הטמפרטורות בימים האחרונים נשקו לכמעט 50 מעלות בחלקים מסויימים בארץ. שריפה גדולה התרחשה בפאתי מבשרת ציון, וכמעט בצמידות לאירוע הצית את עצמו משה סילמן בהפגנה נגד הממשלה. בקיץ כולם הופכים עצבניים, חסרי סבלנות יותר מתמיד. בקיץ הזה, השילוב של החום הקיצוני יחד עם פגעי האדם ופגעי הטבע, מקצינים את התופעה לכדי מציאות מבהילה.
יש סיבה מדוע עלינו לצאת מהמקום הנוח, המוכר, הידוע, אל מחוזות הכעס, חוסר הסבלנות והסבל. החום עוזר להוציא לאור דברים שבתנאים רגילים, קרירים יותר, קל לנו להדחיק. הרבה יותר קשה לשמור דברים בבטן כשכל הגוף בוער מלחות וחום.
ישנן הרבה אמיתות שאנשים שומרים בבטן, אמיתות שהגיע זמנן לצאת לאור. המחאה של קיץ 2011 היא חלק מהשינוי; יחד עם תכניות הריאליטי המככבות בישראל הן מרכיבות מציאות חדשה לחלוטין בה אנו חיים: הבושה הולכת ונעלמת, ויותר ויותר אנשים מוכנים להחשף. בין אם מדובר בחשיפה של אמת פרטית, מביכה למחצה, ובין אם מדובר באמת אישית-לאומית כמו שחשף סילמן במצוקתו, אי אפשר – ואין רצון – להדחיק יותר.
החום מקצין את התהליך הזה, אבל התהליך הזה מתרחש כבר מספר שנים ובכל ימות השנה. העמדת הפנים הולכת ומתמעטת בזמן שיותר ויותר אנשים פותחים את הפה. ראש הממשלה אמר בתגובה לשריפה העצמית כי מדובר בטרגדיה אישית. נראה שמה שהוא ודומיו אינם מבינים הוא כי בתקופה הזו יש מספר הולך וגדל של מצוקות שאי אפשר, שלא כדאי עוד להתעלם מהן.
כדי שהמציאות הרחבה תשתנה, עלינו ללמוד להשתנות בתוכנו. עד כמה אנו קשובים למצוקות שלנו, עד כמה אנו רגישים לעצמנו, זו שאלה שכל אחד כדאי שישאל את עצמו.
אי אפשר להצליח לבד
המעשה של סילמן חשף את המציאות המורכבת בה חיים העוסקים העצמאיים בישראל. זו אמת ידועה לכל: מי שעובד כשכיר בחברה נהנה מתמיכה וגב שעצמאיים אינם נהנים ממנה. האחרונים משלמים יותר ביטוח לאומי למדינה ומקבלים הרבה פחות.
השאיפה של אנשים רבים בחייהם היא להוכיח שהם יכולים לעשות את הדברים לבד. לירז צ'רכי אמרה בריאיון לפני מספר שנים כי הדודים שלה – רמי וריטה קלינשטיין – לא עזרו לה בקריירה; שהיא עושה זאת לבד. היתה גאווה בצורת ההתנסחות שלה, המעידה כי לקבל עזרה היא דבר שיש להתבייש בו. צ'רכי היא רק אחת מיני רבים: בין אם מדובר במאמץ לקדוח בקיר ובין אם מדובר בניסיון להתעשר, אנשים רבים מאמינים כי האידיאל הוא להצליח לבד.
העובדה היא כי אנו חיים בעולם בו חיים עוד הרבה בני אדם. העובדה כי כל פעולה דורשת שיתוף פעולה עם אנשים נוספים, בצורות כאלו ואחרות, נעלמת מהעיניים. להצליח לבד זו הסיסמא. אז מה הפלא שבמדינת ישראל, מי שרוצה לפתוח עסק לבד, אינו זוכה לתמיכה?
ערבות הדדית אינה סוציאליזם
אחד המסרים העולים מהמחאה החברתית-כלכלית היא להחזיר את הערכים של ערבות הדדית לעולמנו. רבים מתנגדים לכך, ורואים בכך סימן לשובו של הסוציאליזם החונק יזמות פרטית. גופים כלכליים רבי עוצמה לוחצים על ראשי ממשלות – גם בארץ – להניח לסדר הכלכלי המוכר והטוב להם להמשיך להתקיים. מנגד, גוברים הקולות האומרים כי המצב הנוכחי בו מעטים מתעשרים על חשבונם של רבים אינו יכול להמשיך.
הערעור המתמשך על המציאות הכלכלית בה כולנו חיים תואמת לחלוטין מסרים ותפיסות רוחניות, לפיהם מתקיימים אנשים וקהילות מזה אלפי שנים, מסרים התופסים אחיזה מחדש בתקופתנו.
במציאות אי אפשר להתקיים לבד, להצליח לבד; שיתוף פעולה ועזרה הדדית הם אבני יסוד בהצלחה. עם זאת, גורמים רגשיים עמוקים מניעים אותנו לנסות להצליח לבד, ניסיון שיצר בין השאר את הקפיטליזם הקיצוני בו אנו חיים.
אם אנו רוצים שינוי מהותי בחיינו, עלינו להשתנות. לא לחזור אחורה, אלא לחזור ללב; הצלחה ושגשוג יכולים להיווצר רק במקום שבו יש התחשבות וכבוד. כל אחד צריך לדאוג לעצמו, אבל אם בתמורה האנשים מסביבו סובלים, טוב לא יכול לצאת מזה. תשאלו את משה סילמן.