאת, הטבע החכם יודע להפוך גם קללה זו של שריפת יערות לתוצאה מבורכת. זמן לא רב לאחר השריפה הנוראית שחלפה, אנו מופתעים לשמוע על צמיחה חדשה, על ניצנים טריים ועל הירוק המתגבר לו על שחור הפיח. חיש קל אנו פוגשים יער רענן וטרי, הצומח מחדש וממלא את החללים שהותיר אחריו המשבר שעבר.

יתרה מזו, מתברר שלשריפה עצמה היה במעגל החיים של הטבע תפקיד מבורך: מזיקים שפשו ביער התכלו ונעלמו. צמרות-עד ותיקות אשר מנעו את אור השמש מהצמחייה הנמוכה נעלמו ואפשרו ל"שחקנים" חדשים לפרוח ולהרים ראש. העוולות הישנות נמחו, ופינו מקום לצמיחה רעננה, חדשה ואיכותית יותר. ואולי תארנו כאן בעצם את המשבר הכלכלי הנוכחי, הפושט ברחבי העולם כאש בשדה קוצים, מכלה בדרכו אושיות רמות צמרת אשר נחשבו בלתי פגיעות ובלתי מתכלות, ומוחק במהלכו את כל עוולות העבר, יחד עם הנזקים האמיתיים שהוא מותיר אחריו?

אני מעריך שלמשבר הקשה שאנו חווים עכשיו יש צד חיובי מאד. אני משוכנע שהוא יוצר הזדמנויות חדשות, רעננות לצמיחה ולפריחה, ומאפשר לטבע לחזור אל שורשיו, ולהתחיל מחדש בדרך בריאה יותר. 

השתלטות אנשי הפיננסים

בשנים האחרונות נהגנו, חברי המנהלים ואני, להתלונן זה באזניו של זה - לעתים בלחש מפחד - שאיננו מבינים עוד את מה שנאמר בישיבות ההנהלה. אנחנו, האמונים על ייצור ושיווק, על שירות ותפעול, נכנענו לרוממות הרוח של אנשי הפיננסים. הללו דיברו בשפה בלתי מובנת על נגזרות פיננסיות, איגו"ח של כל מה שזז, מינוף רב און של הון לא-קיים, הלוואות סאב-פריים נועזות וזרמי תשלומים מסתוריים העושים דרכם אל הבורסה וממנה כמעשה קסם רב מסתורין.

פחות ופחות ראינו את הקשר שבין ביצועי הפירמה בראשה עמדנו, לבין הצלחתה או אי הצלחתה במישור הפיננסי. רבים מאיתנו חשו שמשהו השתבש בשכל הבריא בו השתמשו עד כה, לנוכח להטוטי הקסמים של מנהלי הכספים, נבואות האנליסטים המגיות, וריצות האמוק של הציבור אחרי המכשפים משוק ההון. והנה פרצה לה השריפה, וחשפה את הקרקע החרוכה במערומיה. כספים שלא היו הפסיקו ליצר רווחה שלא נולדה. דיווידנדים פרי הדמיון הפסיקו להתחלק, וארגונים כושלים – כשלו.

היום בו הבורסה תעלם

אולי הקללה היא בעצם ברכה: הבורסה כפי שהכרנוה תעלם מעל פני האדמה, והקשר בין ביצועיו הריאליים של הארגון לבין שוויו הכלכלי יתחבר מחדש. המנהל המוכשר יועדף מחדש על פני הפיננסייר המוכשר, ושיפור תהליכי ייצור יתפוס מחדש את מקומו על חשבון ניפוח התשואות באמצעים מלאכותיים.

כולנו משלמים את מחיר ההתנתקות מן המציאות אשר קיבלה עידוד רב כל כך מן המשקיעים המתוחכמים. הרווח התפעולי איבד את חשיבותו לטובת התשואה ושווי המניה, ועימו אבדה המוטיבציה לשפר ולייעל את הארגון ולייצר ערך אמיתי לציבור. אז אולי, כמו שהיערנים הותיקים יודעים, יצמח עכשיו מרבד ירוק ורענן, ויכסה על שחור הפיח של הכלכלה המזוייפת.

אליעוז רבין הינו מנהל אתר היעוץ הניהולי "הספר"