"פרץ אינו שחקן ישראלי, הוא שונה", הסביר יוקאנוביץ' מדוע בחר לתת את האמון בשחקן בן 20 בלבד בבמה הבכירה ביותר בכדורגל הקבוצתי. "הוא גבוה, ארוך רגליים, בעל איכויות אחרות. הוא צעיר מאוד ויש לו יכולת ללמוד. אני משתמש בו בכמה עמדות. יש לו איכויות להפוך לשחקן חשוב מאוד בכדורגל הישראלי. עוד יש לו מסע ארוך בכדורגל, אבל הכל תלוי בו. הוא יכול להגיע רחוק מאוד".
קל לשכוח את הימים היפים של פרץ היום, כשהוא הפך לצל חיוור של הפוטנציאל הכל כך גדול שרק החל להתממש באותם ימים. משחקן הבית שהאוהדים הכי חיכו לראות בהרכב הוא הפך לכזה המעלה קולות חשש מהיציע כשהוא נכנס לשחק, ולא פעם נשמעות קללות לאחר מהלך לא מוצלח שלו.
כל אדם בקרית שלום ממהר להבהיר כי הימים הקשים לא משפיעים על המעלה הכי גבוהה של פרץ, המקצוענות. "הוא לא נותן לקולות הרקע להשפיע עליו, ממשיך להתאמן הכי טוב שאפשר, עושה כל מה שמבקשים ממנו ומעבר, ועושה הכל כדי להתקדם וללמוד".
אלא שאולי הנחמדות הזו שלו, יחד עם הפוטנציאל הגדול שלעתים מטעה וגורם לכך שמייחסים לפרץ יכולות שלא באמת קיימות אצלו עדיין, וספק אם אי פעם יהיו. כך בשנה האחרונה הוא מוצב לרוב בעמדת הקשר המרכזי, ושם דווקא החסרונות שלו באים לידי ביטוי – חוסר הדיוק בבעיטה והאיטיות בולטות והפיזיות, המיקום הנכון וקריאת המשחק הטובה הולכות לאיבוד.
כששיחק עם גל אלברמן, שהפך למעין מנטור של פרץ במכבי, השניים הרבו להחליף תפקידים ביניהם בזמן המשחק, מה שאיפשר לפרץ לבוא לידי ביטוי בצורה טובה יותר. כעת, לצד ייני, שגם כן לוקה בחלק ההתקפי, הציוות שלו כקשר מרכזי רק חושף אותו יותר.
במכבי כבר רצו לוותר עליו גם העונה, לתת לו להשתפשף עונה נוספת בהפועל חיפה שם הצטיין בעונה שעברה. שם, אגב, שיחק בעמדת הקשר האחורי. אלא שהעובדה כי לא מצאו קשר אחורי זר הביאה להחלטה לשנות מעט את מערך המשחק, להחתים קשרים מרכזים נוספים ולהשאיר את פרץ כגיבוי לעמדת הקשר האחורי. הפציעה של אייל גולסה, שהיה אמור להיות העוגן המרכזי בקישור האחורי של מכבי, טרפה את הקלפים.
ייני חזר לעמדת הקשר האחורי ופרץ נע בין עמדת הקשר המרכזי, המגן הימני, הבלם השלישי ופעם אחת העונה גם שיחק כקשר אחורי. קצת כמו ייני, פרץ רוצה להצטיין בכל תפקיד ובכל משימה שמקבל מהמאמן, אלא שבניגוד אליו, אולי בגלל גילו הצעיר, הוא עוד לא מצליח בכך, ויש האומרים במכבי כי זה גם פוגע בתפקודו בתפקידים שהוא כן מכיר ויודע לשחק.
כשכריסטיאן באטוקיו וסוון סושיץ' לפני ייני נראים כמו אופציה רכה מדי, בטח למשחקים מול יריבות עם מרכז שדה קשוח, פרץ מתפקד לרוב כקשר מרכזי נוסף לידם, אך התפקוד הלא ברור עבורו גורם לו ללכת לאיבוד, ופעמים רבות גם לטעות במהלכים, שלפני שנתיים ביצע בקלות של שחקן מנוסה. גם הערב מול הפועל באר שבע הוא בתמונת ההרכב כדי לספק פיזיות ויכולות הגנתיות למכבי.
לא מעט אנשים חושבים כי גם קשר אחורי הוא תפקיד קדמי מדי עבור פרץ. כשפאקו אייסטראן הגיע למועדון, מיהר המאמן לעקוב אחרי קבוצת הנוער במשחקי ההכנה כדי לסמן פוטנציאלים לעתיד. פרץ מיד סומן, אלא שלא לעתיד, לכאן ועכשיו. על אף שהיה יכול לשחק עוד עונה בנוער, פאקו הקפיץ אותו מיד לבוגרים ואף נתן לו את חולצת ההרכב במשחקי גביע הטוטו לפני פתיחת העונה. אבל הספרדי הבהיר לאנשי מכבי כי אינם משתמשים בו נכון כשמתפקדים אותו כקשר. "מדובר בבלם קלאסי שיהיה בלם העתיד של הכדורגל הישראלי", הבהיר.
גם היום גורמים בצוות המקצועי של מכבי מאמינים כי פרץ יכול להפוך לבלם הבכיר במכבי, ליורש של טל בן חיים. "הוא חזק, גבוה, יש לו מהירות תגובה גבוהה, הוא קורא את המשחק ויודע לטפל בכדור. זה אלמנטים של בלם אירופאי מודרני לכל דבר", סיפרו.
קרויף אולי יהיה האחרון שירצה להקשיב לעצות של פאקו, אבל גם הוא היה מרוצה מפרץ בכל פעם שתופקד כבלם. אלא שהעובדה כי יש לו בסגל כבר ארבעה בלמים בכירים ואף לא קשר אחורי אמיתי אחד, מונעת ממנו לנסות לממש את הפוטנציאל הזה לפחות עד ינואר.
הערב, אם יעלה בהרכב, פרץ ככל הנראה שוב ייאלץ למלא תפקיד שלא מותאם בדיוק למידותיו, על אף שהן רבות וטובות. למרות זאת, משחק טוב שלו בטרנר, בטח לצד ניצחון, יכול להחזיר אותו למסלול עליו עלה בעונת הבכורה שלו בבוגרים, ואת מכבי למסלול התארים עליו הייתה לאחרונה באותה עונה בדיוק.
