צ'יפופו בלי מורל

הבעיה ב"הישרדות הפיליפינים" היא שמדובר בעונה כל כך מתוחכמת ומפתיעה, שהיא הייתה יכולה להתברג בקלות כאחת העונות הכי טובות ששודרו בארה"ב. עד כדי כך, שהיא פשוט מסובכת מדי עבור הקהל הישראלי, שבנוי נפשית ומנטלית להתעסק בקונפליקטים גורליים דוגמת צעדי הריקוד של איציק כהן ומייקל לואיס. כמו מטוס סילון בעולם של ססנה.

קרב בנטטות

אביגיל הייתה, ללא ספק, המתמודדת הצבועה ביותר העונה. כזו שלא תהסס לתקוע לך סכין בגב אבל חושבת שאם תזיל דמעה מספיק גדולה היא באמת תכפר על כך. היא זגזגה בצורה כל כך היסטרית, שאהוד ברק נראה כמו פלס לידה, וכל כך לא מחושבת, כמו בחורה באמצע שופינג שלא חושבת על מצב חשבון הבנק שלה.

 אבל הטעות הגדולה ביותר של אביגיל הייתה שהיא הביאה למשחק יותר מדי דוגמאות מחייה המתוסכלים של רווקה תל אביבית: כשכבר מצאה סיכוי להתחתן עם ברית בן דוד, היא העדיפה להתפתות לרומן הרסני עם זיו, תוך שטלכו משלה אותה שהם באמת מביעים ענין בנפש המיוחדת שלה ולא רק מנסים לנצל את קולה. כשליאורה הציעה לה בתחילת האיחוד ברית נשית היא פסלה זאת על הסף בזלזול ("רעיון כזה מטופש"), כי בלי גברים הרי אין טעם לשום מסיבה, וכשליאורה החליטה לבגוד בה במועצת השבט האחרונה, היא פצחה בנאום כזה היסטרי שלרגע חשבתי שהיא לא מודחת מ"הישרדות" אלא מ"הרווק".

אבל אם אתם רוצים להשכיל קצת וללמוד שיעור לחיים מהדחתה של אביגיל, אתם מוזמנים לצפות שוב בפרק ההדחה הראשון של העונה, אז נשלחה אביגיל כשגרירה לשבט קאראו על מנת לבחור למי להעניק את אות ממלכת טינאגו שיציל אותו/ה מהדחה. כולם חיבקו אותה, ניגנו לה את המנון ארה"ב והיא הרגישה לרגע כמו שרי אריסון שנכנסת לסניף בנק. הדס, שהצביעה נגדה אתמול, זכתה ממנה אז לחסינות, שבלעדיה כנראה הייתה מסיימת את הספר שלה עם עמוד אחד בלבד.

צ'יפופו לה מורל

 דווקא אוהד היה אחד המתמודדים היותר אהובים עליי והייתי שמח לראות אותו מגיע עד לקו הגמר. אולי זה בגלל האהבה שלי לחתולים - הוא פשוט מזכיר לי אותם.

גם מהדחתו של אוהד אפשר ללמוד שיעור חשוב לחיים: כמה שבחורה (נקרא לה ליעד) לא תרעיף עליך שבחים, תרקוד איתך סלסה, תשוט איתך על רפסודה, תגיד לך שאתה מזכיר לה חתול רחוב וגם יהיה לה טוסיק יפה - אם לא תשרת את האינטרסים שלה היא תבגוד בך ברגע.

הטעות הגדולה של אוהד הייתה שהוא לא שרף אתמול את מועצת השבט כשההפקה בחרה להתערב ולהשאיר על טומי את שרשרת החסינות גם בהדחה השנייה. מדובר ללא ספק בהתערבות הבולטת, הגסה והראשונה העונה לטובתו של מתמודד מסוים. כמושבע לשעבר ברור לי: אם טומי יצליח להגיע לקו הגמר הוא איבד אתמול, בדיוק כמו דן מנו בזמנו, כל זכות לזכות במשחק.

אות הנחישות וההתמדה

שי אראל הוא ללא ספק סמל הנחישות וההתמדה וניתן ללמוד מאופי המשחק שלו כמה דברים גם על החיים. כי אצל שי לעולם, אבל לעולם, אסור לך להרים ידיים.

בימי מסעדת קאראו, לפני ולאחר הערבוב, ידו של שי הייתה על העליונה, המסעדה הייתה מלאה עד אפס מקום וכדי להזמין אצלו עלה של אורז היה צריך להדליק לפיד חודש מראש. לאחר האיחוד, לעומת זאת, מסעדת טינאגו המתחרה נפתחה על החוף, ליאורה ערקה תמורת תפקיד רב מלצרים, ההכנסות נפגעו והצמצומים אף הביאו לפיטורי השומר חנוך והמנקה ריקי.

במקום בו מתמודדים רבים היו שוקעים בדיכאון ומדיחים את עצמם, שי לא אמר נואש, המציא מתכון סודי חדש, הוריד פרופיל, חבר לשף של מסעדת טינאגו, ויחד הם מתכננים לכבוש את העולם. ובתרגום חופשי: מדובר פשוט בשחקן ענק! אם נבחרת ישראל בכדורגל הייתה משחקת על המגרש עם הביצועים שלו אתמול בדו-קרב, היינו כבר אורחים קבועים במונדיאל.

חוק יסוד: הישרדות

אחד מחוקי היסוד בהישרדות: אסור לך להתחיל במלחמות הפנים לפני שסיימת לחסל את חיילי היריב שמולך. אריק אלפר כמעט שילם על הטעות הזו במיליון שקלים כשהחליט להדיח את איתי לפני יואב, שרק פרס הגי'פ מנע ממנו לחמוק לקו הגמר ולזכות במשחק. בפיליפינים שני שחקנים, גדולים ככל שיהיו, עברו בינתיים על הכלל וביצעו לדעתי שגיאה עמוקה:

הראשון הוא טלכו, שחקן מוערך וכשרוני בהחלט, שיחסי האנוש שלו ויכולותיו לשכנע אנשים ראויים להערצה. בחירתו להמשיך ולשחק את המשחק עם שי נגד חבריו לברית טינאגו-ליאורה היא בגדר שגיאה גדולה, שעשויה לעלות לו במשחק.

השנייה היא ליאורה, שבחרה אמש להדיח את אביגיל לפני שסיימה לחסל את חיילי קאראו בהם בגדה. מדובר בטעויות בסיסיות שעשויות לעלות לשניהם במיליון שקלים. כמי שסימן בשתי העונות האחרונות את השורדים האחרונים, אם שי יצליח להגיע עד לקו הגמר אין בכלל צל קל של ספק שהוא צריך לזכות במשחק.

אי הציטוטים:

1. "אני מפסיד לאוהד הצפלון הזה?" (שי בדרך למהפך כפול).
2. "אז עם כל הכבוד...יש כבוד לליאורה" (שי יודע לפרגן כשצריך).
3. "מסתבר שאני חיה בללה לנד" (אביגיל מגלה שהרומן עם טלכו היה סטוץ).
4. "טלכו הוא פשוט תבוסתן וכשיש לידי לוזרים כאלה, אני פשוט יכול להרוג אותו"(כששי פגש את הכפיל של אריק אלפר).
5. "אספתי את שרירי רצפת האגן והרגשתי שאני מאזנת את המקל" (ליאורה מאזנת את עצמה וחופרת לנו).

והציטוט הנוסף: "כמו הסרט הזה...נו...ג'וליה ורוברט" (ליעד מהנדסת את ג'וליה רוברטס לשני אנשים ובדרך רוצחת את שייקספיר ואת רומיאו ויוליה).

>> מה קרה לשי אראל בפסטיגל?