חתולה בריטית נחשפת בעיר האורות

אבל מעבר למחמאות על העיצוב שהגיעו מכיוון הבלתי צפוי, חייבים לציין שה-E טייפ הייתה לא רק בעלת יופי מהפנט, אלא גם מהירה מאוד ואפשרה למי שרכש אותה לראות את המחוג של הספידומטר מרקד באזור ה-240 קמ"ש – לא עניין של מה בכך לפני כיובל. בנוסף היא גם לא הייתה יקרה כמו מכוניות ספורט אקזוטיות עם ביצועים דומים ויותר מ-70 אלף יחידות שנמכרו ב-13 שנות ייצור ביססו את מעמדה הבלתי נשכח בתולדות ימי הרכב.

היורשת שלה, ה-XJ-S, כבר הייתה מכונית בסגנון אחר לגמרי – גדולה ומגושמת בהרבה שהתאימה בעיקר לברוני נפט ועשרים דשנים ולא למי שבאמת חשק במכונית ספורט של ממש, בהמשך יגואר חזרה לייצר דגמים ספורטיביים מוצלחים יותר כמו הXK אבל התמקדה במחוזות ה-GT המהירים ופחות ביצור רכבים לחוויות נהיגה מסעירות בכבישים מפותלים.

בשנים האחרונות ביגואר חזרו לכוון יותר ויותר לעבר מכוניות המעניקות חווית נהיגה של ממש והשבוע, במסגרת תערוכת פריז, נחשפה ה-F טייפ – רודסטר דו מושבית במימדים בינוניים, שנחשבת על ידי רבים כיורשת הרוחנית של אותה E טייפ אגדית.

בהתאם לכך, הרבה מונח על הכתפיים של ה-F טייפ החדשה ועליה להיכנס לנעליים הגדולות של ה-E טייפ האגדית בתקווה לשחזר את ההצלחה לה זכתה מכונית הספורט הבריטית לפני חמישים שנה ולקחת חלק חשוב בשאיפת המותג להצערת קהל הלקוחות ולהכנסת החברה הקטנה לשוק הגלובלי.

יגואר שמרו את הקלפים קרוב לחזה ולמרות ששחררו טיזרים בלי סוף הפרטים המלאים נחשפו רק בתערוכת פריז שנפתחה בסוף השבוע האחרון. מבחינת ממדים, עם 447 ס"מ מפגוש לפגוש ה-F טייפ נמצאת בין פורשה בוקסטר ל-911. להבדיל משתיהן ב-F טייפ יחידת הכוח נמצאת מלפנים ומגיעה בתצורת וי-6 עם 340 או 380 כ"ס או וי 8 עם 495 כ"ס בשלושת המקרים מגדש על דוחס את האוויר למנוע המעביר את הכוח לגלגלים האחוריים דרך תיבת הילוכים אוטומטית של ZF עם שמונה יחסי העברה ודרך דיפרנציאל מוגבל החלקה מכאני בגרסאות הוי-6 ואלקטרוני בוי-8.

למרות השימוש הרב באלומיניום המשקל העצמי עומד על לא פחות מ-1,597 ק"ג, הביצועים, בכל מקרה, לא רעים עם 5.3 שניות בדרך למאה קמ"ש ו-260 קמ"ש מרבים בגרסה הבסיסית ו-4.5 שניות ו-300 קמ"ש בגרסת הוי-8.

>> חתול מפלצת: נסיעת מבחן על ה-XK-RS היגואר החזקה בעולם ביצור סדרתי