עשרות ישראלים ליוו ביום רביעי בצהריים את השחקן והקומיקאי מנחם זילברמן, שהלך לעולמו בלוס אנג'לס ביום שני האחרון מדום לב. זילברמן נטמן בבית הקברות היהודי "וויטיאר" בעיר.
זילברמן, בן 67 במותו, התגורר בשנים האחרונות בלוס אנג'לס, שם עבד כמדריך תיירים. זילברמן התגורר בעיר יחד עם אמו ובנו דין ובני משפחתו. בתו, אביגיל זילברמן, הגיעה מהארץ, יחד עם שתי אחיותיו, כדי להשתתף בלווית אביה.
בנו דין זילברמן ספד לו על הקבר וסיפר שמנחם היה אב מסור ודואג ואוהב וסיפר שגידל אותו "כמו נסיך". בתו, אביגיל, ספרה אנקטודות משעשעות על אבא מנחם שבין יתר כשרונותיו היה גם בשלן מצויין שפינק את בני משפחתו בשלל מאכלי גורמה.
"אבא שלי היה מאסטר של הומור, גאון של מילים, של אימפרוביזציה. הוא היה יכול להצחיק קהל של אלפים, לגרום לאנשים להתגלגל פיזית על הרצפה מרוב צחוק, לבכות, להחנק, להשתולל ופעם אפילו לידה מוקדמת", ספדה אביגיל, "אבא שלי היה חלוץ של תעשיית הבידור הישראלית וכמו במותו, תמיד הקדים את זמנו. הוא היה הראשון בישראל שעלה עם מופע סטנד-אפ, כשעוד לא הבינו מה זה בכלל ולמה המרצה אומר דברים מופרעים כל כך. אבא חצה את האוקיינוס לבד על יאכטה ממיאמי להרצליה. אבא חי את חייו באומץ, בלי להתנצל ובלי לבקש רשות ובלי לחשבן לפחד.
"ואני, אני הילדה המזליסטית ביותר בעולם. כי אבא שלי ידע לאהוב. ילדות קטנות חולמות שאבא יאהב אותן כמו שאבא שלי אהב אותי. אני ואבא עשינו קילומטרז' עצום ביחד. בטיולי אופנועים בירדן, סיני וכל ארה"ב, נסענו יחד לאיטליה, צרפת, אנגליה וכל מקום שרק אפשר. אין לי זכות לבכות על כל הזמן שנגזל ממני. זה יהיה גרידי. אני יכולה רק להגיד תודה על הזכות הענקית שקיבלתי להיות ביתו של איש כזה ענק. ובכל זאת מה לא הייתי נותנת עכשיו בשביל עוד חיבוק אחד"
בהמשך עלו חברים מקומיים נוספים שתיארו איש רב כשרונות ומצחיק שבתוקף הנסיבות סיים את חייו בלוס אנג'לס למרות שאהב מאוד את הארץ והיה קשור אליה. למרות מיקומו המרוחק של בית הקברות היהודי, עשרות הגיעו ללוות את זילברמן בדרכו האחרונה. להלוויה הגיעו החברים מאל.איי ומתל אביב, כמו השחקניות קרוליין לנגפורד וסמדר ברנר, הבעלים של מסעדת "תל אביב הקטנה" המיתולוגית, שלמה סיסו, בתיה ועליזה, הספריות שהפכו למוסד, מעצבת האופנה דינה בראל, בימאי הסרטים הדוקומנטריים אילן פרנק והמוסיקאי דודי רוזנטל. גם עופר מזר ודני וכוכי גדות, נציגים רשמיים של הקונסוליה הישראלית באל.איי הגיעו לחלוק לו כבוד אחרון.
זילברמן, בוגר להקת הנח"ל, הוא בן מחזורם של טוביה צפיר, ששי קשת, שולה חן ועוד רבים וטובים. הוא נולד באוקטובר 1946 ועלה לתודעה לראשונה כשנכנס לנעליו של שלומיק הקיבוצניק שניסה את מזלו בעיר הגדולה עם חברתו העירונית, חדווה (יעל אביב). בהמשך נמנה גם עם מקימי להקת "כוורת, היה שותף בכתיבת חלק ממערכוני הלהקה ואף השתתף כקריין מספר בשירים כמו "המגפיים של ברוך" ו"ככה היא באמצע".
בתחילת שנות ה-70 נסע לארה"ב כדי ללמוד קולנוע במכללת USC, כשחזר הופיע בסרטי פולחן נוספים כמו "שלאגר" וסרטי המתיחות "עבודה בעיניים", "מצלמה בלי בושה" ו"אחד באפריל" מבית היוצר של יהודה ברקן. באחרון שבהם אף ניסה את מזלו כבמאי. כמו כן היה ממשתתפי "זהו זה" ו"הופה היי" האיקוניות והעלה את אחד ממופעי הסטנדאפ הראשונים בישראל, "ערב בלי אשתי". בשנות ה-80 שיתף פעולה עם דודו טופז ואף כתב את מערכון "משה והאורנג'דה".
שנתיים לאחר שהתגרש מאישתו, חוקרת הספרות דורית זילברמן, עזב בשנת 2000 את ישראל ועבר להתגורר בלוס אנג'לס, שם התחתן מחדש והתרגש בשנית. בשנים האחרונות שימש כמדריך תיירים, אותם הסיע ברחבי קליפורניה.
