כאשר החל עידן דייויד בלאט, או יותר נכון הסתיים עידן פיני גרשון, ההנהלה הצהובה יצרה סוג של מפת דרכים לשנים הבאות. מספר עקרונות שינחו את המועדון ועל פיהם יישק דבר. אחד מהעקרונות הללו היה 'השבת הציביון הישראלי'. החזון החל לקרום עור וגידים עם שובם של טל בורשטיין וליאור אליהו מספרד ומעבר לכך, מכבי הוציאה מסר ברור – "אם אתה ישראלי בכיר, מקומך אצלנו". המסר הזה אולי עשה טוב למכירת המנויים או ליחסים עם התקשורת אבל בכל מה שנוגע לטקטיקת משא ומתן, מדובר בשגיאה ואפילו די חמורה.
כמה כדורסלנים ישראלים בכירים ישנם בשוק היום, אחרי פרישתו של דרק שארפ והפרישה המשוערת של טל בורשטיין? עמרי כספי ב-NBA, ליאור אליהו וגיא פניני במכבי, יותם הלפרין גם בדרך. גל מקל ויובל נעימי (גבולי) באירופה ומי נשאר? אם נהיה נדיבים נוסיף לרשימה את מורן רוט ומאיר טפירו. זהו. 3 כבר בקבוצה, 3 מחוץ לטווח השגה, אחד שעם כל הכבוד והאהבה אליו, מעבר לשיא ורוט. אז לאור המצב הזה, יוגב אוחיון הוא חיה די נדירה. עכשיו, פלא שהוא או לכל הפחות הסוכנים שלו, מנסים לגזור קופון?
מכבי משדרת כבר שנתיים לשחקנים כמו אוחיון שהיא צריכה אותם יותר ממה שהם צריכים אותה. הרי אנחנו כבר לא בשנות ה-80. האופציות לישראלים שמוכיחים את עצמם ביורוליג לא נגמרות ברחוב יגאל אלון 57 בתל אביב. גם אם נהיה סופר-שמרנים, אפשר להניח ששחקן כמו אוחיון יכול למצוא קבוצה שתשלם לו יותר מ-230 אלף דולר. במצב עניינים רגיל, במכבי היו חותכים עניין ומחפשם תחליף הולם, אבל כשמדובר בשחקן ששייך לרשימה 'אקסקלוסיבית' שמונה פחות שחקנים מכף יד ממוצעת, זו יכולה להיות בעיה. ואם בורשטיין אכן יפרוש, כפי שמסתמן כעת, מכבי לא יכולה להרשות לעצמה להישאר עם גארד ישראלי אחד בלבד. זאת אומרת, היא היתה יכולה, אלמלא היא היתה קובעת לעצמה לעיניי הציבור כולו שהיא לא יכולה.
בהחלט ייתכן ואפילו סביר שבסופו של דבר תימצא נוסחת הפשרה ויוגב אוחיון יישאר במכבי. אבל הכסאח הזה עוד יחזור על עצמו עם שחקנים אחרים. פשוט כי זה מה שקורה שאתה עובר על אחד החוקים הקריטיים בתור מעביד וגורם לעובדים שלך לחשוב שאין להם תחליף.
