צפרדע בלי נסיך: פרננדז ופליטות הפה המביכות

זה היה צפוי, מתבקש ובלתי נמנע. הכדורגל הישראלי נפרד היום (שלישי) סופית מלואיס פרננדז שהגיע על תקן "המאמן הזר" שיו"ר ההתאחדות, אבי לוזון, כל כך רצה, אבל בפועל הוא הוביל את אחד הקמפיינים המביכים בשני העשורים האחרונים של הנבחרת הלאומית.

ברור לכל שפרננדז הוא עוף מוזר שנפל כפרי בשל לידיים של התקשורת הישראלית חובבת הסצנות והבלאגן. הוא הגיע למסיבת עיתונאים חם ועצבני והרגיזו אותו יותר, זלזלו בו והוא לא קיבל את זה. השחקנים סיפרו עד כמה הם אוהבים אותו, מה שהוסיף עוד קיסם למדורה ובסופו של דבר אחד האנטי קונצנזוסים הגדולים שהיו פה חוזר לשדר בתחנת הרדיו הצרפתית שלו.

הכישלון המקצועי של הצרפתי ברור לכל, אבל אם וכאשר אלי גוטמן יהיה התחליף שלו, יש סיכוי שעוד נתגעגע אליו. כי התקשורת, שכל כך אוהבת להגיד "אמרנו לכם", עוד תנמנם במסיבות העיתונאים של מאמנה לשעבר של הפועל תל אביב ותתגעגע לשגעונות של הצרפתי.

זה הזמן להיזכר בעימותים, היריות, הבלאגן וה"שמח" שלואיס עשה. כי זה מה שעושים אחרי ששוב לא מעפילים לטורניר גדול.

העיקר שניצחנו במחצית השניה

בהתחלה פרננדז נשמע אופטימי: "יש לנו שנתיים כדי להעפיל לאליפות אירופה. אני לא אצביע על שחקן שהוא טוב, כי בשבילי הנבחרת היא קבוצה, משחקת ביחד, ועובדת ביחד. לא נשחק כמו ברזיל או ארגנטינה".

הנבחרת התקשתה גם בטביליסי ב-0:0 מול גאורגיה ואלמלא החמצה מדהימה של חלוץ מכבי חיפה, ולדימיר דבאלשווילי, פרננדז היה רושם הפסד כבר במשחקו הרשמי השני.

אחרי הניצחון נגד מלטה והתיקו נגד גאורגיה, הנבחרת הגיעה לשני קרבות נגד יוון וקרואטיה. זהו השלב שבו 100 ימי החסד של לואיס תמו. לפני המשחק הביתי מול קרואטיה אמר פרננדז: "אנחנו צופים בקלטות שלהם, כולם מכירים אותם. זה לא כמו נגד מלטה שצריך לחפש את השחקנים הבולטים. יש להם שחקנים בליגות הבכירות באירופה. מודריץ', אוליץ' וחבריהם מרכיבים סגל נהדר".

'הסגל הנהדר' של הקרואטים לא התקשה וניצח 2:1 את ישראל ברמת גן. פרננדז, שעלה עם תמיר כהן כבלם ועם אלרואי כהן כמגן ימני, לא התאפק ושיחרר עוד פנינה: "ישראל נתנה משחק טוב, ניצחנו 0:1 במחצית השניה". מאלופי העולם במשחקי ידידות הפכנו לאלופי העולם של המחצית השניה.

רכבת של זימונים ומתורגמן מגן ימני

בנובמבר עברה הנבחרת לראשונה בקמפיין לשחק באצטדיון בלומפילד, במשחק ידידות מול איסלנד. עד לחודש נובמבר פרננדז הספיק לזמן לא פחות מ-52 שחקנים לנבחרת, מספר מדהים לכל הדעות. אם בעבר זימון לנבחרת נחשב לשיא בקריירה של שחקן, הרי שבתקופתו של האיש עם הסוכרייה נרשם פיחות במעמדה של החולצה הכחולה-לבנה.

חוץ מהשחקנים הרבים שזומנו, מי שתורגלו בהרכב לקראת איסלנד הם המתורגמן דוד מארטן (מגן ימני) ועוזר המאמן טל בנין (בלם). שחקנים בנבחרת לא הופתעו: "פרננדז עושה דברים מוזרים, אז התרגלנו". במשחק הנבחרת הציגה הגנה חדירה במיוחד וניצחה 2:3.

בפברואר, רגע לפני ההפסד במשחק הידידות בבלומפילד לסרביה, קיים הצרפתי מסיבת עיתונאים ואז מצא עוד סיבות לאי ההצלחה של הכחולים לבנים ועל הדרך "הכניס" גם לאבי לוזון: "לא ייתכן שיש עוד משחק על הדשא בבלומפילד, אולי אהיה גם גנן?!", הדהים את העיתונאים המשועשעים לנוכח ההצגה הכפולה עם הנבחרת הצעירה. "זה יפגע בדשא וייצאו בביקורת נגדי. מי שתיכנן את זה צריך לארגן את המונדיאל בקטאר".

"טוואטחה הוא רוברטו קרלוס"

ופרננדז? בחר להחרים את מסיבת העיתונאים מול חוף השנהב באוגוסט. גם ההגנה לא הופיעה למשחק והפסידה 4:3 בז'נבה לדידייה דרוגבה והפילים. "אסור לנו לספוג שערים בכזו קלות", הלין הצרפתי.

המדינה לבשה חג באותו יום שישי, אז הפסידה הנבחרת 1:0 ליוון וחירבה את הסיכויים להעפיל. הצופים שהגיעו לבלומפילד בערב שבת קראו בוז לנבחרת ולמאמן, שהפעם בחר להתייחס למזג האוויר: "היה חם לשחק ב-16:00 והיינו חייבים לקחת סיכונים. יש לנו הרבה עבודה והם נבחרת עם הרבה ניסיון, הם לא סתם מקום ראשון".

"עלינו מהמקום ה-50 ל-30 בעולם"

כאשר כלו כל הקיצין ולפני המשחק חסר החשיבות במלטה, פרננדז בחר ההרגלו לא להתייחס לעיקר והחל לתקוף את העיתונאים: "ניסיתי להתנהג בצורה מקצועית. חלק מכם לא מקצועי. שחקן הראה מסרון שעיתונאי שלח לו עם איום. אם אתם מבקשים משחקנים להוות דוגמה, כדאי שאתם תעשו זאת. מאז שהגעתי עבדתי עם שחקנים צעירים ולמרות זאת הם מתנהגים בצורה הכי טובה שהם יכולים".

"אם אומרים ש-40 שנה ישראל לא הצליחה להעפיל לשום טורניר, כנראה שיש לכך סיבות. אתם לא כיבדתם אותי מספיק לאורך התקופה. אמנם אני לא ישראלי מלידה וזה קצת בעיה, אבל בראש אני ישראלי".

המאמן הצרפתי שהגיע במטרה להנחיל תרבות אירופית בישראל, לא הצליח לקדם את הנבחרת ולהביא אותה לטורניר גדול לראשונה מאז 1970. את אליפות אירופה הקרובה שחקני הנבחרת יראו בטלוויזיה, בתקווה להגיע לקרנבל בברזיל ב-2014.