לואיג'י בשוק: מריו ורגס יוסה הוא הזוכה בפרס נובל 2010

גם מעריציו הרבים של מריו ורגס יוסה, אולי הסופר הדרום אמריקאי המשפיע ביותר בכל הזמנים, לא ממש האמינו שיש לו סיכוי לזכות בפרס הנכסף. אחרי הכל, הסופר הנערץ היה בשיאו בתחילת שנות ה-60, ומאז הספיק לכתוב (או להתוודות, תלוי איזו גרסה אתם מעדיפים) על פרשה אירוטית סוערת במיוחד ולהיכשל במירוץ לנשיאות בפרו. לא בדיוק, איך נאמר, ההישגים שמקנים לך פרס נובל.

אבל החבר'ה בשבדיה לא ממש שכחו ליוסה את יכולת הכתיבה המופלאה, את תיאורי הצבע המדוייקים וגם את השליטה בשלל סגנונות הכתיבה. בין ספריו המוכרים: "העיר והכלבים", "דודה חוליה והכתבן", "הדברן", וכמובן ספרו המפורסם ביותר, אם כי בהחלט לא הטוב ביותר: "בשבחי האם החורגת", שעורר עליו את מבקרי הספרות ופעילים חברתיים שונים כאחד.

ורגס, אגב, ניסה את כוחו גם בפוליטיקה, וב-1990 ניסה לנצל את הפופולריות העצומה שבה זכה על מנת להיבחר לנשיא פרו. על אף ההתלהבות הרבה בה התקבל באזורים שונים במדינה הפסיד הסופר בבחירות, ועזב בטריקת דלת את המדינה לאירופה, אם כי אחרי יותר מעשור הוא חזר.

למרות שספריו האחרונים, "חגיגת התיש" ו"תעלוליה של ילדה רעה", נקטלו על ידי המבקרים הקוראים דווקא קנו אותם בהמוניהם. ואחרי יותר מ-40 שנה, קנה לו ורגס - בצדק, כמובן - מקום של כבוד בהיסטוריה הספרותית של המין האנושי.

>> ואם אתם כבר פה, למה שלא תקראו משהו? הנה הפרק הראשון מתוך ספר המתח "לונדון בולווארד"