בזמן שחלף מאז ההכרזה על הפקת עיבוד מחודש לעלילות וונדר וומן ועד הבכורה המתוקשרת בסוף השבוע האחרון, אפשר לומר די בביטחון שההיבט המגדרי של הסרט תפס את רוב הכותרות. הגיבורה הנשית שקיבלה את מרכז הבמה, העובדה כי אישה, פטי ג'נקינס, ביימה את סרט הקיץ עתיר התקציב, המסר הפמיניסטי שמועבר בו וההקרנות לנשים בלבד שאפיינו את מסע הקידום בשבועות האחרונים. בין כל אלה, מסתבר שהייתה עובדה אחת שנדחקה בתחילה לשוליים, אך כעת הולכת ותופסת מקום מרכזי בשיח הסובב את שובר הקופות: מוצאה הישראלי ויהדותה של השחקנית הראשית. 

בשביל המעריצים הישראלים, ישראליותה של גל גדות היא מובנת מאליה. כידוע, גדות נולדה וגדלה בראש העין, זכתה בגיל 18 בתואר מלכת היופי של ישראל ושירתה בצה"ל כמדריכת אימון גופני. היא מתגאה במוצאה הישראלי ומרבה לדבר עליו, ובמהלך מבצע צוק איתן אף פירסמה הודעת תמיכה חד משמעית בצה"ל ובישראל ונגד החמאס, יש שיאמרו בניגוד לכוכבת בינלאומית אחרת שפירסמה הודעה יותר מעורפלת ודו צדדית.

בתחילת מסע הפרסום לשובר הקופות ההיבט נשאר שולי יחסית, אך ככל שהצלחת הסרט הלכה וגדלה, ישארליותה ויהדותה של וונדר וומן הפכה למרכז השיחה. זה התחיל בחרם הלבנוני על הסרט, שקיבל כותרות ראשיות באתרי החדשות והבידור בכל העולם. החרם עורר תגובות תמיכה וגינוי מכל הצדדים, במעגל האינרציה האינטרנטי המוכר – מאמרים, אחריהם מאמרי ביקורת ואז מאמרי ביקורת על הביקורת וחוזר חלילה. השחקנית ג'ינה רודריגז ("ג'יין הבתולה") לדוגמה, צייצה בטוויטר כי החרם "מחורבן" (“sucks”), חטפה גל של תגובות נזעמות, מחקה את הציוץ והתנצלה בבושת פנים.


אתרי דעות שמרניים מרכזיים באמריקה, כמו ה"נשיונל ריוויו", פרסמו מאמרי דעה המשתמשים בהמולה כהוכחה לכך שהפמיניזם "זורק את הנשים היהודיות מתחת לאוטובוס". במגזין היהודי-אמריקאי "פורוורד", שאלו האם היא בדרכה להפוך ל"כוכבת הישראלית הגדולה אי פעם", וב"ג'ואיש ג'ורנל" נכתב כי תפקידה כוונדר וומן מהווה "ניצחון גדול בשביל היהודים".

גם אצל אלה שלא התייחסו ישירות למוצאה של גדות, אפשר לראות הדים לעובדה שהשחקנית המגלמת את האייקון האמריקאי העל-זמני כלל אינה אמריקאית (שלא נדבר על נוצריה). ניל קאבוטו מרשת FOX אף הגדיל לעשות והתלונן בתוכניתו על השינוי בתלבושתה של גיבורת העל, שנטשה את שילוב הצבעים לבן-כחול-אדום והכוכבים שעיטרו את גרסאותיה הקודמות. קאבוטו וחברי הפאנל שלו ראו בשינוי דוגמה נוספת לאובדן הפטריוטיות האמריקאית, שנכנעת לעול דרישות השיווק הבינלאומיות של שוברי הקופות בעידן הנוכחי. ניתן לשער שישראליותה של גדות תרמה לזעם הפטריוטי של קאבוטו, כמו שהביאה את החרם הלבנוני וביטויי התמיכה בו ברחבי הרשת. שירותה הצבאי ומוצאה אולי תרמו לדימוי הקשוח שעזר לה לקבל את התפקיד הנחשק, אך גם הפכו אותה למוקד לכל מתנגדי ותומכי ישראל ברחבי העולם.