טקס פרסי אופיר שנערך הלילה במשכן לאמנויות הבמה שבאשדוד נראה כמו כל טקס פרסים אחר (עם שיפור משמעותי בגזרות הבמה והסטיילינג). אפילו חלוקת הפרסים לא הפתיעה בצורה יוצאת דופן, כאשר היה ברור לרוב הנוכחים באולם ש"סופת חול", סרטה של עילית זקצר, יקטוף את הפרס הגדול.

אלא שהרוחות התלהטו כאשר היוצר תאמר נפאר (כוכב הסרט ״ג׳נקשן 48״) עלה לבמה יחד עם השחקן יוסי צברי לביצוע השיר ״אני לא פוליטי״, בו שולבו שורות מתוכו שירו של המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש. ברגע זה בחרה שרת התרבות מירי רגב לקום ולנטוש את האולם. דוברת השרה מסרה מאוחר יותר כי השרה ״לא תהיה קהל לשיריו של מחמוד דרוויש״. בהמשך פירסמה רגב בעמוד הפייסבוק שלה: ״כן, יצאתי באמצע שירו של מחמוד דרוויש בטקס אופיר. יש לי הרבה כבוד וסבלנות לאחר, אבל אין בי שמץ סבלנות לדרוויש ולכל מי שרוצה לחסל את עמי או מדינתי״. הדרמה מאחורי הקלעים הייתה אמיתית, היות ורגב כבר עזבה את אזור האולם וחזרה רק אחרי שכנועים רבים מצד משה אדרי ויו״ר האקדמיה מוש דנון.

מרגע זה ואילך האווירה הטעונה כבר הפכה למתח של ממש. כאשר אילנה דיין עלתה להעניק את הפרס לסרט התיעודי הארוך הטוב ביותר (בו זכה ״פרינסס שואו״ של עידו הר), היא פנתה בדבריה ישירות לרגב ואמרה כי ״גם לשלטון אין דרך לשלוט בצורה בה עיתונאים מספרים סיפור״. אחרי מספר דחיות בלוח הזמנים של הטקס - בתחילה הייתה אמורה רגב לחלק את הפרס לבמאי הטוב ביותר, אך בסופו של דבר העניק אותו זוכה השנה שעברה, הבמאי יובל דלשד ("באבא ג׳ון״) - רגב עלתה להעניק את הפרס לסרט הטוב ביותר. רגב, אגב, דרשה לקבל פודיום לנאומה, בניגוד לשאר הנאומים, ומבוקשה ניתן לה לבסוף. בנאומה התייחסה רגב בין היתר לאירועי הטקס והסבירה את עזיבתה: ״יש לי הרבה סבלנות לאחר, אבל אין לי סבלנות לשירתו של דרוויש״. רגב אמרה כי דרוויש כתב בשירו: "'אני אוכל את הבשר של כולנו, של העם היהודי׳. לזה לא אני ולא אתם צריכים להסכים. על זה בדיוק נלחם ראש הממשלה בנאום שלו". תאמר נפאר אמר לעיתונאים מחוץ לאולם כי רגב טועה לחלוטין בפירוש מילות שירו של דרוויש: ״יש גוגל טרנסלייט, יש מורפיקס ויש מירי-פיקס עם תרגומים של מירי רגב״. נאומה של השרה נתקל בקריאות ביניים שהלכו וגברו כשרגב טעתה בהגיית שמו של מוש דנון וזכתה לבוז מהקהל. לכך השיבה כמובן ב״אנחנו טועים, אצלכם אף פעם לא טועים״.

במהלך נאומה של רגב החלה נטישה המונית מהאולם והטקס הפך לזירת היאבקות מילולית. ראשונת העוזבות הייתה השחקנית רובא בלאל-עספור (שזכתה מוקדם יותר בפרס לשחקנית המשנה הטובה ביותר על "סופת חול") שאמרה: ״לא אהיה נוכחת בטקס בזמן שמירי רגב מדברת על הבמה״. השחקן רועי אסף, שזכה בשנה שעברה בפרס השחקן הטוב ביותר על תפקידו ב״ארץ פצועה״, קם באמצע נאומה של רגב וצעק לעבר היושבים באולם: ״מי שנשאר פה הוא חתיכת אפס עלוב״. בהמשך עלה אל הבמה במטרה לקטוע את נאומה של רגב אך גורש על ידי המאבטחים.

אחרי שרגב ירדה מהבמה, תפסה את מקומה הבמאית איבתיסאם מראענה, שהביעה מחאה נגד רגב ונגד השינויים אותם היא מתכננת לבצע. כאשר הכריזה מראענה בערבית על זכייתו של ״סופת חול״ בפרס הסרט הטוב ביותר, סירבו חברי הקאסט הערבים, ובראשם בלאל-עספור, לעלות לבמה כל עוד רגב שם. בלאל-עספור אמרה ל-mako בהמשך כי היא איננה יודעת אם תוכל לייצג את מדינת ישראל בטקס האוסקר: ״אני באמת לא יודעת לענות על זה כרגע. אני יודע שארצה לייצג את הסרט אבל אני לא יודעת אם אהיה מסוגלת לייצג את המדינה. זה משהו שאני עוד צריכה לחשוב עליו״. נאפר אמר ל-mako כי "מה שהיה שם על הבמה זה לא מחמוד דרוויש. דרוויש היה הילד הקטן עם האצבע בסכר. הערבים סובלים מזמן, אבל עכשיו אתם קולטים ורואים את זה בעצמכם. אתם צריכים לתקן דברים״. אודי אלוני, במאי הסרט ״ג׳נקשן 48״ בו מכבב נפאר, הוסיף: ״תאמר ויוסי צברי עלו לבמה ויצרו באמת את האחווה הפלסטינית-מזרחית, את האפשרות של המקום הזה. היצירה שלהם היא מזרחי ופלסטיני שעובדים יחד, ומהווים דו קיום. זה אמור להיות החלום של מירי רגב אבל זה לא באמת מעניין אותה. היא עסוקה בלרצות את ביבי ואת האנשים שמעליה״.

הטקס עצמוֿ החל באופן חיובי ונראה נוצץ ויעיל מהרגיל בטקסי אופיר קודמים. הוא נפתח בהופעה של קפה שחור חזק והמשיך עם מערכון פתיחה ציני במידה של מנחה הערב גורי אלפי (״בלי בדיחות על בדואים? אוקיי, אני מוחק את הבדיחה על הפסלון וגנב המתכות״), שחלק נכבד ממנו עסק בעקיצות לשרת התרבות. אלפי גם חזה את המאוחר כשאמר ״בואו ננסה להיות נחמדים הערב, לפחות עד הנאום של מירי״. במהלך הטקס היו רגעים בולטים נוספים, לצד סערת רגב: קרולינה ריגשה בביצוע לשיר ״בלדה לשוטר״ מתוך הסרט ״השוטר אזולאי״; יו״ר האקדמיה מוש דנון הזכיר בנאומו את הגיוון אתני בקרב חברי האקדמיה; יעל אבקסיס נשאה הספד ארוך ומרגש לחברתה הטובה רונית אלקבץ שנפטרה השנה ונוכחותה הייחודית חסרה כל כך בטקס; אניה בוקשטיין שרה את ״את לי לילה״ בקטע לזכרם של כל היוצרים והשחקנים שהלכו מאיתנו השנה; ונלי תגר העניקה את הפרס על מפעל חיים לבמאי הוותיק דן וולמן, שנתן לה את התפקיד הראשון שלה עוד כשהייתה בת 10.

חלוקת הפרסים הייתה מגוונת יחסית: "סופת חול" זכה כצפוי בפרס הסרט הטוב ביותר, זיכה בפרסים גם את הבמאית עלית זקצר ואת שחקנית המשנה בלאל-עספור, וזכה בשלושה פרסים נוספים. מוריס כהן זכה בפרס השחקן על תפקיד ב"אבינו", ונועה קולר בפרס השחקנית על "לעבור את הקיר". את פרס שחקן המשנה קטף תומר קפון ("שבוע ויום"). "ג'נקשן 48" של אודי אלוני זכה בשני הפרסים המוזיקליים (מוזיקה מקורית ופס הקול), ורמה בורשטין בפרס התסריט ("לעבור את הקיר". "פרינסס שואו" ו"מוות בבאר שבע" זכו בפרסים לסרטים תיעודיים (ארוך וקצר, בהתאמה).

רשימת הזוכים המלאה: 

הסרט הטוב ביותר: ״סופת חול״

הבמאי הטוב ביותר: עילית זקצר ״סופת חול״

השחקנית הטובה ביותר: נועה קולר ״לעבור את הקיר״

השחקן הטוב ביותר: מוריס כהן ״אבינו״

שחקנית המשנה: רובה בלאל- עספור ״סופת חול״

שחקן משנה: תומר קאפון ״שבוע ויום״

סרט עלילתי קצר: ״אנה״

סרט תיעודי קצר: ״מוות בבאר שבע״

התסריט הטוב ביותר: רמה בורשטין ״לעבור את הקיר״

סרט תיעודי ארוך: ״פרינסס שואו״

הצילום הטוב ביותר: שי גולדמן ״תיקון״

העריכה הטובה ביותר: שירה ארד ״אבינו״

הליהוק הטוב ביותר: לימור שמילה ״סופת חול״

העיצוב האומנותי: ניר אדלר ״סופת חול״

עיצוב תלבושות: חווה לוי רוזלסקי ״לעבור את הקיר״

האיפור: כרמית בוזגלו ״סופת חול״

המוזיקה המקורית: איתמר ציגלר ותאמר נפאר ״ג׳נקשן 48״

עיצוב פסקול: איתי אלוהב וגיל תורן ״ג׳נקשן 48"