נתחיל במראה נפוץ למדי: יום שישי, אוטובוס מלא בחיילים שעושים את דרכם הביתה, וברקע – נחירות. גם אתם מרגישים שאתם כל הזמן עייפים בצבא? שאתם יכולים להירדם בכל מקום אפשרי? כולנו היינו שם, בהקפצות הליליות, בשעתיים שמירה באמצע הלילה, בשש השעות השינה המטכ"ליות. כולנו נרדמנו על זוויות חדות בתוך נגמ"ש, על הכתף של החבר באוטובוס. ככה זה כשאתה בצבא – נראה שלהיות עייף זה חלק מהעניין (יחד עם להיות רעב וחרמן, אבל זה כבר לכתבה אחרת).
החלטנו לבדוק אחת ולתמיד אבל האם מדובר בבעיה; האם ייתכן שחייל קרבי שלא ישן מספיק יתפקד באופן לקוי בפעילות מבצעית? ואיך מזהים את התסמינים, כשהחסך בשינה הופך לכרוני? שוחחנו על כך עם ד"ר אביב גולדברט, מומחה למחלות ריאה בילדים ומומחה בהפרעות שינה מבית החולים האוניברסיטאי בסורוקה.
"הקפצות באמצע הלילה משפיעות ישירות על התפקוד"
על פי פקודת מטכ"ל מספר 33.0213, "שעות שינה ומנוחה של חיילים", יש להבטיח כי לכל חייל תינתן האפשרות לישון שש שעות ביממה, לפחות, כדי שיוכל לתפקד תוך עירנות וביעילות ביתר שעות היממה. בכל מקרה של פגיעה בשעות השינה, יש לפעול להשלמתן. אבל האם שש שעות השינה המטכ"ליות מספיקות?
"באופן עקרוני, כן", קובע ד"ר גולדברט. "שש השעות הן טיפה פחות מהמספר המקובל היום לשעות שינה באוכלוסיית האנשים בגילאי 18 עד 21, שבע שעות, כך שזה בסדר. הבעיה היא שכמו בלחץ דם, למשל, יש טווח מסוים, שיש אנשים שיוצאים ממנו. כלומר, יש אנשים שבשבילם מדובר במעט שעות שינה, וזה קשה להם. לעומתם, יש כאלה שמספיק להם ארבע שעות. כשזה מגיע להקפצות ולצורך להתעורר בשביל שמירות, השינה כבר מופרעת ועל כן היא לא איכותית. היום מבינים שמחסור בשעות שינה משפיע ישירות על התפקוד: אם מעירים חייל מספר פעמים בלילה כדי שיילך לשמור, ייפגע התפקוד שלו למחרת. אם זה מבוצע אחת לכמה זמן – זה פחות בעייתי. אם זה מבוצע כל לילה במשך חודש, יש פה בעיה".
"אם אתה לא ישן מספיק שעות – אתה פשוט לא מטיס את המטוס"
בין השאר, מסביר ד"ר גולדברט, מחסור בשעות שינה יכול לגרום לעייפות, לבעיות בריכוז וביכולת לבצע פעולות שונות. האם מחסור בשינה עלול להשפיע על תפקודו של חייל בפעילות מבצעית, למשל, או להשפיע על שיקול דעתו של מפקד שצריך לתת פקודה במקרה של חיים ומוות?
"מחסור בשעות שינה יכול להשפיע על התפקוד של כל בנאדם, ובתוך כך גם חיילים עשויים כמובן להיפגע", מסביר ד"ר גולדברט. "גם רופא שלא ישן מספיק שעות לא מתפקד טוב, ולכן הוציאו חוק לפיו מתמחים יוצאים בשמונה בבוקר הביתה, לישון. הבינו שבלתי אפשרי שבנאדם יעבוד רצוף 30 שעות. העניין של ההקפדה על שש שעות השינה בצבא הוא באמת חשוב וגם קריטי – חד משמעית, חסך בשעות שינה יכול לגרום לירידה בתפקוד, כל אחד במקצועו. זה בהחלט יכול להיות מסוכן.
חוסר בשינה - גרוע יותר מאשר מצב של שכרות
"הצבא האמריקאי פרסם בעבר מחקר במסגרתו נבדקו ביצועים של טייסים על סימולטרים, לאחר שחלקם ישנו יותר ופחות, וגם לאחר שלחלק מהטייסים שונה תזמון שעות השינה", מספר ד"ר גולדברט. "ללא ספק, מה שראו בנתונים זה ירידה חדה בביצועים. לכן, גם בחיל האוויר של צה"ל יש לוח זמנים מאוד ברור והקפדה נוקשה על הנושא. אם אתה לא ישן מספיק שעות – אתה פשוט לא על הטיסה. במלחמה זה כמובן משהו אחר, אבל ידוע לי שבאימונים מאוד מקפידים".
מחקר שערך צבא ארה"ב באימון שנמשך 73 שעות ובמהלכו ישנו החיילים במשך שעה אחת בלבד, מגלה שתפקוד החיילים היה גרוע יותר מאשר אם היו שיכורים. במסגרת המחקר, עקבו האריס ליברמן וצוותו מהמכון למחקר רפואה סביבתית של צבא ארה"ב אחרי אימון של יחידות העילית ה-Navy SEALs וה-Army Rangers, כאשר במשך האימון נבדקו כישוריהם של החיילים בקבלת החלטות, זכרון פרטים חשובים, זמני תגובה ועוד. כל הכישורים ירדו באופן משמעותי עם הצטברות העייפות.
ידוע, למשל, שבמלחמת העולם הראשונה, סמי מרץ שימשו את טייסי הקרב על מנת שיצליחו להמשיך לתפקד מבלי להתעייף, ולפי הרשת האמריקאית "ABC", הרופא הראשי של חיל האוויר האמריקאי הודה באחרונה כי שימוש מסוים בסמי מרץ קיים גם כיום בצבא. עתה מפעיל משרד ההגנה האמריקאי תוכנית מחקר, במטרה לאפשר לחיילים לתפקד במשך ימים ללא שינה – ובכך לקנות לעצמו את היכולת להפעיל חיילים לוחמים באופן רציף, מבלי להחליף אותם בכוחות חלופיים רעננים יותר. את המחקר מנהלת הסוכנות לפרויקטים צבאיים מתקדמים (DARPA), כאשר מטרתו המוצהרת להשיג עירנות ללא ירידה ניכרת בתפקוד למשך שבעה ימים. האם זה יעבוד להם? נראה שלא, אבל אף אחד לא חזה, למשל, גם את העובדה שמתוך אחד הפרויקטים השאפתניים שלהם תיוולד רשת האינטרנט.
התנהגות אגרסיבית או לא רציונלית והפרעות חרדתיות
מה קורה לגוף כשלא ישנים? "מתחת למספר מסוים של שעות שינה, היכולת שלנו להגיב באופן הגיוני הולך וקטן", מסביר ד"ר גולדברט. "לכל אחד יש את הסף שלו – אם באופן נורמלי אתה ישן ארבע שעות, ואז אתה ישן רק שעתיים, אתה בבעיה. אם באופן נורמלי אתה ישן שבע שעות, ופתאום אתה צריך לישון רק חמש שעות, סביר להניח שפתאום תרגיש רע מאוד. ברגע שאתה יורד בלמעלה משליש מכמות שעות השינה הסבירות, מתחילה פגיעה קשה ביכולת במהלך היום".
הבעיה האמיתית מתחילה כאשר זה נהיה כרוני. "חסך ארוך טווח יכול להתבטא במתח, בחרדה, במצב נפשי קשה, בירידה ברמות סוכר למשל. בחשיפה קצרה הגוף יידע לעשות את האדפטציה, אבל לא לאורך תקופה ממושכת. ברגע שהחולה מתחיל להתנהג בצורה לא רציונלית, שיש לו פתאום הפרעת חרדה או שהוא מתנהג באופן מאוד אגרסיבית, צריך לבדוק האם מדובר בעניין החסך בשעות השינה. אם כן, יש להחזיר את המצב לקדמותו, ולפעמים גם לתת טיפול תרופתי".
כשזה מגיע לנדודי שינה, לפי ד"ר גולדברט מדובר בהפרעה נדירה בקרב אוכלוסיית הגיל של החיילים בשירות חובה. "זה יכול להיגרם בתקופה קצרה, עקב לחץ", הוא אומר. "במידה וזה מתמשך מעל לשלושה שבועות, אז בדרך כלל מתערבים תרופתית. ברוב המקרים, יש סיבה לחרדה שגרמה לזה – מוות של קרוב משפחה, לחץ עקב כישלון במבחן, כל דבר שיכול לגרום לסטרס יכול לגרום לנדודי שינה. לרוב, עם הזמן, זה דועך. באבל אתה בוכה בהתחלה כל היום, אבל ביום השנה בוכים חמש דקות כשמגיעים לקבר. ככל שאתה מתרחק מהסטרס, זה עובר. אבל ברגע שההגדרה עובר למצב אקוטי, מצב שהוא כרוני וממושך, אני מתחיל לבחון האם יש דברים אחרים שמעורבים. חשוב גם לשים לב שהרבה דברים אחרים יכולים לגרום לזה, כולל גידולים מוחיים ומחלות מיוחדות. אבל אם אנחנו מדברים על אנשים צעירים, בריאים, בעלי פרופיל 97, שהם בסטרס – ניתן מנוחה, ננתק אותו ממקור הלחץ, ונראה מה יקרה. הפקטור העיקרי הוא הזמן".
פטור ליקיצה טבעית: לא למי שסתם בא לו לישון עד מאוחר
בשנים האחרונות הפך מיתוס צה"לי עתיק יומין לאמת – פטור ליקיצה טבעית ניתן למי שסובל מ"תסמונת השינה הדחויה". "התופעה המוכרת יותר אצל הצעירים היא הפרעה בשעון הביולוגי: נרדמים מאוחר ואז קשה לקום בבוקר. ברוב המקרים, זה משהו שאתה עושה בעצמך – לא משהו פיזיולוגי. יושבים על האינטרנט, על הסקייפ, על הפייסבוק עד שתיים בבוקר, ולמחרת הם גמורים. לעתים רחוקות זה דורש טיפול תרופתי לזמן קצר, אבל בדרך כלל המניע הוא החייל, בחירה שלו. אם הוא מתרוצץ כל היום, לא הולך לישון בצהריים ומגיע ל-12 בלילה כשהוא גמור, אין ברירה, הוא יילך לישון.
"אבל יש מצבים רפואיים באמת נדירים, בהם מדובר בבעיה גנטית, ואז גם מורידים פרופיל בגלל 'תסמונת השינה הדחויה'", מספר ד"ר גולדברט. "זה קורה רק אם רופא שינה כמוני מאבחן את זה, מנסים לטפל בזה גם באופן תרופתי, והטיפול נכשל. אז אני יכול להמליץ על סעיף ליקוי, שבדרך כלל יוריד את הפרופיל ל-64. אם אתה לא מצליח לטפל בזה והשעון הביולוגי של החייל עובד בין שתיים לעשר, אין מה לעשות, הוא לא יקום, וצה"ל מתחשב בזה. ב-99 אחוז מהמקרים זה לא גנטי, ולא ניתן לחיילים לישון סתם עד עשר בבוקר, המומחים פשוט לא ייתנו לזה לקרות. המצבים הגנטיים נדירים ביותר, אני נתקל במקרה כזה פעם אחת לשנה, מתוך אלפי פציינטים".
שינה בצה"ל: כל הזכויות
אז לכמה שעות שינה זכאים חיילים, מה עושים כשיש פעילות מבצעית וכמה זמן צריך לישון לפני שמירה לילית? לפי פקודת המטכ"ל בנושא שינת חיילים, על שעות השינה להיות רצופות, מה גם שיש לשחרר את החייל מפעילות לפני המועד המיועד לשינה, כדי שיוכל להשלים את כל הכנותיו לשינה ולבוקר שלמחרת (מה שאתם מכירים כשעת ט"ש). ומה עם הקפצות למסעות למיניהן? לפי הפקודה, "אין להפריע את שנת החייל, אלא לצורכי פעילות חד פעמית חריגה, וזאת באישור מפקד שדרגתו סא"ל לפחות. במקרה זה יש להבטיח השלמת שש שעות שינה, ובכלל זה ארבע שעות שינהרצופות לפני או אחרי הפעילות החריגה".
בהכשרות ובאימונים יתוכננו זמני השינה כך שיוקדשו לשינה בלבד, ולא יכללו גם את ההתארגנות לקראתה. לגבי תכנית אימונים החורגת מהפקודות ומחייבת פגיעה בשעות השינה, יש לקבל אישור מסמכות גבוהה יותר שביכולתה לאשר חריגות, כל יחידה לפי הפיקוד שהיא כפופה לו. אם נוצר צורך בחריגה בלתי מתוכננת – מפקד בדרגת אל"ם לפחות האחראי על האימון רשאי לאשרה לפרק זמן שלא יעלה על 48 שעות, לאחריהן תושלם מכסת שעות השינה.
במקרה של פעילות מתוכננת, כנ"ל: אם למשל בשבוע שדאות ישנים חיילים שלוש שעות בלילה במשך שלוש יממות, יש להשלים ביממה הרביעית תשע שעות שינה ועוד שש שעות נוספות של אותה היממה – 15 שעות שינה ומנוחה בסך הכל. ביטול שעות שינה לחלוטין לא יהיה ליותר מ-48 שעות רצופות, וגריעה חלקית משעות השינה לא תהיה ליותר מ-72 שעות רצופות.
ולגבי שמירות – אפשר לשמור בלילה עד ארבע שעות במשמרות בנות שעתיים רצופות, שלפניהן או לאחריהן נחים במשך ארבע שעות רצופות לפחות. למי ששומר שש שעות שמירה ביום – יובטחו שבע שעות מנוחה ביממה. וכן יובטח שבין השמירה האחרונה בלילה לבין השמירה ביום יהיו ארבע שעות מנוחה. חייל לא ישמור בין 18:00 עד 22:00 ובין 2:00 ל-6:00 ברציפות יום אחרי יום.
לפי הפקודה, אין להטיל על חייל פעילות מבצעית רצופה של יותר מ-48 שעות ללא שינה, ובכל פעילות מבצעית הנמשכת מעל 48 שעות יש לאפשר לחייל שלוש שעות שינה רצופות לפחות בכל יממה. בתום הפעילות יש לאפשר את השלמת שעות השינה. בתום תקופה של פעילות מבצעית הנמשכת מעל שלוש יממות במהלכן לא התאפשר לחייל לישון שש שעות ביממה – יש לאפשר לחייל מנוחה רצופה ללא הפרעה במשך שתי יממות לפחות לפני תחילתה של פעילות מבצעית נוספת.