אם יש דבר אחד שמהווה ערך עליון במכבי תל אביב הוא הניצחון. למרות זאת, נראה כי הסדרה הענקית בין הקבוצה לפנאתינייקוס גורמת לגאווה גדולה בצד הצהוב למרות ההפסד הכואב 86:85 ביום חמישי, שסידר ליוונים מקום בפיינל פור ושלח את בלאט חזרה לקרבות הליגה והאדריאטית.

מה לא היה בסדרה הזו? שינוי מומנטום, מהפכים, ניצחונות חוץ, קרבות שח מט בין המאמנים ובעיקר לחימה בכל שלבי המשחק. אחרי 5 משחקים, פאו השלימה ניצחון 2:3 בתום קרב הירואי באואקה כשמכבי ת"א שבה מפיגור של מינוס 12 עד לשיוויון ממש בשניות האחרונות. לא פלא שגם מכביסטים כמו שמעון מזרחי ודני פדרמן לא נותרו אדישים למרות ההדחה.

"יש פה קבוצה מיוחדת עם הרבה אופי ונחישות ודבקות במטרה", אמר היו"ר שמעון מזרחי, "לא נבהלנו מ-20 אלף איש שזרקו דברים ועוורו את השחקנים עם קרני לייזר. סיכום העונה האירופית היא שאנחנו מלאי גאווה". לאחר מכן גיבה את הטענות של המאמן שלו, בלאט, נגד השופטים: "אי אפשר להתמודד עם זה, כשמישהו עומד על הקו 30 ומשהו פעמים ואתה רק 22, זה חבל מאוד".

המנכ"ל דני פדרמן הפך לאחד האנשים המרכזיים במועדון בתקופה האחרונה. "מאיפה להתחיל, שאלו אותי אם אני יותר מרגיש פספוס או יותר גאווה, אז אני מרגיש הרבה יותר גאווה", הצהיר פדרמן הצעיר, "שחקנים נתנו מעצמם בסוף כל כך הרבה, הם ממש לא האמינו שזה נגמר עד הרגע האחרון ובסוף הרצון שיחק ולא הכדורסל. היו פה כמה מהלכים וכמה סלים שפחות קשורים ליכולת אישית ויותר לרצון שלהם ועל זה אני מצדיע להם, הם שיחקו עם הנשמה".

"היו פה דברים באמת מופרעים ואני לא יודע להסביר אותם וזה מה שיפה בכדורסל", המשיך המנכ"ל "לא חושב שתמצאו מישהו במכבי שמעדיף להפסיד ב-20 הפרש ולא בנקודה. קודם כל לא רוצים להפסיד בכלל. תמיד רוצים להגיע למצב שהכדור הוא אצלך חמש שניות לסוף ויש לך אפשרות לנצח אז בשביל להגיע למצב הזה אתה צריך להיות או בשוויון או במינוס נקודה או שתיים, אז אני מעדיף לא להפסיד בכלל. לא חושב שהיה עדיף לא להגיע למצב הזה למרות האכזבה הגדולה".

גם הוא התייחס לטענות נגד השיפוט בסדרה. "את המשחק הראשון אני לא מחשיב כי אי אפשר לבוא בתלונות לאף אחד חוץ מלעצמנו, אבל גם במשחק החמישי וגם במשחק בארץ, הפערים בכמות זריקות העונשין פשוט לא מסתדרים מבחינת הסטטיסטיקה של הכדורסל, 15-14 זריקות יותר לקבוצה אחת מול השניה. זה לא נראה טוב, אבל אני לא רוצה להתעסק בזה".

"בסופו של דבר הגענו לשניות האחרונות בשוויון והמשחק נגמר בנקודה. יכול להיות שאם היו לנו עוד כמה זריקות עונשין והיו מורידים להם כמה אז אולי לא היינו צריכים לרדוף אחריהם כשהם ב-10 הפרש והמשחק היה יותר צמוד, אבל גם אז זה יכול היה להגיע לשוויון בשניות האחרונות. לא צריך להתעסק בזה כי זה לא מוסיף לנו ולא מוסיף לאף אחד. אני מבין את התסכול כי זה מתסכל אבל בשורה התחתונה הגענו לסיטואציה שאפשר לנצח את המשחק ולא ניצחנו".

אז מה הלאה, מה יקרה שיכבו את האור גם בזירה המקומית? פדרמן מסתכל על העונה הבאה ומקווה לראות, פחות או יותר, אם אותם שחקנים. אבל גם הוא יודע שהמשכיות תלויה בלא מעט דברים. "אני אענה על זה במשפט אחיד, אם זה יתאפשר לנו אנחנו יותר מנשמח להשאיר את רוב השלד הזה לפחות לעוד שנה שנתיים אבל יש פער מן הרצוי למצוי", אמר המנכ"ל, "זה לא הזמן לדבר על זה, אבל אני חושב שכולם מאוד רוצים להשאיר את הקבוצה הזו גם לעונה הבאה כמו שגם בעונה שעברה מאוד רצינו שאותה קבוצה בדיוק תישאר ולא הצלחנו. אני מקווה שהשנה נצליח יותר. אני חושב שאנחנו מוכיחים שנה אחרי שנה שיש משהו במכבי שהוא קצת מעבר לשם כזה או אחר, יש משהו במועדון הזה שמצליח להוציא משחקנים, לפעמים אנונימיים לפעמים כאלה עם שמות גדולים, משהו קצת יותר איזשהו ניצוץ כזה".

"לא יודע אם לשייך את זה לשם מכבי, למאמנים פה או להנהלה, אבל יש כאן משהו. שכשאנחנו מגיעים למצב שאנחנו לא מצליחים להחזיק שחקנים מסוימים, אנחנו יודעים שזה לא סוף העולם, כי המועדון גדול יותר מכל אחד גם מאיתנו בהנהלה וגם מהשחקנים".

"זה נכון שאם אתה מסתכל עליו מהצד הכלכלי אז ברור שהוא בעל ערך גבוה מאוד ביחס לשכר שלו (כ-180 אלף דולרים העונה)", התייחס ליוגב אוחיון, "אבל אני לא אוהב להתייחס בצורה כזו, אני מסתכל עליו כשחקן שכביכול הגיע אנונימי ועמד שווה מול שווה מול שחקן כמו דיאמנטידיס ושחקנים ששווים 3-4 מיליון יורו, אני שמח בשבילו ואני גאה בו ואני מקווה שכשהוא מסתכל על עצמו במראה הוא מרגיש טוב, אני בטוח שהוא מרגיש טוב".