"סוד הכוח של בני שטיינמץ הוא בחשאיות שלו; לא ברור איזה אינטרס יש לו לשלוח את אולמרט לאפריקה. ביום שהוא מתחיל להופיע בכותרות - הוא מזיק לעצמו"

בשבוע שעבר פורסם כי חברת אהוד אולמרט שירותי ייעוץ בע"מ, שאותה הקים לאחרונה ראש הממשלה לשעבר, תספק שירותים לאיל היהלומים וחברו הטוב של אולמרט, בני שטיינמץ. אחת התחנות הראשונות של אולמרט, לפי הפרסומים, תהיה גינאה - מדינה קטנה יחסית במערב אפריקה ומהעשירות בעולם במשאבי טבע נדירים. שטיינמץ, שמוכר יותר בזכות פעילות כריית היהלומים שלו בסיירה לאון ובקונגו, פעיל מ-2006 גם בגינאה בתחומי כריית מינרלים להפקת אלומיניום, עופרות ברזל ואורניום.

"סוד הכוח של שטיינמץ הוא בחשאיות שלו", אומר גורם דיפלומטי ישראלי שמכיר את האזור מקרוב. "כך שאם אני מנתח ניתוח קר את התנהלותו, אני לא רואה איזה אינטרס יש לו לשלוח את אולמרט לשם. ביום שהוא מתחיל להופיע בכותרות הוא מזיק לעצמו, ותסתכל כמה חשיפה הוא קיבל עכשיו בגלל העניין הזה".

הניתוח הזה אמנם הגיוני, אך לא בטוח שבמצב הנוכחי לשטיינמץ יש הרבה מה להפסיד: הפיכה צבאית שהתרחשה בדצמבר האחרון מערערת את יציבותם של כלל תאגידי הכרייה המערביים הפועלים במדינה. שטיינמץ מכחיש כי אולמרט יפעל באפריקה, אך ראש הממשלה לשעבר לא מסייע לפיזור המסתורין ומסרב להתייחס לעסקיו בטענה שכעת הוא אדם פרטי (בכל זאת, רק מחצית משטח לשכתו ממומנת על-ידי המדינה). בכל מקרה בסוף השבוע הנוכחי אמור אולמרט לעבור ניתוח להסרת גידול סרטני, ואם ייסע יהיה זה רק בעוד מספר שבועות.

הפרשה החלה להתגלגל ערב ההפיכה. שטיינמץ קיבל מחצית מזיכיון כרייה ענק של עופרות ברזל, שהיקפו מגיע, לפי הערכות, למיליארדי דולרים. עד אז הוחזק הזיכיון בידי ענקית הכרייה הבריטית-אוסטרלית ריו טינטו, חברת הכרייה השלישית בגודלה בעולם. זמן קצר לאחר מכן פרצה ההפיכה, וקפטן מוסה דדיס קמרה, מנהיג החונטה הצבאית שמכנה עצמה "המועצה הלאומית לדמוקרטיה ולפיתוח", מינה את עצמו לנשיא.

קמרה מיהר להכריז על שינויים דרמטיים, בין השאר בענף הכרייה: "יהיה משא ומתן מחודש על חוזי הכרייה (...) גורמי ממשלה שהקיפו את הנשיא הם ששדדו את המדינה (...) כל מי שנהג בשחיתות ובאופן לא ראוי בנכסי המדינה למען הרווח האישי שלו - יישפט וייענש בפני העם".
לגינאה אין יחסים דיפלומטיים עם ישראל, ואולמרט מן הסתם אינו נהנה מהיכרות מוקדמת עם הגנרלים שהשתלטו על עמדות הכוח. ועדיין ניתן להניח כי שתדלנות מצד ראש ממשלה לשעבר לא תפגע במאמציו של שטיינמץ לכבוש את לבה של החונטה. "לא בטוח שחייבים להסתייע בפוליטיקאי ברמה כזו", אומר הגורם הדיפלומטי. "אפשר לפעמים להסתדר עם הרבה פחות, אבל עדיין, אני לא מכיר מדינה שבה זה יכול להזיק".

החונטה נגד חברות הכרייה

כרבות משכנותיה, גם גיניאה, בעברה מושבה צרפתית, מקיימת בתוכה שילוב נפיץ בין עוני מחפיר (לחלק ניכר מהאוכלוסייה אין נגישות לחשמל ולמים) לבין כמויות עצומות של משאבי טבע הנכרים על-ידי תאגידים מערביים, שחתמו על חוזים סמויים מן העין עם הממשל. מאז קבלת העצמאות ב-1958, חיים אזרחי גינאה תחת משטר דיקטטורי השומר על כוחו באמצעות יד ברזל. ב-1984 תפס את השלטון גנרל לאנסאנה קונטה, ואחז בו עד מותו בדצמבר האחרון. שנותיו האחרונות התאפיינו בהתמרמרות ציבורית גוברת והולכת, שכללה לא מעט שביתות והפגנות שדוכאו באלימות ובהרג המוני. "האווירה העסקית בגינאה מאוד אוהדת", אומר ישראלי שעבד באזור. "הבעיה שם היא חוסר היציבות הפוליטית". לדבריו, "השלטון הקודם היה מאוד מקורב ללוב, ולכן מעולם לא היו יחסים דיפלומטיים עם ישראל - אבל לא הייתה עוינות, פשוט היו להם אינטרסים אחרים. לעשות עסקים? אין בעיה, ולא רק עם שטיינמץ; יש שם עוד חברות ישראליות". בין השאר פעילה במדינה קבוצת אל.אר שבבעלות יוצאי חיל האוויר בתחום הסלולרי. זו הביאה למדינה את קבוצת מר, לשם התקנת תשתיות סלולריות.

הטינה הגדולה בציבור כלפי השלטון הקודם הביאה לכך שההפיכה התבצעה במהירות וללא שפיכות דמים. מנהיגי החונטה, לפחות בינתיים, אפילו נהנים מאהדה יחסית בקרב הציבור. הבטחותיו של הנשיא קמרה להסדיר את ענף הכרייה רק הוסיפו לו נקודות, שכן בציבור הגינאי רווחת התחושה כי בתחום זה התבצעו לא מעט עסקות מושחתות (גינאה, יצוין, מככבת בקביעות במדדים הבינלאומיים כאחת מעשר המדינות המושחתות בעולם). לפופולריות מיוחדת זוכים שידורי הטלוויזיה בהנחייתו של הנשיא, שבהם הוא מתעמת עם מושחתים למיניהם: פוליטיקאים, סוחרי סמים, וגם בעלי חברות כרייה שלטענתו פועלות בניגוד להנחיות השלטון.

ההפיכה, אם כך, מדירה שינה מעיניהם של כמה וכמה ראשי תאגידים מערביים. עבור שטיינמץ היא הגיעה בעיתוי גרוע במיוחד. רק כשבועיים לפני מותו של הנשיא קונטה דיווחה הקבוצה בבעלותו כי קיבלה את הזיכיון הנכסף מהנשיא, והכריזה שהיא מחויבת לפתח את הנכס "למען תושבי גינאה". ההודעה הגיעה כחצי שנה לאחר הדיווחים הראשונים על כך שהממשל שוקל לשלול מריו טינטו את זכויותיה, בטענה שלא מימשה את התחייבויותיה לפיתוח הזיכיון. המנכ"ל של שטיינמץ, מרק סטרואיק, אמר שהזיכיון נלקח מריו טינטו על פי העקרון של "If you don't use it, you lose it". ל"גלובס" הוא אמר אז: "אין הרבה אתרים כאלה בעולם. אנחנו די נרגשים מהזכייה".

אלא שאז, כאמור, מת הנשיא קונטה, ואנשי הצבא תפסו את השלטון. בפברואר השנה פרסמה החברה הודעה שלפיה היא קיבלה "אשרור החלטי נוסף" מהממשל החדש, לכך שרישיונותיה תקפים. אשר אבידן, מנהל הפעילות שלו בגינאה ולשעבר בכיר במשרדי החוץ והביטחון, הכריז שהחברה תחל לקדוח בתוך זמן קצר.

"שטיינמץ חסר ניסיון"

נכון להיום ידו של שטיינמץ עדיין על העליונה אולם מתחריו מתעקשים כי המאבק עדיין רחוק מהכרעה. "השקענו מאות מיליוני דולרים כדי לקדם את הפרויקט הזה", אומר דובר מטעם ריו טינטו. "חברות אחרות שמפזרות הבטחות ביחס אליו, כמו הקבוצה של בני שטיינמץ, הן חדשות בתחום; מעולם לא בנו פרויקט מהסוג הזה, ומצויות שנים מאחורינו במונחים של קידוח, של הנדסה, של עבודה חברתית וסביבתית".

שטיינמץ ואחרים, לדבריו, "לא יוכלו לבנות או לתפעל את הפרויקט במהירות ובמקצועיות כמונו. זה האינטרס של גינאה שהמשאבים הכי יקרי ערך שלה יפותחו על-ידי החברות הכי מכובדות ומבוססות, שיש להן רקורד מוכח. למרות מה שאחרים עשויים להבטיח, ריו טינטו היא אחת החברות הבודדות בעולם שיש להן יכולת מוכחת לפתח את הפרויקט כראוי. לשבור לרסיסים את הפרויקט ולייעד חלקים ממנו לחברות פחות מנוסות יוביל לחוסר יעילות בגילוי של מרבץ עפרות הברזל ובפיתוחו, מה שסביר שיפחית את הרווח ארוך הטווח עבור גינאה".

העניין הוא, כמובן, שלמנהיגי לא מעטות מהמדינות האפריקאיות יש רקורד שמוכיח שהרווח עבור המדינה - ארוך או קצר הטווח - לא בדיוק עומד בראש מעייניהם. ראש החונטה התבטא כך מפורשות ביחס לממשל של קודמו, והורה על הקמת ועדה לאומית שתשקול מחדש את כל רישיונות הכרייה. "מה שהוא אומר בעברית זה 'אני פותח הכול מחדש ודואג שהמצב החדש יאפשר לי את המשך השלטון", מפרש הגורם הדיפלומטי.

"אנחנו אופטימיים לגבי הממצאים של כל בדיקה עצמאית של הסוגיה", אומר הדובר מטעם ריו טינטו. "אנחנו בטוחים בעמדה המשפטית החזקה שלנו".

קבוצת שטיינמץ בתגובה: "אין לנו ויכוח עם ריו טינטו. ממשלת גינאה היא שמעניקה רשיונות, והיא שתקבע מי המתאים ביותר למשימה. הממשלה החדשה השלימה את הבדיקה ואישרה את ההחלטה הקודמת. הקבוצה התחייבה להשקיע מעל מאה מיליון דולר בשלב החקר המוקדם של סימאנדו, והיא מוכנה לקדם את הפרוייקט".

בנוסף לדברים לאתר האינטרנט שלה טרחה הקבוצה להעלות תרגום לדברים חריפים שנאמרו בשידור רדיו בגינאה, נגד חברות הכרייה בכלל ונגד ריו טינטו בפרט: "מדוע שאזור יוחזק באופן לא חוקי על-ידי חברת כרייה? (...) מדוע חברה, עשירה ככל שתהיה, צריכה לאחוז במשאביה של מדינה ריבונית? את האינטרס של מי זה יכול לשרת? (...) מדינה ריבונית אמורה לאכוף את חוקיה, ואף משקיע לא יכול להפר או להתחמק מהם בטקטיקה מושחתת (...) עלינו להאיץ במנהיגינו להילחם בחברות כרייה זרות, הסבורות שקולוניזציה עדיין אפשרית (...)"

מה אולמרט יכול לעשות

עד כמה יכול אדם כאולמרט להשפיע על החלטותיה של החונטה? חוסר השקיפות המוחלט שבו מתנהלים העסקים בגינאה מקשה מתן מענה. הקשרים הבינלאומיים, ההיכרויות עם מנהיגי העולם והניסיון המדיני הנרחב בוודאי יקרצו ויקסמו לשלטון הטרי, ובמיוחד אם אולמרט יציע לסייע להם. מצד שני אפשר להניח שלריו טינטו, ענקית כרייה שנסחרת בבורסה של לונדון לפי שווי של 32 מיליארד דולר יש לא מעט שפנים משלה. הקושי העיקרי, הן של שטיינמץ והן של מתחריו, נובע מחוסר הבהירות בנוגע לעתיד הפוליטי במדינה. "כולם עכשיו בתקופת המתנה, מנסים להבטיח את פעילותם", אומר ישראלי שמכיר את האזור. "כשמסתכלים מפה הכול שם נראה שחור ומסוכן ואפל, אבל חברות שעובדות באפריקה יודעות להתנהל שם ולהסתגל למצב".

קמרה הכריז כי יפעל לקיום בחירות דמוקרטיות ב-2010, אולם בקהילה הבינלאומית לא משוכנעים שזה מה שיקרה, והאפשרות להפיכה נוספת בידי גורמים אחרים מצויה כל העת על הפרק.

ומה לגבי ההבטחות לשים קץ לשחיתות? גם כאן שוררת סקפטיות רבה. חבר אחר של אולמרט, גד זאבי, שעשה חלק ניכר מהונו במדינות אפריקה שבהן התקרב לשלטונות, הסביר לפני כחודשיים בראיון ל-G איך הדברים עובדים: כל החברות הישראליות בחו"ל משלמות שוחד, אמר, והוסיף: "ברומא התנהג כרומאי, אחרת אין לך מה לעשות ברומא". אם הממשל החדש בגינאה אכן יביא לשינוי, זה ללא ספק יהיה מהפכה שתשנה סדרי עולם ביבשת השחורה.

בריו טינטו, בכל מקרה, ממשיכים להאמין. "אנחנו ממשיכים בפעולות קידוח חיוניות ובעבודות סביבתיות והנדסיות בשטח", אומרים שם. "אנחנו ממשיכים להשקיע כ-10 מיליון דולר בחודש בפרויקט, בנוסף ליותר מ-450 מיליון דולר שכבר הוצאנו". הכסף הגדול, כך נראה, יבטיח שבענקית הכרייה לא יוותרו בקלות לטייקון הישראלי. או כפי שניסח זאת בכיר בחברה בראיון לעיתון אוסטרלי: "מר שטיינמץ יראה אותנו בבית המשפט".