חיילת עם ג'וק בשיער (צילום: עודד קרני, פז"ם)
יש חוויות שרוצים לשכוח | צילום: עודד קרני, פז"ם

לאחרונה נתקלנו בלא מעט מקרים בהם חיילים מדווחים על אירועים לא נעימים - בלשון המעטה - שקורים להם במהלך השירות הצבאי. הכוכבים המרכזיים בסיפורים האלה הם עכברים, ג'וקים, עובש, הפרשות במקומות הלא נכונים ועוד דברים שיכולים לגרום לבחילה. הפעם בקולות החיילים - הסיפורים הכי זוועתיים מהשירות הצבאי שלכם. אנחנו מזהירים: אם יש לכם קיבה רגישה, אולי כדאי שתעברו לכתבה קלה יותר לעיכול (למשל, 10 דברים שחיילים עושים כדי לשמור על השפיות).

להתחיל את היום עם גופה של עכבר במשרד

"בשנה האחרונה של השירות שלי שירתתי בקריה. לא ידעתי שגם בבסיס הזה במרכז הארץ קורים דברים כאלו, אבל למדתי את זה בדרך הקשה. באחד הערבים, סיימתי לעבוד, התחלתי להתארגן ליציאה ואז הרגשי ריח של משהו נשרף. לא ראיתי שום דבר עולה באש, אז הנחתי שמדובר בבעיה שקשורה בחשמל, הנחתי שאחד המחשבים התקלקל, אז ליתר ביטחון, ניתקתי את כל המחשבים מהחשמל.

יום לאחר מכן כבר לא היה את הריח המשונה במשרדים והמשכנו כרגיל.

אחרי יום, הגעתי לבניין שוב, כבכל יום וראיתי את החיילים ביחידה עומדים מחוץ לבניין, טוענים שיש בו ריח מצחין, שאי אפשר להיות במשרדים. יכול להיות שהם קצת הגזימו, אבל זה כנראה היה הריח הכי מסריח שהרחתי בחיים שלי. מן תערובת של משהו שרוף וריח של פגר.

במשך כמה שעות הפכנו את המשרדים, הזזנו רהיטים, ניקינו, פחתנו מגירות, רוקנו ארונות ולא מצאנו כלום. החלטנו לסמוך על חוש הריח שלנו ועברנו למשחק של "קר חם" כשאנחנו מנסים להבין איפה מריחים את הריח הכי חזק. בסוף המשחק הגענו כולנו למקום אחד – ארון החשמל של הקומה. כשפתחנו אותו, התפרץ ממנו אותו הריח, אבל בעוצמות שעוד לא חווינו.

כשניסינו להבין מה המקור של הריח, התחזקה בנו הסברה שמדובר בפגר של עכבר שלכוד בתוך ארון החשמל, מרקיב לו מתחת לאף שלנו ומפיץ צחנה בכל הקומה. אחרי חיפושים מתמשכים אחר חשמלאי, התגלה לו העכבר האומלל שנלכד בין שלוש פאזות. איך הוא היה נראה? כמו העכברים המחושמלים של לוני טונס. על אמת".

עכבר בעובדה
עכבר בבסיס עובדה בודק את תפוחי האדמה. גם לכם יצא לראות כאלה?

להתעורר ליד ציפור מתה

"אני משרת כמחסנאי בבסיס תובלה בצפון. יום אחד, החלטתי לקחת לי שנת צהרים. שמתי מזרון בין שתי החזיתות במחסן והלכתי לישון. סובבתי את הראש ימינה וניסיתי להירדם, לא הצלחתי אז סובבתי את הראש שמאלה, פתאום הרחתי ריח מוזר. איך שפתחתי את העיניים אני רואה רק רגליים של ציפור מתה מול הפנים שלי. למי שתהה, לא ישנתי כפיות עם הציפור הזו".

המ"מ שלא הצליח להתאפק בזמן מארב

"הימים הם ימי רצועת הביטחון, אי שם בסוף שנות התשעים. המחלקה שלי יצאה למארב נוסף בעומק הרצועה, הארוך ביותר שעשינו עד כה - 12 שעות הליכה (כולל ברבור), 48 שעות מארב, ואז 12 שעות בחזרה. ספרתם נכון - זה יוצא שלושה ימים מחוץ לבסיס, בעומק לבנון. ניסיתם פעם לא לחרבן במשך שלושה ימים? לא חוויה מומלצת, אבל רוב החיילים מצליחים לעמוד בזה אם הם ממש מתאמצים. לא מפקד המחלקה שלי. בסוף היום השני, אחרי שהתעורר מסבב שינה, הוא לא הצליח להתאפק. בהתאם לנוהל, הוא שלף שקית ניילון מהתיק, זחל הצידה וחרבן בתוך השקית.

עד כאן הכול סביר (עד כמה שלחרבן בשקית ליד חיילים שלך יכול להיות סביר). הפדיחה הגיעה בדרך חזרה לבסיס. מכיוון שאסור להשאיר תוואי לוואי בשטח, המ"מ לקח את השקית עם החרא איתו ואכסן אותה בתיק. אך אבוי - בהליכה חזרה לבסיס הוא מעד, התיק נמעך על אבן - והשקית התפוצצה. לא זוכר כמה שעות נשארו עד ההגעה לבסיס, אבל אתם יכולים לתאר לבד כמה נורא זה היה. אני, שצעדתי בצמוד אליו מתוקף היותי קשר מ"מ, נאלצתי להריח ממש מקרוב את הזוועה, וגם מהחיילים האחרים זה לא נחסך. פדיחה שתיזכר לדורות".

חיילים צועדים (צילום: באדיבות גרעיני החיילים)
לא משנה כמה תתרחקו, זה עדיין יסריח (אילוסטרציה) | צילום: באדיבות גרעיני החיילים

מרתף האימים

"בחלק מהשירות שלי שירתתי בבניין משרדים במרכז הארץ. בבניין היה לנו מרתף שמבחינתנו היה חור שחור שלא מגיעים אליו, לא שואלים אליו ולא נכנסים אליו. ביום אחד התחלף לו מפקד ליחידה, הגיע קצין קשוח מהשטח שמבחינתו לא הייתה שום סיבה לחשוש ממה שמסתתר לו באפלה. שבוע אחרי שהוא הגיע, קיבלנו הנחיה כולנו לרדת למרתף ולהוציא את כל מה שיש בו. כאן התחיל סרט אימה שאף אחד מאיתנו לא ציפה לו: מהארונות שהיו סגורים מאות שנים התפרצו מאות ג'וקים. דרכנו על עורבים מתים. מצאנו נחשים גוססים. צעדנו בתוך ביוב שצף וניסנו להבין את התוכן של דפים מתפוררים או שנאכלו על ידי עש. בימים האלו, עשיתי את המקלחות הכי ארוכות בחיים שלי".

שעועית עם פטל, ניסיתם פעם?

"בפלוגה שהייתי במסייעת 12 בגולני יום אחד הרס"פ בא אלינו למחלקה הצעירה בטענות שלא עשינו את התורנות מטבח כמו שצריך ושלא עמדנו בזמנים. כעונש, הוא נתן לי שיקוי – קופסת שימורים של שעועית שהוא ערבב בה טונה, דנה, פטל ופפריקה. הוא נתן לי לשתות את זה. שתיתי את זה. מה נעשה? התוצאה הייתה כאבי בטן והרבה צחוקים, אבל בעיקר סרט אימה למי שישן איתי".

מקלחת עם טעם רע

הגעתי למילואים. אמרו לי שבמהלך היום אנחנו בשטח ובערב אנחנו ישנות במגורי קבע. מבחינתי – סבבה, אין יותר מאושרת מבחורה שמקבלת את המקלחת החמה שלה בכל ערב. באחד הערבים, בעודי מתקלחת, אני פתאום מריחה ריח מוזר ומגלה שהביוב מתחיל לצוף ולעלות מכל חורי הניקוז. הלוואי שזה היה מסתיים בזה, יחד עם הביוב עלו דברים שאני לא יודעת איך הם הגיעו לשם – ירקות, איטריות, שאריות של עוד אוכל. זה היה סיוט. זה הוציא לי את החשק למקלחת ובטח שאת התיאבון.

יש לכם עוד סיפורים שאתם רוצים לחלוק? שתפו אותנו ב-pzm@mako.co.il

>> ציירתי למפקד שלי עם דם: הסיפורים הכי מטורפים של גולשי פז"ם מהצבא