לרגע קטן, בערך באמצע, עוצרת עלילת "לצוד פילים" ואליהו רוקד עם אשתו רודה. הוא מניח תקליט על פטיפון בן מאה ומתוכו בוקע קולה של חוה אלברשטיין, ששרה לכבודם את "אדבר איתך" של רחל שפירא. הזוג המבוגר, בעל ואישה שבחייהם ובמותם לא מסכימים להיפרד, רוקדים לצלילי שיר האהבה האיום והנפלא הזה ולכמה דקות לא חשוב לאף אחד שהוא זקן שלא ליקק הרבה דבש ושהיא כבר שנים בקומה. הם רוקדים, נשענים, מתחבקים ומתערבבים לגוף אחד. עושים אהבה כמו שצריך. כשאליהו משכיב את רודה בחזרה במיטה, היא מחייכת כמו המונה ליזה.

כולי תקווה שעוד שורות רבות ייכתבו על הסצנה הזו, ששווה לבדה את מחיר הכרטיס, אבל לכם בטח דחוף לדעת, כמו תמיד, על מה הסרט. כי זה מה שחשוב הרי, ולא חשוב בכלל. אז מסביב לריקוד הזה עשה רשף לוי אחלה סרט. קומדיית פשע קלילה, קצבית ומצחיקה, שהיא גם משל חכם על משחק, התבגרות, זקנה ואהבה.

החברים של סבא

אין תמונה
האחרון לחדר האוכל ביצה סרוחה
ילד מתבגר, מחונן ביותר אך נטול יכולות חברתיות, מאבד את אביו (מאבטח בבנק) ונותר עם אמא במצב כלכלי קשה וסבא בבית אבות, איתו הם מחדשים את הקשר לאחר שנות נתק רבות. כדי לנקום במנהל הבנק, אותו הוא רואה כאחראי למות האב, מגייס הנכד את הסבא, את אחיה של אשת הסבא (המגיע לארץ ממניעיו שלו) ואת חברו הטוב ביותר של הסבא ויחד הם יוצאים לשוד בנק נועז. כמו בכל שוד, גם כאן המניעים הם אהבה, נקמה וסקס. בקיצור: כסף.

כבר בסרטו הראשון "איים אבודים", קיבל רשף לוי מהשחקנים שלו תצוגה מצוינת. בלצוד פילים הוא לוקח את זה צעד קדימה, גם בכך שהוא מוציא את התותחים הכבדים, וגם במובן מה שהוא דורש מהם לירות.

באחד המשפטים בשיר "אדבר איתך", כותבת רחל שפירא "יש בי כח, יש בי כח, אל תחוס עליי". ולוי אכן לא חס על הדמויות שלו. הנער (גיל בלנק) בתפקיד הראשי רואה דברים שאסור לנערים לראות, סופג השפלות מהסוג המעליב, ונשאר מספיק אינטליגנטי ורגיש כדי להתעסק בעיקר ולא בתפל, באהבה ולא בבדידות. שלישיית הזקנים, ששון גבאי, מוני מושונוב ופטריק סטיוארט, מגלמים כל אחד גוון אחר של רוח וחיים.

מושונווב משובח כרגיל כסבא ניק, חברו הטוב מימי הפלמ"ח של אליהו, הוא מופת של אמירת האמת בפנים, וגם של צבע והומור עצמי. נראה שאין תפקיד שהאיש הזה לא מסוגל לגלם. סטיוארט, כשחקן תיאטרון בריטי כושל שגם תואר האצולה נלקח ממנו והוא נותר חסר כל, מספק אמירה אצילית, מלאת הומור וחן, על ההבדלים הדקים שבין העולם האמיתי לזה שעל הבמה ועל השילוב ביניהם.

תנו לו להיות אתכם

אין תמונה
די נו, מי זה הבחור הבריטי הזה באמת?
הדמות עליה נשען הסרט, הגבר שלו, הוא הסבא אליהו, ששמו הוא כשם סבו של לוי. ששון גבאי, שמפגין תצוגת משחק ענקית, הוא אדם שאיבד בן איתו הסתכסך ולא דיבר שנים ארוכות. הוא סבא המוצא את עצמו לפתע מטפל בנכד שלא הכיר. הוא בעל אוהב לאישה הנמצאת כבר שנים בקומה והוא אינו מסוגל לנתק אותה מהמכשירים. הוא חבר מימי הפלמ"ח של שותף נאמן לדרך והוא גיס לזקן בריטי מגוחך וחסר כל החשוד תמיד במרמה כלשהי, אך מתגלה גם הוא כשותף לעת מצוא. אחרי, לפני ומצדי כל אלה, הוא פשוט אדם שעושה את מה שצריך ונכון ומגלה שוב, אחרי שנים, את כוחה של האהבה.

גם דמויות המשנה מתפתחות במהלך הסרט ועושות תפקידים מצוינים. יעל אבקסיס כאמא ואישה שאיבדה כמעט הכול, הנלחמת על קיומה העצמאי, משה איבגי כמנהל בנק תחמן, אך משתוקק לאהבה, תיקי דיין כמנהלת בית אבות חנפנית, רותם זיסמן כהן שאני לא רוצה לקלקל לכם אבל היא סוכרייה אמיתית וצביקה הדר בסצנה נפלאה בין אב לבן, המסתיימת באופן טראגי שבתזמון מצמרר משהו, לא יכולה שלא להזכיר את ג'יימס גנדולפיני.

אין תמונה
אני הייתי היפסטר לפני שזה היה מיינסטרים
רגע לפני פיזור, תרשו לי לחזור שוב לרחל שפירא ולשיר שכתבה: "כשאתה חיוור מצער, מתחפר בשתיקתך. תן לי לדבר אליך, וללכת בין צלליך. להיות איתך". אפשר לצפות בלצוד פילים בשביל לצחוק, והוא בהחלט יעשה עבורכם את העבודה, אבל אפשר לנסות גם לתת לו לחלחל אל בין הצללים, לדבר ולהיות אתכם.

>> פרש בלי ראש: עוד סרט קיץ נופל למלכודת
בואו לפייסבוק שלנו