משבר אמון: אין בית שני, אין טבעונות, אין ענת

מי שמאמין. מיותר לציין שהאמון הכללי נפגם. אבי, למשל, מחליט לא להאמין יותר למילה של מוטי ובאופן עקרוני לכללי הדקדוק העברי. קמץ פתח עלק, תעבדו על מישהו אחר. גם ביז'ו מחליט לא להאמין לדיירים החדשים עד שהוא לא ילמד להכיר אותם, ואף מבטיח לשחק אותה טיפש בימים הקרובים עד שיקלוט עליהם יותר מידע. מעניין במה זה יתבטא.

נעים עכשיו. נוט. נסיים בתמיכה שקטה בבוז הכללי של הדיירים כלפי שיר הבוקר. עילי בוטנר וילדי החוץ, יש לכם 30 שניות לעזוב את הבית. ביי.

בטח שמתם לב

שאבי מבטיח לא להסתנוור מהתהילה. סטטיסטית, כל מי שאמר את זה עד היום הנחה אחרי זה רצועת חוף בערוץ 24.

שמוטי לא טבעוני, אבל הוא דו מיני. כאילו סוג של, נגיעות, ככה ככה, גם וגם. מה שזה לא יהיה, נקווה שהוא ימשיך לאכול את זה בשירותים.

שדור תופס תאוצה. יאללה, קצת עמוד שדרה ואיזה קונפליקט, והגמר שלך.

אמרו:

"אני הגאון היחיד פה" (ביז'ו. ארגון מנסה כבר שלח טפסים)

"אתה שוכח ששיחקתי מבוכים ודרקונים במשך שנים" (יניב, מסביר את כישוריו הטקטיים. ואת הבתולין)

"חשבתי שאתה גיי" (ענת למוטי)
"ככה ככה, טיפונת, נגיעות" (מוטי, לא סוגר דלתות)

"יש לי תחושות איומות שאני עפה" (ענת. בואי נגיד שגם אנחנו לא בהלם)

"מה זה השטויות האלה" (הקץ' פרייז החדש של הדיירים. עדי אשכנזי עפה על תמלוגים)

בואו לפייס שלנו