לא רצויים: הזהות הישראלית הפכה לסיכון תיירותי – וזה כבר נהיה מקובל
מרודוס ועד רחובות אמסטרדם, ישראלים מדווחים על גל חסר תקדים של הדרה, אלימות מילולית ופיזית והחרמות במרחב הציבורי, גם אחרי הפסקת האש. חופשות, קונצרטים ומשחקי כדורגל הפכו לזירות מתוחות, והמסר החוזר ממערב אירופה ועד המזרח: אל תגיעו, ואל תדברו עברית


בקיץ ובסתיו של 2025, מטיילים ישראלים מצאו את עצמם פחות רצויים ברחבי העולם. מחופי יוון ועד רחובות וינה, ממסעדות בנאפולי ועד לאצטדיוני ספורט באנגליה. מה שהחל כתוקפנות גלובלית נגד המלחמה הפך למצב שבו אזרחים ישראלים רבים חשים שאין להם מקום בעולם. ממסעדות באירופה, אולמות קונצרטים ועד רחובות מרכזיים, עבור מטיילים ישראלים, האווירה הפכה למתוחה ומורכבת. כעת, גם עם הפסקת האש, נדמה שהקריאות להחרים נוכחות ישראלית במרחב הציבורי רק מתחזקות.
יוון: מ"תחושה של בית" לשטח עוין
אחד השינויים הבולטים ביותר התרחש ביוון, מקום שנחשב ליעד ידידותי לישראלים. עם כמעט 40 טיסות יומיות שמחברות בין תל אביב לאיים ביוון, התיירות בין שתי המדינות הייתה חזקה במיוחד. אך הקיץ הזה, יוון הפכה לנקודת התפרצות בלתי צפויה.

באוגוסט התרחשה תקרית מזעזעת באי רודוס: שחר גוטמן בן 17, שהיה בחופשה עם עוד חמישה מתבגרים ישראלים ללא הוריהם, נרדף ונאלץ להסתתר. ביציאתם ממועדון באי החברים נרדפו על ידי כעשרה גברים, שלפי אמו של שחר, אורית גוטמן, דיברו בשפה שאינה יוונית. חלק מן הנערים אף הוכו, והמשטרה הגיעה לחקירה. הרשויות היווניות טענו שהאירוע היה בסך הכך "ויכוח מילולי" ו"אף אחד לא נפגע".
במקומות אחרים ביוון פעילי פרו-פלסטינים ואיגודים מקומיים ארגנו הפגנות בנמלים נגד ספינות תיירים ישראליות. בסירוס, נחסמה ספינת התיירים הישראלית Crown Iris ak של מנו ספנות מעגינה בנמל. כשהיא הגיעה לכרתים פרצו הפגנות נוספות, והמשטרה השתמשה בגז מדמיע. נוסעים ישראלים תיארו כיצד נאלצו להסתיר את זהותם, להפוך את החולצות כדי למחוק כתובות בעברית ולהימנע מדיבור בעברית בציבור.

למרות גינויים רשמיים של חלק מהגורמים ביוון, ביניהם דובר הממשלה פאבלוס מרינאקיס, המתח המקומי נותר גבוה. שגריר ישראל ביוון, נעם כץ, האשים את ראש עיריית אתונה בכך שהוא לא עושה מספיק כדי לנקות גרפיטי אנטי‑ישראלי ולהפסיק את ההסתה. בתגובה, ראש העיר טען כי ישראל איננה מוסמכת ללמד את יוון על דמוקרטיה בעוד היא "רוצחת אזרחים וילדים", מה שהלהיט עוד יותר את הזעם.
מערב אירופה: אין מקום לעברית בווינה, אמסטרדם ומעבר
גם מחוץ לאזורים הקרובים לישראל היחס כלפי תיירים ישראלים ויהודים ממשיך להיות מתוח. בחודש יולי בווינה, שלושה מוזיקאים ישראלים, עמית פלד, חגי שחם ויוליה גורביץ', גורשו ממסעדה לאחר שדיברו בעברית. פלד סיפר כי המלצר שאל איזו שפה הם דיברו, וכאשר אמר "עברית", המלצר סירב לשרת אותם והורה להם לעזוב. "זה לא נגמר רק בהשפלה" אמר פלד. "מה שהדהים אותי הייתה האדישות. אנשים הביטו הצדה, חזרו לארוחות שלהם, כאילו כלום לא קרה".
אחד האירועים המרכזיים נגד מבקרים ישראלים התרחש בנובמבר אשתקד באמסטרדם, במהלך משחק ליגת האלופות בין מכבי תל אביב לאייאקס, פרצו מהומות כאשר עשרות גברים מוסלמים תקפו יהודים וישראלים ברחובות. עשרות נפצעו במה שתואר כפוגרום, והאירוע הזה הותיר צל כבד שמשפיע עד היום, ולמעשה סייע להחלטת הרשויות בעיר ברמינגהאם שבאנגליה לאסור את הגעתם של אוהדי מכבי למשחק שצפוי להתקיים בעיר ב-6 בנובמבר. המשטרה והפוליטיקאים המקומיים הזהירו כי נוכחות ישראלית מהווה "סיכון ביטחוני", כאשר חבר הפרלמנט המקומי איבּ ח'אן כינה את נוכחות האוהדים היהודים "פרובוקציה".
מרחבי תרבות ופנאי: כבר לא אזור ניטרלי
נוכחות ישראלית במרחבי תרבות הפכה יותר ויותר שנויה במחלוקת. מוזיקאים ואומנים ישראלים חוו תקריות שבהן הזמנות בוטלו או שהם נדרשו להבהיר את עמדתם כלפי עזה לפני הופעה. הדיג'יי הישראלי המפורסם סקאזי הוסר מהרשימה של פסטיבל Tomorrowland בבלגיה, לאחר ששני משתתפים ישראלים זוהו על ידי קבוצת פעילים פרו‑פלסטינית כ"פושעי מלחמה" ונשלחו לחקירה. באירועי תרבות, כמו גם בפסטיבלים ובמופעים, נדרשים לעיתים אומנים לחתום על הצהרות נגד ישראל או להצהיר על "הסתייגות מהטבח" כתנאי להשתתפות.
בנאפולי, זוג ישראלי סולק ממסעדה לאחר ששוחחו על המצב בישראל. בעיר ויגו בספרד, ברמן צעק על קבוצה ישראלית: "אתם הורגים אנשים ואז באים לנפוש. צאו מפה!". בתאילנד, בעל מסעדה סרטון שבו הוא צועק "פרי פלסטיין" ומורה לישראלים לעזוב את המקום. בארצות הברית, בית קפה בעיר אוקלנד סירב לשרת לקוחות ש"בולטים ביהודתם", והזמר היהודי‑אמריקאי מתיסיהו ביטל מספר הופעות בעקבות "חששות בטיחות".
העוינות לא פסחה גם על ילדים, כאשר ביולי 44 בני נוער יהודים מצרפת שחזרו ממחנה קיץ בספרד נאלצו לרדת ממטוס חברת וולינג. החברה טענה כי הם "הפריעו", אך המטיילים הצעירים טענו כי שרו שירים בעברית. שר התחבורה הספרדי כינה אותם בהמשך "פרחחים ישראלים", מה שהצית זעם בקרב הקהילות היהודיות באירופה. חודש לאחר מכן, 150 ילדי ישראל בקייטנת טבע בדרום צרפת סולקו על‑ידי מנהל המקום שטען לפתע ל"חשש בטיחותי", לאחר שהמשטרה הצרפתית עצרה אותו בגין אפליה דתית.
באינדונזיה, סורבו מתעמלים ישראלים מלהשתתף באליפות העולם בהתעמלות מכשירים לאחר שנשללו מהם אשרות הכניסה. בית הדין לבוררות בספורט אישר את המהלך, ובעוד שהוועד האולימפי הביע דאגה הוא לא נקט בצעדים מעשיים.
נרמול ההדרה
נושאים חוזרים מתגלים ברחבי העולם ובעיקר באירופה: שיבושי נסיעה, הצורך להסתיר זהות, החרמה ממרחבים ציבוריים, ואתגרי בטיחות, מילוליים ופיזיים, על רקע זהות ישראלית. בין אם במועדוני לילה ביוון או במסעדות באירופה, המסר הופך לברור יותר: ישראלים ויהודים אינם רצויים, או גרוע מכך, עצם נוכחותם מהווה פרובוקציה. הרשויות בישראל ממשיכות להדגיש הנחיות לאזרחים הנוסעים לחו"ל: הימנעו מסמלים ברורים, לא לדבר עברית בפומבי, והימנעו מתיוג מיקום ברשתות החברתיות.
יותר ויותר ישראלים בוחרים להסתיר את זהותם: מתלבשים אחרת, מדברים באנגלית, ולעיתים אף טוענים ללאום אחר. בעוד מנהיגים מסוימים, כמו ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר, גינו ניסיונות להחרים ישראלים, המחאה הבין-לאומית מוגבלת מאוד. הפסקת האש אולי עצרה את האש בפועל, אך לא את הקריאה לבידוד של ישראל או של התיירים הישראלים.