תמיד נחמד לסיים את היום באיזשהו סכסוך טוב. והפעם: בין חבר הכנסת מיקי רוזנטל, לשעבר סגן עורך ״ידיעות״, לבין העיתונאית נעמי לויצקי, גם היא לשעבר מ"ידיעות". מעשה שהיה כך היה:

ביום שני פרסמה נעמי לויצקי בעמוד הדעות של "הארץ" מאמר תחת הכותרת "הניחו כבר לנדב פרי". "אין לי מושג מאין נטל לו חבר הכנסת מיקי רוזנטל את עזות המצח להיכנס לתוך הכיס של נדב פרי", כתבה לויצקי. "הטעות 'הקטנה' שלו בקשר למשכורת שפרי אמור לקבל (טעות של 100 אלף שקל בחודש, ביג דיל) רק מביאה אותי לחשוב, שגם כחבר כנסת רוזנטל אינו מקפיד יתר על המידה לבדוק נתונים לפני שהוא יורה". 

לויצקי המשיכה לתקוף את רוזנטל גם בפסקאות הבאות. "עיתונאים חיים היום מן היד אל הפה, ולא אחת מושלכים ממקום עבודתם בלי שיזוע שריר בפניו של איש, גם לא בפניו של רוזנטל, חבר הכנסת ה'מצפוני' (וסליחה על המרכאות, אבל הוא הרוויח אותן ביושר), שעבד עד לא מזמן בחפץ לב ובעבור משכורת לא רעה כלל אצל נוני מוזס, מו"ל 'ידיעות אחרונות' וטייקון לא קטן בזכות עצמו", כתבה. "הכרתי אותו היטב אז, עבדנו יחד, ואינני זוכרת שבאותם ימים הביע מורת רוח כלשהי ממעמדם של הטייקונים, אבל אפשר שהשמיעה שלי לקויה".

אין תמונה
מיקי רוזנטל. לויצקי? לא נתנה גילוי נאות

בסיום מאמרה הוסיפה לויצקי כי "למרבה הצער עם צקצוקי הלשון של רוזנטל ודומיו אי אפשר לשלם במכולת", וציינה כי "זה הרגע הנאות לגילוי הנאות. נדב פרי הוא לא חבר שלי; למען האמת, אנחנו בקושי מכירים". אבל את הגילוי הנאות האמיתי חסכה לויצקי מהקוראים: זקני הדסק ברחוב מוזס 2 עדיין לא שכחו את אותו לילה בשלהי שנות התשעים שבו הבניין רעד כאשר רוזנטל, אז סגן העורך, שאג על לויצקי בטלפון את דעתו הנחרצת עליה שבה שולבו בין השאר המילים: "מחר", "קומה ג'", "משאבי אנוש" ו"את תפוטרי".

מיקי רוזנטל, מה שלומך?

"אני בסדר, אתה יודע. לפעמים טועה במאה אלף שקל לפה או לשם".

קראת את המאמר של לויצקי?

"כן, וביקשתי מ'הארץ' לפרסם מאמר תגובה מחר, בעיקר בגלל אי הגילוי הנאות שלה. היא פוטרה מ'ידיעות אחרונות' כשאני הייתי סגן עורך אז שלפחות תכתוב את זה. אבל עזוב, אתה תקרא את התגובה מחר. בקיצור, האייטם שלך נשרף".

נעמי לויצקי, תרצי להגיב?

"זה לא נכון. למיקי אף פעם לא הייתה סמכות לפטר אותי. אתם נורמאלים? אני מעולם לא עבדתי בדסק, והוא לא היה ממונה עליי בחיים. מה זה השטויות האלה? לא היה ולא נברא, אוקיי? האנשים היחידים שהייתה להם סמכות לפטר אותי מ'ידיעות' היו העורך הראשי של העיתון ונוני מוזס".

מחר הוא עומד להגיב לך במאמר משלו ב"הארץ"?

"שיכתוב מאמר, אני תמיד יכולה לשלוח מאמר תגובה, או לתבוע אותו, דווקא מתאים לי. לא הייתה לו בחיים סמכות לפטר אותי. די, כותבים עליו. מה קרה? הוא פוליטיקאי. שיתרגל".