מירי בוהדנה שלושה חודשים אחרי לידה
קמפיין ל"יואל גבע"? מירי בוהדנה | צילום: עודד קרני

השבוע ראה אור ראיון שהעניקה מירי בוהדנה למגזין "לאישה". לכאורה, נו ניוז; אפשר לסיים את הטור כאן ולחזור לראות ערוץ 20. זה אכן היה כך אילולא פלטה בוהדנה תשובה מביכה המסגירה את ההערכה העצמית הרווחת במתרס הנשי (מה חשבתן, שדוגמניות חפות מהעניין?). בוהדנה נשאלה אם היא מתכננת לביתה הרכה אסתר (בת השנה ורבע) מסלול קריירה דומה לזה שלה, כלומר אם הילדה תהיה דוגמנית. "היא לא תהיה דוגמנית", פסקה בוהדנה, "יש לה יותר מדי שכל". ד"ר פרויד לקבלה, בבקשה.

האם בוהדנה מנסה לרמוז לנו שהיא טיפשה? ואולי כל זה בכלל טיזר לקמפיין גדול ל"יואל גבע" ("מירי, מתקשה להשלים בגרויות במתמטיקה?")? חוששתני שלא זה ולא זה. בפליטה תמימה ובוודאי בלתי מכוונת חשפה בוהדנה את ההוויה הפרדוקסלית שהיא עצמה, ואיתה כל הנשים כולן בחברה המערבית, נאלצות לשאת.

בסקר מטעם ויצ"ו שנערך לפני כחודש במכון "מאגר מוחות" בקרב קהל מייצג של נערות בנות 15-18, עולה כי דוגמנות היא בין שלושת המקצועות הכי נחשקים (הראשון הוא עדיין "שחקנית", למרות שסיכוי לא רע שלתפיסת רובן אין הבדל גדול בין המקצועות). דוגמנות הפכה מזמן ליעד קרייריסטי גבוה ונחשק, ששווה לוותר למענו על לימודים ולעבור בשבילו תחת סכין המנתח. אם ניקח בחשבון את אמירתה של בוהדנה, הרי שאחת משתי שאלות צריכה להישאל: מה החשק העז הזה לעבוד כדוגמניות, או מאידך – מדוע שבוהדנה לא תרצה את הקריירה הנחשקת הזו עבור ביתה? משהו כאן לא מתיישב.

שווה או שווה זיון?

כמו בכל מקצוע, מי שמצליחה בתחומה, לרוב גם נהנית ממנו. סביר להניח שלהיות דוגמנית מצליחה זה מהנה כמו להיות פרסומאית מצליחה או קרדיולוגית מצליחה. אבל דוגמנות היא תחום קשה, סיזיפי ולא מתגמל במיוחד עבור "מעמד הביניים" של הדוגמניות, והן בכל זאת הרוב. זו גם קריירה שחוץ מאשר במקרים נדירים מקיץ עליה הקץ כשלושים וחמש שנה לפני גיל הפנסיה המעוגן בחוק.

ובכל זאת, זה אחד משלושת המקצועות הנחשקים עבור מי שכבר אי אפשר לומר שהן ילדות פותות שלא מבינות. הן מבינות היטב – דוגמנות היא פשוט תו תקן; אשרור מוצק ומתחדש שאת שווה. רוצה לומר, שווה זיון. מגוחך ככל שזה יישמע, זוהי הקרקע שעליה מבססת אישה צעירה ומערבית את ערכה העצמי. מי לא תרצה תו תקן שירשה לה לעבור הלאה מהשאלה המעיקה הזו?

אלא שאליה וקוץ בה, כפי שהיטיבה להבין בוהדנה; כדי שההערכה העצמית שלך לא תרקיע שחקים ותדפוק את המצח בתקרת הזכוכית, ובעיקר כדי שלא תאיימי בשום צורה על הסדר הפטריארכלי הישן והטוב, כדאי שתתרגלי לעובדה שאם השווי המיני שלך גבוה אז את כנראה, מה לעשות, סתומה כמו נעל. וחוצמזה, תראי במה את עובדת, את עוד רוצה שנתייחס אליך ברצינות? נו, פחחח עליך.

בוהדנה רוצה שייקחו את הבת שלה יותר ברצינות ממה שלוקחים אותה עצמה. הרבה יותר ברצינות, למעשה. מבחינתה, היעד המקצועי הנבחר לאסתר הקטנה הוא לא פחות מ"שופטת בבית המשפט העליון". צודקת, גם אני הייתי מעדיפה שהבת שלי תהיה שופטת בעליון מאשר דוגמנית. השאלה היא רק – איך מצליחים להסביר לנערה, שאם היא תעשה כל מה שצריך כדי שיגידו שהיא שווה עכשיו, הם יגידו לה אחר-כך שהיא לא שווה כלום?

>> לטור הקודם שלי: אין שום דבר נשי ב"קונדום נשי"
>> מה האובססיה הזו עם האוסקר?