כתבי תרבות כמוני, שמואשמים השכם וערב בהתמסחרות ושימון גלגלי מכונות הרייטינג, לא זוכים להזדמנויות רבות להראות שגם לנו יש עמוד שדרה מוסרי ואיתן, לא פחות מכל אותם עיתונאים רציניים לכאורה שתמיד מסתכלים עלינו מלמעלה. כמה שמחתי כשמטרה נוחה הזמינה אותי לראיין אותה בביתה המפואר בפריז, מול כל העושר המחליא הזה אוכל סוף סוף להוכיח שלבי באמת נמצא עם מעמד הפועלים. אך כשסיימתי לתחקר את סמיון, הנהג הפרטי שנשלח להסיע אותי משדה התעופה, בלי שהצלחתי לדלות ממנו מילה רעה אחת על המעסיקה שלו, הבנתי שהמשימה שלי תהיה קשה משחשבתי.
סמיון הוא איש פשוט, רק תנו לו להסיע אנשים ממקום למקום והוא מרוצה, הוא לא מתעניין בפוליטיקת מעמדות. מטרה נוחה ידועה במזגה החם עוד מהשבועיים שבילתה בבית "האח הכושל", אבל הנהג טוב הלב התעקש שהיא מעסיקה הגונה ומתחשבת. אני כמובן ידעתי שהוא משקר, ששנים של עבודה בשירות האלפיון העליון אימנו אותו היטב בדיסקרטיות ובשמירה על שמם הטוב של מעסיקיו.
למרות שניסה לשכנע אותי שהיא מזמינה את משפחתו לארוחות וקונה מתנות לילדיו בחגים, בעיניו העצובות ניתן היה לראות את העריצות שהוא בוודאי חווה תחת גבירתו הישראלית. כששאלתי אותו לשלומו, עלתה בי המחשבה האם זאת הפעם הראשונה שמישהו מנוסעיו התעניין פעם באיש העגום והשקט הזה מאחורי ההגה. לא שאלתי אותו על כך כדי לא להזכיר לו איזה חיים עלובים ומשפילים יש לו, אבל הרשיתי לעצמי טפיחה קטנה על השכם על כך שהענקתי ליצור מוכה הגורל הזה רגע קטן של אנושיות.
כשהגענו לאחוזה המגודרת, מטרה נוחה יצאה לקדם את פני לשלום, וכדי להמשיך את ההצגה של המעסיקה המתחשבת, הודתה לסמיון בלבביות ושיחררה אותו הביתה. כעיתונאי המקצועי ונטול משוא הפנים שאני, לא התמהמהתי עם השאלות הקשות, וכשצעדנו בשביל הכניסה המטופח אמרתי: "אז איך היית מגדירה את עצמך? מה את יותר, רודפת בצע או רודפת פרסום?".
מטרה נוחה הדפה את השאלה הרצינית שלי בצחקוק נבוך, ושתיקה לא נעימה השתררה בינינו. מתוך ידיעה שיהיה לי עוד מספיק זמן לשאול את כל השאלות שארצה, עברתי לקו חקירה ידידותי יותר ושאלתי: "תגידי, אז כמה כסף יש לך? בעלך עשיר, לא? כמה עשיר? הרבה כסף? יש לך הרבה כסף, נכון? כמה כסף? מלא כסף נכון? נכון? אני אין לי כסף שקל על התחת, כל היום מסתכל באינסטגרם שלך, יוצאות לי העיניים. אל תשחקי אותה, את טחונה ברמות, תודי. כמה בערך? נו תגידי לי, שאקנא".
מטרה נוחה לא רצתה לחשוף את מידת העושר שלה, ורק הגניבה חיוך ממתיק סוד: "כשאת יודעת מי את ומה המקום שלך בעולם, וכשאת לומדת להקרין את זה החוצה, הכסף כבר לא משנה". אם אתם תוהים מדוע היא נשמעת כמו נזירה בודהיסטית, זה בדיוק מה שהיא רוצה שתחשבו. מטרה נוחה הזמינה אותי כדי לדבר על הפרויקט החדש שלה, שלדבריה נועד להעצים את הנשים המוחלשות עמן היא עובדת, ולדעתי עלול להצעיד את האנושות עשרות שנים אחורה, לזמנים חשוכים ואפלים.
"השלווה החיצונית שלך", כך היא קראה לסדנאות "העצמה נשית דרך קונטורינג" שהיא מעבירה לאומללים שנפלו בחכתה. כן, שמעתם נכון, אותה פליטת ריאליטי שכל כך אהבנו לא לקחת ברצינות, חושבת פתאום שהיא איזה גורו לחיים הטובים. הצבתי בפניה את השאלה ההוגנת: "מה נראה לך, יא פישרית, שאת יכולה להגיד לאנשים איך לחיות? מה, כי התחתנת עם גבר עשיר? למה את חושבת שהחיים המושלמים שלך יכולים להוות השראה לנשים רגילות שלא מסוגלות לסגור את החודש?".
מכיוון שלא הסכימה לחשוף עד כמה היא עשירה, הכרחתי אותה לקחת אותי למסעדת שלושה כוכבי מישלן. בעודי מביט סביב בעושר המחליא שהוא מנת חלקה היום יומית, לוגם מהיין היקר מדי וטועם מעט מהשפע ממנו נהנית האצולה הפריזאית, המשכתי להציב בפניה מראה אובייקטיבית ונאורה: "וגם מה זה השלווה החיצונית שלך, זה שוביניסטי לחלוטין! זה ממש החפצה מזעזעת, את לא חושבת שנשים יכולות להיות משהו יותר מקישוט לראווה?!".
מטרה נוחה ניסתה להצדיק את עצמה: "ברור שנשים הן הרבה יותר מקישוט, לא על זה אני מדברת. הרעיון הוא להקרין החוצה את מה שאת רוצה להיות, וככה את מתקדמת לקראת המטרות שלך, לקראת האדם אליו את רוצה להפוך. התהליך הזה לא קורה לבד, זה תמיד בקשר עם העולם, מהחוץ לפנים. לכן אני אוהבת לעבוד עם קונטורינג, כי זה אומר לא להיכנע לקווי המתאר שהעולם נתן לך, אלא ליצור בעצמך את קווי המתאר של החיים שלך. אתה מבין, זה הכל עניין של בחירה, מי אני רוצה להיות".
לא התבלבלתי מגיבוב הרעיונות המבלבל ועניתי ישר: "מי שמך, גברת מטרה נוחה? מי שמך להגיד לנשים להיות שפחות מין ורק לרצות את הסביבה כל הזמן?". מטרה נוחה היתממה: "על מה אתה מדבר, מתי אמרתי שפחות מין?", ואני עניתי לה בביטחון: "לי זה נשמע מאוד כמו שפחת מין, אני לא יודע. אולי אני תמים, אבל כשאת מדברת ואני עוצם את עיני, כל מה שאני רואה זה שפחות מין".
כדי להסיט ממנה את האש המוצדקת, היא ניסתה לרמוז שאולי הבעיה היא אצלי, ושהפנטזיות המיניות שלי גורמות לי לשמוע דברים שלא נאמרו. אבל אני יודע בדיוק איזה סוג בנאדם היא, עם כל הטיפוח והחופשות החלומיות, העצמה נשית זה הדבר האחרון שמעניין אותה. הפרחתי לחלל החדר את השאלה העדינה: "תגידי, את חושבת שאני מטומטם? שאני לא רואה מבעד למסכת השקרים שלך?".
"אני לא יודעת על מה אתה מדבר", היא אמרה, ממשיכה עם מצגת השלווה השקרית, אבל אני לא נפלתי במלכודת שעינייה הכחולות הציבו לי. "את יודעת בדיוק על מה אני מדבר, הזמנת אותי לפה כי חשבת שאני כתב פח שרק מתחנף למרואיינים ועושה יחסי ציבור. אבל שכחת דבר אחד שנקרא אתיקה עיתונאית, ויש לי הרבה מהדבר הזה. אז תנסי למכור את הבולשיט שלך לכתבים אחרים, כי איתמר רונאל לא שוכח את השליחות שלו, גם אם תנסי לשחד אותי במסעדות יוקרה ופינוקים, אני לא מתכוון לתת לך לעבוד על הציבור".
בעוד המלצר מפנה את השולחן, ואני תוהה אם אפשר לבקש שיארזו את שאריות העופיון הממולא שלי, הבחנתי שמשהו השתנה בעיניה של מטרה נוחה. מסכת השלווה נפלה באחת, והזעם המפורסם החל לעלות לפני השטח. "אתה מוכן לתת לי לדבר?", היא אמרה בקול תקיף, ואני הרגשתי את כל מעמד הפועלים מתייצב מאחורי בעודי מוכיח את המתעשרת החצופה.
"עכשיו אני מדבר! שמענו מספיק ממך ומשכמותך, הגיע הזמן שהעם ישמיע את קולו. מהפכה פמיניסטית מתחוללת סביבך ואלו הדברים שאת בוחרת לעשות עם הפרסום שלך? גברת מטרה נוחה, האם אין לך טיפת בושה? טסה לך במטוסים פרטיים, אוכלת במסעדות הכי יקרות בעולם, ועוד מנסה לנצל נשים מסכנות ולמכור להן את האיפור שלך במעטה של העצמה נשית לכאורה. ואגב, יש לי כמה דברים להגיד על כל התורה המיזוגנית שלך, אבל אני אשמור אותם לעצמי. לא את צריכה לדבר עכשיו, אלא כל אותן נשים חסרות קול, כל העלובות והמסכנות שמדברות עכשיו מגרוני. אז לא, אני לא מוכן לתת לך לדבר".
מיותר לציין שהקינוח היה מעולה, כי אלה הם חייה מעוררי הקנאה של מטרה נוחה. כשסמיון הסיע אותי בחזרה לשדה התעופה, הבנתי שזו ההזדמנות שלי לשמוע פעם אחת מאדם אמיתי ואותנטי, וביקשתי ממנו לספר לי על החיים שלו. בעוד חולפים על פני הנופים הקסומים, וסמיון מקשקש על הילדים שלו או משהו, התרווחתי במושבי והנחתי לעצמי להירגע קצת אחרי הביקור הטיעון. עשית את שלך להיום, איתמר. אתה יכול לנוח.
mako תרבות בפייסבוק