מאיפה משתין הדג?

משימת האוקיאנוס! כמה כיף. כמו פרק של הזרבובים על אסיד. כל הדיירים לבושים בתחפושות זרחניות ורוקדים מסביב לשכשוכית, אם תמיר היה יכול הוא היה נשאר שם לנצח. בכלל, קיבלנו לא מעט מתמיר הפרק, בעיקר בגלל שהוסיפו מכות חשמל למימיקת האוגר הרדוף הרגילה שלו. מה לעשות, לאחר שקים הודח (מה עשו עם תחפושת הלוויתן הכחול שהכינו מבעוד מועד?) אין יותר מדי ריבים ותככים, וצווחות ההתרגשות של תמיר מפצות על החסך.

"תראה, בוץ!" הוא צווח בעונג למראה הבית התת ימי החדש. אין ספק, קל לספק אותו, או לפחות לגרום לו לעשות קולות מוזרים. "תראה, צדפים!" הוא מצייץ בהלם, כאילו הוא מינימום צולל עם ארנבי ים בשונית אלמוגים בזנזיבר, ולא סתם הדביקו לו קונכייה מקלקר בפינת העישון. תמיר הוא המקבילה האנושית לסרטוני יוטיוב של חתולים שנטרפים מעט לייזר – מצחיק לצפות בו, אבל אין שם באמת משהו מעבר.

גם בגזרת הסטארקיסט של הבית העניינים לא מתחממים. ערן, יאנה, אביבית וקותי מבלים את המשימה כסרדינים שמצטופפים באותה מיטה, אבל אפילו זה לא גורם להם לשכב. יאנה עדיין מתפוצצת בכל פעם שקותי מדבר עם אביבית, שמתעצבנת כשערן מדבר עם יאנה, שמסתובבת עם ערן כדי לעצבן את קותי, שמבחינתו בכלל מג'נגל כל הזמן הזה בין יאנה, אביבית ומירי בוהדנה. אין ספק - הבית סקסי כדג קר, אם כי הייתי רוצחת עכשיו בשביל קומבינציית סשימי.

וערן? הוא נהנה לו מכל רגע. כל בוקר הוא יושב ובמשך עשר דקות לוגם קפה שחור, מתרכז בקפה השחור (קנקן תה הג'ינג'ר חש נבגד), סוף סוף הוא מצליח לא לחשוב על כלום (לא בעיה שאי פעם הטרידה את קותי) ולהירגע באמת. מסתבר שמדובר בתחושה חדשה עבורו, כפי הנראה הוא מעולם לא נסע לסיני. טוב נו, יש שם ערבים.

אפרופו וישונסקי, הפרק הוא התגלה כפחות סרדין ויותר צלופח. אביבית כבר מאוהבת בו עד מעל הראש ואפילו כמעט נשברה ונישקה אותו במקלחת, אבל הוא ריג'קט אותה בשלל תירוצים עלובים כמו "אני לא רוצה שרגב יפגע" ו"ניתן ליקום לעשות את שלו", בדיוק במינון שגרם לה לחשוב שאולי יש עוד סיכוי, שכדאי לה להמשיך להשתרך אחריו בעפעופים נמרצים ונשיכות שפה כפייתיות בזמן שהוא מותיר שובל רירי אחרי יאנה. אוי, אביבית. דחוף לסשן העצמה אצל יעל, היא כבר תזכיר לה איך נראה בירור היתרה שלו.

ונסיים עם ההדחה. לא ברור מה היה הקטע של הדיירים עם ההעמדה. מילא סער הערכי ותמיר המבוהל, אבל יאנה? זה לא שחסר לה את מי להדיח. מה שבטוח זה שבזכותם סופי, המקבילה האנושית לסלט אצות, זכתה לעוד שבוע במחיצתנו וכך גם רגב, הסושי הצמחוני של הבית. במקום שדגי הרקק ילכו ראשונים, דווקא הכרישים נכחדים לאיטם. וזהו, הייתי כותבת שאני מתכננת להצביע ליעל, הפייבוריטית שלי בבית, אבל כולנו זוכרים מה זה עשה לקים. ביוש.

הציטוטים הגדולים:

"אני פה על תקן החתיך" (רגב, פה על תקן בוחן המציאות הלקוי)

"אני לא רוצה להיות סרדין מפגר" (קותי. ובכן, סרדין אתה לא חייב להיות)

"מאחורי החזות הקשוחה שלי מסתתר סרדין דקיק" (קותי. ומאחוריו מסתתר ערס)

"בחיים לא עשו בשבילי דבר כזה" (קותי. תירגע, איתם כולה הביא לך מזוודה, לא תרם לך כליה)

תמונת השבוע: