קוראים לי רתם, ומזה שנתיים אני בת הזוג של לי עוז כהן, או כמו שאני והחברים רגילים לקרוא לו – עוז.
תחשבו כמה זה מוזר - לקום בוקר אחד ולהדליק את הטלוויזיה בשביל לראות את בן הזוג. זה מוזר שהוא יכול לדבר אליי ואני לא יכולה לענות לו, שאני רואה כל מה שקורה לו ולא יכולה לספר לו דבר ממה שעובר עליי! והכי הכי מוזר זה שיש אנשים כמוכם שמעניין אותם מה אני חושבת.
לגבי חווית הצפייה, אני מודה - התמכרתי. בעבר מעולם לא צפיתי באח הגדול (ראיתי פרק אחד של העונה הקודמת, נפגשתי עם חודדה ונסתי על חיי). משונה שהבית, החברים והמשפחה מדברים ונושמים את האח הגדול. אני מרגישה שאני כבר מכירה שם את כולם!
גם את עוז אני לומדת להכיר דרך המסך. בתור אחת שמכירה אותו היטב, אני יכולה לספר לכם שבינתיים בתכנית הוא חצי קלאץ'. בערב הראשון הוא היה כל כך לחוץ! כל מה שרציתי היה לחבק ולהרגיע אותו, לומר לו שייהנה כי זאת חוויה של פעם בחיים. ועכשיו, עם כל יום שעובר עליי בצפייה, אהבתי אליו גדלה!
גנבו לנו, שדדו אותנו, נשרף לנו
עכשיו אשים את עצמי בצד, ואספר לכם קצת על עוז. הכרנו בחוף מציצים, שנינו עבדנו שם, והיה לנו קליק מיידי אבל לא ממש עשינו איתו כלום. כשסוף סוף קרה בינינו משהו, זה היה שלושה ימים לפני הטיסה שלו לארה"ב. בילינו שלושה ימים מטורפים יחד, שבסופם ליוויתי אותו לשדה התעופה. חודש אחר כך אני טסתי לאמסטרדם. לאורך כל התקופה נשארנו בקשר, ולאחר חודש נוסף עוז נחת אצלי - ומאז אנחנו יחד. עברנו הרבה: גנבו לנו את כל הכסף באמסטרדם, שדדו אותנו שוב בניו יורק, נשרף לנו הבית בבאפלו וכשחזרנו לארץ משהו ממש לא ברור דחף אותנו לפתוח מכבסה.
עוז שונה מרוב האנשים שזכיתי להכיר בחיי. הוא חד מאוד ושם לב לכל מה שקורה סביבו, הוא מאוד חריף ובדרך כלל יודע לצפות את העומד לבוא ומכין עצמו לכל תרחיש. למשל, הרבה טוקבקיסטים טענו שהוא סכסכן ויצר את המחנות בבית, אבל בעצם הוא היה מבין הראשונים להבחין במצב שהולך ונרקם. נכון, הוא מעט פרנואיד, ולא פעם תהינו אם כשהוא מכין את עצמו למצב מסוים, הוא בעצם גורם להיווצרותו.
אבל העולם לימד את עוז שהמציאות משנה פניה בכל יום שעובר, ושום דבר אינו צפוי. והרי לכם ההוכחה - לפני שלושה חודשים עוד היינו שני מלצרים עם חובות של 200 אלף שקל מעל ראשינו, והיום עוז באח הגדול מגשים חלום, כשמרבית החובות שלנו נסגרו על ידי חברים ובני משפחה שהתאגדו לעזרתנו, כדי לתת לו הזדמנות להיכנס לבית האח בראש שקט. וזו המתנה הגדולה ביותר שיכל לקבל - תזכורת לכך שגם אם המציאות אינה צפויה ולעיתים קשה ומפחידה, היא גם מזמנת המון מתנות, ולצד הפחדים צריך גם לתת אמון, כי כולנו לא לבד ונאהבים.
אנצל את ההזדמנות לומר תודה מכל ליבי לכל אותם אנשים שעזרו ועדיין עוזרים לנו ומשרים ביטחון ומעניקים אהבה בלי סוף. לכל המטקבקים שמחמיאים לעוז (ולי) - תודה רבה רבה! ולכל אלה שלא - זה בסדר, כולנו שונים, וזה מה שעושה את האח הגדול לתוכנית משוגעת, מחרפנת, משעשעת ומעניינת.
באהבה,
בובה