הרוח של צ'ולו: מאמן אתלטי אחראי להצלחה בגביע המלך

זה היה הלילה של הילדים. אמש (שישי), הילדים הקטנים כיכבו בשידורים הישירים של כל תחנות הטלוויזיה בספרד מהחגיגות של אוהדי אתלטיקו מדריד ליד מזרקת "נפטונו" שבמרכז העיר. כתבי השטח חיפשו בעיקר ילדים בני 13 לדבר איתם. לשמוע איך הם מרגישים בערב שכזה, אחרי הניצחון ההיסטורי על ריאל מדריד בגמר הגביע. "בת כמה את?" נשאלה ילדה עטופה בצעיף אדום-לבן, כשהיא נרגשת, אוחזת בידו של אביה הנרגש לא פחות. "בת 11", השיבה. "ואת יודעת שבפעם הקודמת שאתלטי ניצחה את ריאל עוד לא נולדת?", נשאלה. הילדה חייכה, שלחה מבט מצועף לעבר אביה וענתה: "אני יודעת, אבא סיפר לי". 13 וחצי שנים עברו מאז אותו ניצחון אחרון של הקולצ'ונרוס על הבלאנקוס, אי שם באוקטובר 1999. זה היה לא בעשור הקודם, לא במאה הקודמת – זה היה באלף הקודם. 25 משחקים חלפו תחת השליטה האבסולוטית של ריאל. בברנבאו, בקלדרון, בכל מקום. בשנים האחרונות אוהדי אתלטיקו לא חוו אפילו תיקו. ריאל ניצחה אותם בכל עשרת המשחקים האחרונים. ליגה, גביע, הכל.

מוריניו מהבחינה הזו לא מתאים לריאל, הוא פשוט לא נותן כבוד ("לאתלטיקו לא הגיע לזכות בגביע"). פלורנטינו פרס וכל אוהדיה האמיתיים של ריאל עיקמו את האף. לא כך צריך להתבטא מאמן הקבוצה, אבל כולם מכירים את מוריניו ואת הדרך שלו. מאמן ענק, אחד הגדולים בהיסטוריה. אבל, לטעמי, הוא לא מתאים לריאל מדריד.

כמה סמלי שעידן מוריניו בריאל מדריד הגיע לקיצו יחד עם קץ העליונות הנצחית של הבלאנקוס על יריבתה העירונית. כמה סמלי שאיקר קסיאס, הסמל של ריאל שהושפל עד עפר על-ידי מוריניו, לא שיחק אמש בברנבאו. בשלושת הגמרים של ריאל, בהם קסיאס ישב על הספסל – הקבוצה הפסידה.

בריאל מדריד יתחיל בקרוב עידן חדש, עם מאמן חדש, ובעיקר עם יותר שקט. אומרים על מוריניו שבכל מקום שאותו הוא עוזב, הוא משאיר אדמה חרוכה. ובכן, זה לא מדויק. ריאל היא עדיין אחד ממועדוני הפאר ומהקבוצות הטובות באירופה. במצב הנוכחי השינוי שיגיע בעמדת המאמן לא רק ירגיע את כל המערכת, אלא גם יכול להעלות אותה על דרך חדשה, שפוייה ורגועה יותר.