סוף המהדורה: מיקי חיימוביץ', החיים שאחרי

להיות אלירז: לחנוך את עולם הריאליטי

תם עידן הניוז, עכשיו מיקי יכולה להתפרע. אהדת הקהל כבר שלה, והיא מוזמנת לתרגם אותה לסמסים. "רוקדים עם כוכבים" יכולה להיות האופציה הממלכתית, תראו כמה רחוק דליה מזור הגיעה ללא מפרק ירך. אם חוש קצב הוא לא הצד החזק שלה, מיקי תמיד תוכל להתקבל לעונה הקרובה של "הישרדות VIP". כולנו נשמח לראות אותה בבגד ים, ואין ספק שהיא תוכל להקיף את עצמה בשלל בריתות שיובילו אותה בבטחה לגמר. כמובן שאם היא חשה צורך לשמור על התדמית האיכותית ואולי אפילו להוסיף לה נופך אומנותי קל, היא יכולה פשוט ללכת על "מחוברות". כולנו נשמח לראות את אילדיס מתגלח על רקע מונולוגים שלה על נשיות.

להיות ביבי: להיכנס לפוליטיקה
שלי יחימוביץ' עשתה את זה, בקרוב גם יאיר לפיד. למה שמיקי לא תרוץ לכנסת? היא יכולה להיות שרת הרווחה, החינוך, התרבות ובטח שהספורט. לעזאזל, היא יכולה להיות ראש ממשלה. הרי היתרון הגדול שיש לה על פני פחות או יותר מאה אחוז מהפוליטיקאים שמשרתים אותנו עכשיו, הוא שאנחנו מאמינים לה. יש לה איזה שנה שנתיים לפשל כדי שגם זה יעבור לנו.

להיות דולפין: הטיול שאחרי
אחרי מליון שנה של פורמליות חדשותית, הדבר היחידי שמיקי צריכה זה להשתחרר קצת. בכל זאת, 21 שנים לצד יעקב אילון, האיש והסגסוגת, בטוח תפוס לה קצת הצוואר. מיקי צריכה להיזרק בהודו לכמה חודשים או לעלות על איזו פטרייה בהר בנפאל. אחר כך, כשתשוב ארצה עמוסת לונגים פסיכדליים, כינים, ותובנות מהוהות מ"הסוד", היא תוכל לעשות על זה דוקו ריאליטי עם אורנה בן דור.

להיות ג. יפית: לפרסם, לפרסם
האמת שבהתחלה התכנון היה להמליץ למיקי להפוך לפרזנטורית של איזו חברת אופנה נשית ורכה, משהו שיתאים לה לגיל ולקארה הבלונדיני, קצת כמו אילדיס ו -ml. אבל כשחושבים על זה, למה לעשות קמפיין, אם אפשר לשעוט אל תוך עולם הפרסום ולהפוך למעצמה? הרי כולם יקנו ממיקי, לא חשוב מה. מיקי תמליץ לכם על שניצל – לא תנסו? ברור שכן, אלא אם כן אתם עוכרים כמו יונית לוי.

להיות מירי נבו: להצטרף לערוץ הספורט
אחרי הכל, קשרים כבר יש לה שם. לא שאנחנו רוצים להפריד בין אלי אילדיס למירי נבו, אבל מיקי ואילדיס יכולים להפוך לפאוור קאפל של ערוץ הספורט, למלא את המסך באנרגיה זוגית ועקיצות הדדיות, לנחם זה את זו לאחר משחקים של הפועל.

להיות אופרה: להגיש תכנית אירוח
מיקי צריכה לקחת קדימה את האמפתיה הטבעית והרגישות המפורסמת ולהפוך את הדמעות לפורמט. הרי מאז ומעולם חסרה בישראל תכנית אירוח יומית טובה (סורי, רובי פורת שובל), כזאת שתשים את הזרקור על סיפורים אנושיים מרגשים וקונפליקטים משפחתיים שיפתרו מול המצלמות. מיקי יכולה להיות התשובה הבלונדינית לאופרה ווינפרי, ואם מדי פעם יצא לה קצת פחות אופרה וקצת יותר ריקי לייק, אפילו יותר טוב.