פיראנות מאז ומעולם סבלו מתדמית קשוחה ופראית שבאה לידי ביטוי בסרטי אימה מעוררי פחד. אבל אם נניח לרגע את הדמיון המופרע של הוליווד בצד, נגלה שיש כמה מיתוסים בנוגע לדגי פיראנות שהגיע הזמן להפריך. 

לדגי פיראנה אכן יש שיניים חדות ורבים מהם טורפים שלא יהססו לנגוס בכם אם תכנסו לטריטוריית המים המתוקים שלהם. עם זאת כמו אצל בני האדם, גם בקרב הפיראנות יש סוגים ומינים שונים ומגוונים. אחת הסיבות למיסתוריות סביבם היא המחסור בידע אודות הבדלי הזנים הקיימים, המיקומים הגאוגרפיים שלהם ואפילו המבנה הפיזיולוגי המשתנה מדג לדג. אז נכון, לא תסיימו את הכתבה עם תחושה שפיראנות הם החד קרן החדש, אבל היי, לפחות תגלו 14 דברים שלא ידעתם קודם.

1. תאשימו את צפון אמריקה

הראשון שהוציא לפיראנות שם רע היה נשיא ארצות הברית, תיאודור רוזוולט. בניסיון להרשים את הנשיא במהלך ביקורו בדרום אמריקה בשנת 1913, הברזילאים סגרו קטע נהר אותו הם מילאו בדגי פיראנה מורעבים במשך כמה ימים. כאשר הוא הגיע למקום הם שחטו פרה וזרקו אותה למים כשהם מציגים לו את "הדג הברזילאי המסוכן". כמצופה, הפיראנות תקפו באגרסיביות את הפרה והחלו לאכול את בשרה. למרות שהוא לא חיכה בנימוס עד שהפיראנות יסיימו הכל מהצלחת, עם חזרתו הוא סיפר על הדג המדהים שבלע פרה שלמה והוסיף שהוא מסוגל להוריד אצבע למי שיכניס אותה בטעות למים. אין ספק, דג שאוכל פרה זאת כותרת מצוינת לחזור איתה לצפון היבשת.

2. במקרה חירום יש לשבור את האקווריום

אנחנו לא שופטים את אותם אנשים שרואים לנכון לגדל פיראנות בבית, ואנחנו אפילו לא נכנסים לשאלה מהו מקור ההנאה הטמון בגידול של חיית מחמד שכזאת. אז אחרי ששמנו את זה מאחורינו נספר שבעוד ברוב מדינות העולם גידול דגי פיראנה הוא אסור, יש מדינות בודדות בהן החופש גובר וגידול פיראנות הוא עניין שבשגרה. הבעיה מתחילה כאשר הדגים הופכים לגדולים מדי ובעליהם מעדיפים לשחרר אותם לחופשי באגם המקומי מאשר לקנות אקווריום חדש. התוצאה במקרים כאלה עלולה להיות הרסנית לאגם, לחיות השוחות בו ואפילו למתרחצים.

 

3. מגדל השן

דגי הפיראנה ידועים בשיניהם החדות כתער ובביס האכזרי שלהם. למעשה, התרגום של פיראניה בשפה הברזילאית טופי הוא "דגי שן". צורת השיניים של הפיראנות מזכירה לעתים קרובות להב והן מותאמות באופן ברור לאכילת הבשר שלהם. מבנה השן פועל בדומה לזה של כרישים. זה לא נדיר עבור דגי פיראנה לאבד שיניים במהלך חייהם, אותן שיניים מתחלפות מספר פעמים במהלך תוחלת החיים שלהם. 

4. נשיכה קטלנית

למרות שהם אינם נחשבים לדגים גדולים באופן יחסי לאוקיינוס, הנשיכה שלהם נחשבת לכואבת במיוחד. מחקר מ-2012 חושף כי דגי פיראנה שחורה (או עין אדומה) יכולים לנשוך חיות אחרות הגדולות מהן פי שלוש. 

5. הפז"ם דופק כבר מליוני שנים

היום, דגי פיראנה מאכלסים את מאגרי המים המתוקים של דרום אמריקה מאגן נהר אורינוקו בוונצואלה עד נהר פרנה בארגנטינה. ההערכות אמנם משתנות כל הזמן אבל ניתן להסיק שיש כ-30 מינים המאכלסים את האגמים והנהרות של דרום אמריקה בימים אלו. מאובנים שונים שנמצאו ונחקרו מצאו זנים קדומים של פיראנות ששחו בנהרות של היבשת לפני 25 מיליון שנה. סוגי פיראנות מודרניים על פי אותם ממצאים, נוכחים במקום רק כ-1.8 מיליון שנים.

ממחקר משנת 2007 עולה כי מינים מודרניים התפצלו מאב קדמון משותף לפני כ-9 מיליון שנה. כמו כן, האוקיינוס ​​האטלנטי עלה על גדותיו לפני כ-5 מליון שנים והתרחב לתוך מישורי האמזונס ונהרות אחרים בדרום אמריקה. סביבת המלח הגבוהה הייתה מסבירת פנים אל דגי מים מתוקים, כמו פיראנה. הסביבה החדשה השפיעה אף היא על הזנים הנפוצים כיום לעומת אלו שהיו קיימים בעבר.

דגי פיראנה (צילום: Shutterstock)
ותק של 25 מיליון שנים | צילום: Shutterstock

6.סוף לסיפור: האם הם אוכלים בני אדם

תשכחו את כל מה שסיפרו לכם בהוליווד, בני אדם הם לא חלק מהתפריט היומי של דגי הפיראנה. הרעיון שלהקת פיראנות יכולה לקרוע לגזרים אדם בוגר, היא יותר אגדה מפחידה מאשר איום של ממש. במציאות אין לפיראנות שום יכולת או רצון להילחם באדם בוגר חי בזמן שהוא מתנגד. הן יכולות לנשוך ולהזיק אך ברוב המקרים בהם בני אדם תועדו לאחר שנאכלו על ידי פיראנות, המקרה קרה בעקבות מוות מקדים מסיבות שונות כמו דום לב, היפותרמיה, פציעות מוקדמות וכדומה.

 

7. קניבליזם: משחקי הרעב גרסת המים

התזונה של הפיראנות מורכבת מחרקים, דגים, סרטנים, תולעים, נבלות וצמחים שונים בהתאם לגודל גופם ולמקורות המזון הנגישים להם. לעיתים כאשר משאבי המזון נמוכים והתחרות על האוכל גדלה דגי הפיראנה לא יהססו לחטוף נתח מבני מינם כדי להרגיע את הרעב.  

8. יש דגי פיראנה צמחוניים

למרות המוניטין שלהם כדגים טורפים ומאיימים, יש זני פיראנה הניזונים בעיקר מזרעים וצמחים. דוגמה לזה ניתן למצוא באזור הנהר האמזונס בפיסקה שבברזיל, שם קיים זן של דגי פיראנה הניזון רק מאצות הנהר. 

9. בלי עין הרע

במחקר משנת 1972 עלה כי דגי פיראנה אדומים נוטים לתקוף את קורבנם כשהם מתחילים עם הזנב או עם העיניים. החוקרים הגיעו למסקנה כי אסטרטגיית התקפה זו נועדה לשתק את היריבים ובכך למנוע מהם להתנגד. אלמנט זה הוא רק אחד מיני רבים המסבירים את יכולת ההישרדות הגבוהה של הפיראנות בטריטוריה בה הם גדלים.

10. דגי פיראנה נובחים

מחקר מעשי ותצפיתי חשף לפני שנים רבות את העובדה שדגי פיראנה אדומי בטן נוהגים להשמיע קולות נביחה כאשר הם נמצאים בסכנה (נגיד בזמן הדייג שלהם). גם בזמן של קרב מול דגים אחרים הם משמיעים מעין צלצולים מהירים שנשמעים כמו נביחות בנוסח "אל תתעסק איתי". 

>>תהיו חברים ותשארו מעודכנים על כל מה שקרה בג'ונגל

11. הם מסתובבים יחד בשביל להתגונן לא לתקוף

חלק מהמוניטין האכזרי של דגי הפיראנה התגבש בעקבות העובדה שהם נעים בקבוצות גדולות. למרות שעל פניו זה עשוי להיראות כמו טכניקת צייד מתוחכמת, האמת היא שזה דווקא נובע מפחד ורצון להתגונן. באופן מפתיע מעט, בעת השחייה כקבוצה הצעירים נשלחים לשוליים הקיצוניים בעוד הדגים הבוגרים נשארים במרכז המוגן. 

 12. הם יתקפו אתכם רק אם תתעסקו איתם (או עם ביציהם)

דגי פיראנה שחורים ואדומי כרס נחשבים למסוכנים ביותר כלפי בני אדם. למרות זאת שחיינים רבים בדרום אמריקה שוחים הרבה במים שורצי פיראנות ויוצאים ללא פגע. עם זאת, הסכנה לרוב מתחילה כאשר מפלס המים נמוך והטרף דליל ואז הם עלולים להפוך לאגרסיביים יותר. זה המקום להרגיע ולומר שכל עוד אתם בריאים ונושמים הפיראנות ככל הנראה יסתפקו בביס בבוהן שלכם וימשיכו הלאה. 

13. דם רעש ודמעות

מחקר משנת 2003 מעלה כי פיראנות רגישים לרעשים ולדם. לרוב זה יעזור להם להבחין באגוזים שנופלים מהעצים או בגוויות של ציפורים שנופלות למים, אבל אם אתם במים שורצי פיראנות היינו ממליצים לוותר על תחרות ההשפרצות. אם לא די בכך, מסתבר שפיראנות יכולים להריח דם ממרחק של 200 מטרים. נפצעתם בג'ונגל בדרך לנהר, אנחנו ממליצים לכם להישאר יבשים. 

14. הם מעולים בגריל או במרק

עד עכשיו עסקנו באיך הפיראנות מזיקות (או לא) לבני האדם, אבל האמת היא שבאזורים מסוימים לאורך נהר האמזונס רואים בדג זה סוג של אפרודיזיאק (מעורר חשק). מרק פיראנות נחשב למעדן פופולרי מאד באיזור פנטנל של ברזיל ובאזורים אחרים נהוג להגיש את הדגים בגריל על מצע עלה בננה עם עגבניות ולימונים לקישוט.

 מקור

עוד ב"המשימה: אמזונס":

"המשימה: אמזונס": רביעי ושבת ב-21:00