בשנה האחרונה אנחנו שומעים וקוראים את צירוף האותיות BDS בכל מקום. האותיות הללו, שמעוררות בקרב לא מעט ישראלים תחושות כעס וחוסר צדק, מגיעות אלינו מכל מקום - הצהרות פוליטיקאים, דיווחים באמצעי התקשורת, כשאנחנו טסים לחו"ל ובמפגשים עם תיירים שמגיעים לפה.

למרות שהמושג שגור בפי רבים מאיתנו, לא כולם יודעים מאיפה הכל התחיל. אז מה באמת עומד מאחורי ה-BDS? בשביל זה אנחנו כאן.

והנה פירוט נוסף שיחזק את הידע שלכם:

ה-BDS הוא לא שם של ארגון אחד, אלא למעשה מדובר בקואליציית ארגונים אנטי ישראליים שביחד מפעילים את קמפיין החרם נגד ישראל.

BDS אלו ראשי התיבות של המילים Boycott, Divestment and Sanctions, שהן חרם, מניעת השקעות ועיצומים.

חרם - כשאנחנו מדברים על חרם, הכוונה לחרם תרבותי וכלכלי. כך לדוגמה אותם ארגונים הפועלים במסגרת הקמפיין מפעילים לחץ על בעלי עסקים שלא למכור תוצרת ישראלית וכן על צרכנים שלא לרכוש מוצרים מישראל. בנוסף במסגרת החרם התרבותי, מופעלים לחצים על אמנים, סופרים, מוזיקאים ואקדמאים שלא להגיע לישראל ולא לשתף פעולה עם מוסדות או אישים ישראלים.

מניעת השקעות - במסגרת הקמפיין פעילים אנטי ישראליים לוחצים על חברות שלא להשקיע בישראל, וכן קוראים לציבור למשוך את השקעותיו מחברות בינלאומיות הפעילות בישראל או עושות עסקים עם ישראל.

סנקציות - פעילים אנטי­ ישראלים דורשים שהקהילה הבינלאומית תחיל סנקציות מקיפות נגד ישראל, כמו לדוגמה אמברגו (חרם כלכלי) על נשק.

זה הלוגו הרשמי של ארגוני החרם:

אז איך הכל התחיל?

 

2001
בספטמבר 2001 התקיימה ועידת דרבן הראשונה, היא ועידת האו"ם נגד הגזענות. הועידה הפכה לבמה לארגוני דה לגיטימציה לישראל שהאשימו את ישראל בגזענות ואפרטהייד. ההאשמות הללו אינן הגיוניות בשום צורה כמובן. מדיניות אפרטהייד היא מדיניות מפלה באופן המעוגן בחקיקה - בישראל אין שום זכר לחוקים שכאלה. ההפך הוא הנכון, ניתן לראות כיצד בישראל אוכלוסיות רבות ומגוונות יכולות לחיות זו לצד זו. 

2002
בשנת 2002 בעקבות מבצע "חומת מגן" גברו הקריאות להחרמת ישראל. הקריאות כללו מכתב פתוח של 700 אקדמאים בריטיים להחרמת ישראל ואף הביאו להדחתם של שני מרצים ישראלים באוניברסיטת מנצ'סטר מחברות בוועדה בינלאומית של כתב עת אקדמי. בנוסף הופצה קריאה של איגודי עובדים גדולים באירופה לחרם על ישראל.

בצרפת האוניברסיטאות מרי קירי וליל אימצו החלטות להחרמת אקדמאים ישראלים. יוזמות דומות עברו גם באוניברסיטאות שונות באיטליה, גרמניה, בלגיה, אוסטרליה וקנדה. עד כה לא ברור כיצד החרמות האקדמיים יכולים להשפיע על המתרחש בישראל ויש בהם בעיקר אם לא רק - פגיעה אישית במרצים וסטודנטים ישראלים. 

2004
הכנסייה הפרסביטריאנית מודיעה על משיכת השקעותיה מישראל. מאז ועד היום הכנסייה מהווה מוקד לפעילות אנטי ישראלית ומובילה כל שנה יוזמות חרם שונות. באפריל 2004 הושק הקמפיין הפלסטיני לחרם אקדמי ותרבותי על ישראל (PACBI - Palestinian Campaign for the Academic Boycott of Israel)  אשר עד היום מוביל חלק גדול מהקמפיינים נגד הופעות אמנים בינלאומיים בישראל ונגד קשרים אקדמיים עם ישראל. זה לוגו הארגון:

2005
ביולי 2005 פורסמה "קריאת החברה הפלסטינית האזרחית לחרם, הימנעות מהשקעות ולמען סנקציות נגד ישראל". זו למעשה ההשקה ה"רשמית" של קמפיין ה-BDS  והפיכתו למוכר ברמה הבינלאומית. מאז, התרחשו אינספור קמפיינים ויוזמות במסגרת ה- BDS כנגד ישראל כשההד התקשורתי מתרחש בעיקר סביב מבצעים ומלחמות אליהן יצאה ישראל כגון מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה, מבצע עמוד ענן ומבצע צוק איתן וכן סביב הפשיטה על משט המרמרה.

האבסורד הוא שישראל מותקפת כאשר היא מנסה להגן על עצמה ואין שום התייחסות לפעולות הטרור שמבוצעות בישראל מטעם ארגוני הטרור בהם היא נאבקת.

2005
עוד ב-2005, תחילתה של מסורת "שבוע האפרטהייד הישראלי". השבוע, שנערך מידי שנה בעיקר במוסדות אקדמאים ב-55 ערים ברחבי העולם בין החודשים פברואר-מרץ, מבקש להעלות את מודעות הסטודנטים בקמפוס לעלוות שכביכול מבצעת ישראל בפלסטינים. במהלך שבוע זה מתקיימות עצרות והרצאות בגנות ישראל, תוך קריאה מתמדת לחרם והטלת סנקציות על ישראל.

"שבוע האפרטהייד" מציג תמונה שקרית ומסולפת של המציאות הישראלית. ישראלים רבים שמבקרים בקמפוסים בארצות-הברית לדוגמה, מדווחים על המוצגים השקריים והקיצוניים שמבקשים לפגוע בישראל בכל דרך אפשרית. כרגיל, התמונה המוצגת היא חד צדדית ומעוותת - אך שבוע האפרטהייד ממשיך לפעול. רק בפברואר האחרון ראינו את השקרים שהתפרסמו במסגרתו ברכבת התחתית בלונדון

2009
לאחר מבצע עופרת יצוקה ארגונים רבים יצאו בקריאות לחרם על ישראל ועצומות ענק הופצו באינטרנט בקריאה לחרם וסנקציות. כמה מהקריאות לחרם אף הצליחו כך לדוגמה מספר ארגונים אנטי ישראלים לחצו על קרן הפנסיה הנורבגית למשוך את השקעותיה מחברת אלביט הישראלית ומחברות אחרות. ממשלת נורבגיה נענתה לדרישה זו.

מפגיני BDS (צילום: Dan Holm / Shutterstock.com)
הפגנה אנטי-ישראלית | צילום: Dan Holm / Shutterstock.com

2010
לאחר הפשיטה על המרמרה (משט שגם הוא אורגן בין היתר על ידי פעילי קמפיין ה-BDS) שוב גברו הקריאות לחרם. פועלי נמל במספר מדינות שונות סירבו לפרוק סחורות מישראל. תקרית המרמרה התפרסמה ברחבי העולם כאשר הפעילים בה טענו שהם "פעילי שלום" אך בפועל תקפו באלימות רבה את חיילי צה"ל שעלו על הספינה. אחד הפעילים אפילו אמר - "רציתי להיות שאהיד"

2013
איגוד הלימודים האמריקאים (American Studies Association) מחליט להחרים את ישראל.

2014
מספר ארגונים הולנדים גרמו לקרן הפנסיה ההולנדית למשוך את השקעותיה מחמישה בנקים שונים בישראל.

2015
הלחצים מצד פעילי החרם לביטול הופעתה של הזמרת לורין היל בישראל נושאים פרי, והיא מחליטה לא להגיע להופיע כאן. כיום כמעט ואין אמנים בינלאומיים שמחליטים להגיע לישראל ולא עוברים מכבש לחצים של פעילים אנטי-ישראליים.

2015
איגוד לימודי הנשים והמגדר בארצות-הברית מחליט להחרים את ישראל.

שתפו את המידע עם חברים בארץ ובחו"ל וביחד ניאבק בתנועות החרם נגדנו! 

תודה רבה ללנה בקמן ולג'וש בקון מארגון NGO Monitor על הסיוע בהכנת הכתבה והאינפוגרפיקה. מידע נוסף ניתן למצוא באתר הארגון

>> עשו לייק לעמוד הפייסבוק של Love Israel