1. "אנג'לינה ג'ולי פיט"
ג'ולי אימצה את שם משפחתו של בעלה אחרי החתונה שלהם ב-2014, אבל לא ממש השתמשה בשם זה במסגרת מקצועית עד הסרט הזה. אפשר לפרש את זה כצעד רומנטי, אבל כשאת ובן זוגך, אותו הכרת על הסט, משחקים יחד שוב זוג נשוי במשבר - לא ממש צריך שתדחפי לנו בפרצוף את הרעיון שזה עליכם.
2. בוקר של כיף
ונסה ורולנד מגיעים לבית מלון בצרפת. הם יפים כמו פרסומת לבושם ומדוכדכים כמו ילד בן 14 שאמא לא מרשה לו לעשות פירסינג באף. הדיאלוג המתבכיין באמת הראשון שלהם, שש דקות לתוך הסרט, הולך בערך ככה:
"לא רציתי להעיר אותך, ישנת בשלווה"
"אני לא ישנה בשלווה. אתה יודע את זה"
"אתה הולך למצוא השראה?"
"כבר יש לי השראה"
"אז למה אנחנו פה?"
(...)
"תהני היום"
"אני לא אהנה"
איך לקחת אותי למקום המהמם הזה עם הנוף המדהים וחוף הים הנחמד והאור המושלם! פשוט זוועה!
3. הכל בראש
"אנחנו יכולים להיום מאושרים, את יודעת. את מסרבת לאושר"
"אל תצטט לי איזה ספר כדי לנתח את החיים שלי"
"את לא מסרבת לאושר?"
"אתה מאמלל אותי כדי להוכיח את הטענה שלך?"
מי יותר דוש פה? קשה לומר. בשלב מאוחר יותר בסרט תתגלה הסיבה לאומללות המתמשכת של שני האנשים הכה מטופחים האלה, מה שהופך את ההערות של הבעל לאפילו יותר דושיות.
4. הרס עצמי שלה
ונסה מוצאת בתחילת הסרט חור קטן בקיר שמציץ לחדר השינה של השכנים, זוג צרפתי צעיר בירח דבש. היא מתמכרת לזוג ולהצצה עליהם, וגוררת פנימה גם את רולנד. ונסה מתחרמנת יותר מהעתיד וההווה הקסומים של הזוג הצעיר מאשר מבעלה הלוהט. "אתה רוצה לשכב איתה?" היא שואלת את בעלה בוקר אחד. "למה את רוצה להרוס אותנו?" הוא שואל בשלב אחר. בו-הו-הו.
5. הרס עצמי שלו
בזמן שהאישה מתמכרת לזוג הצעיר ולמבטים נוגים, הגבר מעדיף לשתות בפאב ולהתבכיין בצרפתית לברמן. הוא סופר ואמור להקדיש את הזמן לכתיבה, אבל זה סרט על זוג במשבר אז חייבים להזכיר לנו את זה כל שלוש שניות.
6. רולנד חופר לברמן
רולנד: "היה לנו כל כך טוב פעם"
ברמן שעדיין מתאבל על אשתו שמתה: "אני מבין"
רולנד: "היינו מרכז העניינים של ניו יורק, הייתי סופר מעולה, והיא, כשהייתה עולה לבמה, איזה גוף"
לא, כי עכשיו היא פשוט מוזנחת ומחרידה ולא אידיאל היופי האמריקאי בהתגלמותו ששמה אייליינר מושלם גם כשהיא בדיכאון עמוק.
7. עוד בוקר של כיף
"שולח לך נשיקה"
"שולחת לך בחזרה", ממלמלת ונסה בקול אדיש תוך כדי שהיא מתעסקת עם הריסים
8. לא נוגעת בך אל תיגע בי
בגדול, ונסה לא רוצה להזדיין עם בעלה בגלל ההפלות שעברה. מאז, השניים לא מצליחים להביא ילדים לעולם והיא מתקשה להתמודד עם העקרות שלה ומפתחת חרדה ממגע. לבראנג'לינה כידוע יש אלפיים ילדים, אבל לא יהיה מופרך להניח שהיא מתייחסת בסרט הזה לניתוח הכריתה שביצעה כדי להפחית את הסיכוי שתחלה בסרטן השד. התוצאה הסופית היא שרולנד ממש ממש רוצה לשכב עם אשתו והיא דוחה אותו ודוחפת אותו מעליה כאילו היה זבוב. בשלב הזה אנחנו לא יודעים למה, אז אנחנו מצדדים בו. אחר כך, כשהכל מתברר, הוא יוצא דוש.
9. אובססיה זוגית
ונסה ורולנד מוצאים סוף סוף משהו לעשות ביחד - להציץ בחור ולהתחרמן מהשכנים. רולנד מתחיל להתנהג כמו אבא של ונסה ("בואי נלך" "לא רוצה" "הם יהיו שם" "טוב" = "לא רוצה ללכת לסבתא!" "אבל אולי נביא איתנו את רקסי?" "טוב, בסדר"). העבר מכאיב? סקס של צעירים הוא מגניב!
10. יום הנישואין
הזוג הצעיר חוגג חודשיים של נישואים או משהו כזה. ונסה ורולנד בקושי זוכרים מתי שלהם היה. "זה לא אומר כלום", הוא מבהיר מיד. "זה לא אומר כלום שאנחנו לא זוכרים". ברור מאמי.
11. בואו נחתוך ורידים וזהו
אין אף רגע מאושר בחיי הזוג המריר כל הסרט. סקס לוהט באמבטיה ערוך טרגי כמו התאבדות זוגית. דייט רומנטי וריקוד משותף הופך לפוסט טראומה שסופה התעלפות. השניים מצליחים לקבל קצת אושר רק עם אחרים. רצוי צרפתים. כמו מריון קוטיאר, נגיד.
12. מייקאובר!
ונסה מגזימה ממש וקונה לשכן הצעיר ג'קט זהה לזה שהיה לבן זוגה בצעירותם. שמישהו יקנה לגברת בובת קן ונגמור עם הסיפור הזה.
13. וכשאני נקי אני מותק
הזוג נופש ליד הים, אבל ונסה כל הזמן עושה אמבטיות. קלישאת האישה העצובה לעולם לא תהיה שלמה בלי סצנה "נכנסת עם כל הראש לאמבטיה אבל בסוף יוצאת ולא טובעת". זה אמור להבהיר לנו שהיא עצובה ואובדנית, וגם יפה מאוד. מרחב בטוח קטן בבית הקר או קשקוש כלשהו אחר. בבית בטח אין לה זמן לאמבטיות כי יש לה גדוד לגדל, אבל מעניין אם בבית של בראנג'לינה יש אמבטיה לכל ילד.
14. עימות דרמטי בשקל
"את רוצה לפגוע בי? תרביצי לי. קדימה. תכאיבי לי". רולנד מרביץ לעצמו. ונסה נלחצת ובוכה. וואו, אתם מתישים.
15. עימות דרמטי 2
בטוויסט שהוא גם צפוי וגם מרגיש תלוש, ונסה והשכן הצעיר כמעט שוכבים אבל אז בעלה רואה את זה כמעט קורה (דרך החור כמובן), ובא לפוצץ אותו במכות. המריבה הכמעט אלימה של ונסה ורולנד נגמרת בווידוי הסופי - "את לא רוצה אותו, את רוצה ילדים ממני", היא סוף סוף אומרת בקול רם וחנוק דמעות שהיא עקרה, הם מתחבקים. אפשר ללכת הביתה?
16. אפשר ללכת הביתה
הזוג הצעיר רב אחרי שהגבר מספר את האמת. ונסה שוכבת על הרצפה ומתאבלת על החיים שלה בזמן שרולנד מדווח מה קורה בצד השני. אחר כך הוא יוצא לטפל במצב, מספר לשכנה החמודה את האמת. נראה שכולם מחליטים להישאר ביחד למרות הכל, "אולי זה אפילו יחזק אותם". מטאפורה כלשהי עם דייג וגלים גבוהים וקשיי החיים וכאלה. נוסעים הביתה בשוט כמעט זהה לשוט הראשון בסרט. מעניין אם אחרי חשיפת הבגידה (לכאורה!) של בראד הוא אמר לאנג'י "מה, אבל אולי זה יחזק אותנו!".
"ליד הים" ישודר ב-yes3, יום שבת (31.12), 22:00