1,000 משחקים לפדרר. כל המספרים

כך, במונולוג קצר וכנה סיכם רוג'ר פדרר, כנראה הטניסאי הגדול בהיסטוריה ולבטח אחד הספורטאים הגדולים בכל הזמנים, את אחת מנקודות הציון המרגשות בקריירה שלו – הגעה ל-1,000 משחקי יחידים בסבב המקצועני. לא ברור כמה זמן עוד נמשיך ליהנות מהביצועים של הפנומן השוייצרי, אבל רגע לפני מפגש רבע הגמר באוסטרליה עם חואן מרטין דל פוטרו (ואולי עוד דייט עם רפאל נדאל בחצי) זה הזמן לסיכום ביניים. אז מה היה הניצחון הראשון של פדרר? מתי הוא פרץ לתודעה העולמית של כולנו? בכמה תארים הוא זכה? כמה אליפויות גראנד סלאם הוא קטף? כמה אייסים הגיש? הקריירה העצומה שלו מלווה בכל כך הרבה נתונים, כל כך הרבה סטטיסטיקות וזו ההזדמנות לעשות כבוד. אז יאללה לעסק. מספרים, רבותיי, מספרים.

את משחק הבכורה שלו בסבב ערך פדרר אי שם ב-1998 בגיל 17 בטורניר גשטאד, כשהוא נמצא באזור המקום ה-700 בעולם. הוא הובס על ידי לוקאס ארנולד קר הארגנטיני, אבל כולנו יודעים שהתמונה השתנתה מאז לא מעט. פדרר סיפר שהוא הפסיק לבכות אחרי הפסדים והחל לפרוץ בבכי רק אחרי ניצחונות? מבחינתו הסיבה היא רגשית, מבחינתנו היא פרקטית. הוא פשוט לא מפסיד. אחרי שנתיים וחצי של התקדמות מתונה יחסית, הגיעה הפריצה, והשאלה שכל חובב טניס רציני צריך לשאול את עצמו היא היכן הוא היה ב-2 ביולי 2001. טקס חילופי המשמרות בארמון בקינגהאם הביא עימו טקס נוסף - חילופי המשמרות בטניס העולמי. פדרר בן ה-19 ניצח את פיט סמפראס 6:7, 7:5, 4:6, 6:2, 6:7 ושלח את המלך של ווימבלדון הביתה. ההפסד ברבע הגמר לאחר מכן לטים הנמן לא שינה דבר. הבחור החינני עם הקוקו ועם הסרט הלבן (מה הוא חשב לעצמו...) נכנס לתודעה העולמית על חשבון פיסטול פיט, ומאז לא יצא.

חמישה חודשים לפני הניצחון ההוא על סמפראס, פדרר אסף תואר ראשון בקריירה כשניצח את ג'וליאן בוטה הצרפתי בגמר טורניר מילאנו. שנתיים לאחר מכן הוא כבר סימן וי על גראנד סלאם ראשון כשניצח 0:3 את מאקר פיליפוסיס בווימבלדון. בדרך לתואר הוא שלח הביתה שלושה טניסאים נוספים שעדיין פעילים בטופ העולמי, מארדי פיש, פליסיאנו לופס ואנדי רודיק. האמריקני האחרון הוא טניסאי מצוין, אבל כמו רבים אחרים בעשור הקודם - לא היה להם מה לעשות מול השוויצרי. מאז 2003 פדרר רשם קריירה רבת שיאים והישגים, כאשר בין 70 הטורנירים שבהם ניצח, נמצאים 16 טורנירי גראנד סלאם (כולל אותו ווימבלדון). רוג'ר זכה 6 פעמים בסך הכל ב"אול אינגלנד קלאב", הוכתר 5 עפמים כאלוף ארצות הברית על הפלשינג מדו, חגג פעם אחת (2009) באיצטדיון פיליפ שאטרייה ברולאן גארוס ורשם ארבע זכיות נוספות באוסטרליה, שם היה הגראנד סלאם האחרון שלו (2010, ניצח את אנדי מארי).