"מנסים לנהל את העיר": המתיחות סביב התיירים הישראלים בבאהיה עולה שלב

המסלול הדרום-אמריקאי שלאחר השירות הצבאי הפך כבר מזמן לאחד מטקסי המעבר המזוהים ביותר עם הצעירים הישראלים. מדובר במסע חובק יבשת שנמשך חודשים ארוכים, אך מעטים היעדים שזכו לסטטוס כמעט מיתולוגי בקרב המטיילים כמו איטקרה (Itacaré), עיירת דייגים וגלישה ציורית השוכנת בחוף הדרומי של מדינת באהיה שבברזיל.

סוד הקסם של איטקרה טמון בטופוגרפיה ובקצב החיים הייחודי שלה: מפגש עוצר נשימה בין צמחיית יער הגשם האטלנטי (Mata Atlântica), מזג אוויר טרופי ומגוון מפרצים בעלי אופי שונה לחלוטין. רצועת החוף המקומית כוללת את חוף טיריריקה (Tiririca), הנחשב לבירת הגלישה האזורית ולאתר תחרותי מוביל, חוף רזנדה (Resende) הסמוך למרכז העיירה, חוף אנג'ניהוקה (Engenhoca) הנסתר בעומק הצמחייה, חוף פראיניה (Prainha) הנחשב לאחד מחופי הבתולים היפים בברזיל, וחוף קונצ'ה (Concha), המציע מים שקטים ותשתית מסחרית מפותחת. מעבר לחופים, המרחב שמסביב לעיר שופע מפלים טבעיים, מסלולי הליכה מאתגרים בתוך היער, ופעילויות ספורט אתגרי כמו שיט נהרות ורפטינג.

הפיכתה של איטקרה לתחנת חובה ב"שביל החומוס" הישראלי אינה יד המקרה. הנוכחות הישראלית החלה לנסוק במיוחד החל משנת 2013, בעקבות שילוב של המלצות מפה לאוזן, רשתות חברתיות, מדריכי טיולים ייעודיים בעברית, ובעיקר השפעתה של סדרת הטלוויזיה "מלבי אקספרס", שגוללה את סיפורה של חבורת משוחררים טריים לאורך חופי באהיה והפכה את המקום ליעד נחשק.

במהלך השנים שעברו מאז, המערך התיירותי המקומי עבר אדפטציה עמוקה כדי לקלוט את הקהל הישראלי: מסעדות רבות החלו להציע תפריטים מתורגמים לעברית לצד אנגלית, הוקמו עסקים המציעים אוכל מבית אמא ומוצרים מוכרים, בית חב"ד מקומי החל לפעול כדי לספק מענה רוחני וקהילתי, והגמישות בתנאי ההשכרה הותאמה במיוחד לשהות ממושכת. לפי הערכות שהושמעו במועצת העיר, כ-3,000 ישראלים מגיעים לאיטקרה מדי שנה, כשחלקם נשארים בעיר לתקופות של שבועות ואף חודשים רצופים, בעיקר בעונה החמה שבין דצמבר למאי. סקר מקומי שנערך בקרב 28 בתי מלון והוסטלים בעיר רשם כ-6,200 אורחים זרים מכלל המדינות בעונת השיא של 2025, נתון הממחיש את משקלו הסגולי הגבוה של השוק הישראלי בתוך התיירות הבין-לאומית באזור.

אלא שהאירועים הסוערים שנחשפו בימים האחרונים, ובהם עימות סביב ציור קיר פרו-פלסטיני בכיכר העיר, התלונה הרשמית על הטרדה ואיומים בסלבדור והתרבות הדיווחים על חיכוכים במוקדי התיירות, אינם עומדים בפני עצמם. עבור תושבים, פעילים סביבתיים וגורמי אכיפה בברזיל, מדובר בתסמינים של תופעה חברתית ותרבותית רחבה בהרבה, שהלכה ונבנתה מתחת לפני השטח וכעת מתפרצת בעוצמה.

הטענות הנשמעות מצד עובדים בענף השירותים ומהציבור המקומי נוגעות לדפוסי התנהגות חוזרים: יחס אדנותי ומזלזל מצד התיירים הישראלים כלפי עובדי מלונאות ומסעדנות, פריקת עול במתחמים מושכרים, ושימוש בשפה פוגענית ובכינויים גזעניים מתוך הנחה שגויה כי פערי השפה מונעים מהמקומיים להבין את הנאמר. לתוך המורכבות התרבותית הזו נכנס בצורה ישירה גם המתח הגיאופוליטי המוזן מהאירועים במזרח התיכון.

הפעיל הפוליטי והסביבתי הברזילאי טיאגו אווילה, שנעצר בעבר על ידי חיל הים הישראלי על גבי "משט סומוד" ליד כרתים וגורש חזרה לברזיל, הפך לאחת הדמויות הבולטות המלוות את המחאה המקומית. בסרטון שפרסם בימים האחרונים וזכה לתפוצה רבה, פנה אווילה ישירות לתושבי איטקרה: "אל תרשו לעצמכם להיגרר לפרובוקציות. הם הולכים לעשות את זה מרובה פעמים במהלך הימים הקרובים, כי זו התסכול של אימפריה אמריקאית שוקעת, של אידיאולוגיה גזענית שהעולם הבין סוף סוף", אומר אווילה. "אני יודע שזה כואב כשאנחנו רואים סוג כזה של ניצול לרעה וחוסר כבוד, אבל זה בדיוק מה שהם רוצים. באזור הזה יש להם יתרון מסוים, כי עוד לא ראינו פעולה נחרצת מהרשויות הציבוריות במדינת באהיה. אנחנו צריכים לראות פעולה ולדרוש דין וחשבון מהרשויות".

"פשע הוא פשע"

ההצטברות הדרמטית של הדיווחים ממוקדים שונים לאורך חופי באהיה, החל מאיטקרה, דרך כפרי הנופש במורו דה סאו פאולו ועד לשכונות התיירותיות של הבירה סלבדור, הובילה לכך שהנושא חצה מזמן את גבולות העיתונות המקומית והפך לסוגיה ביטחונית ופוליטית בדרג המדינתי והפדרלי.

נחישותה של ממשלת באהיה באה לידי ביטוי בהודעתה של המזכירות המדינתית לצדק וזכויות אדם (SJDH), בראשות המזכיר פליפה פרייטס, על הקמת צוות משימה בין-משרדי מיוחד. צוות זה משלב כוחות של המשטרה האזרחית, המזכירות למדיניות נשים, מזכירות התיירות ומזכירות ביטחון הפנים. במסגרת ההנחיות החדשות, הרשות להגנת הצרכן (Procon-BA) הגבירה את הפשיטות והפיקוח על עסקים באזורי התיירות כדי למנוע גילויי אפליה, ובמקביל הורחבו תוכניות ההכשרה לנותני שירות מקומיים בנושא זכויות מהגרים ותיירים והמאבק בגזענות.

המתיחות הגוברת גררה תגובות חריפות במיוחד מצד מנהיגות פוליטיות בכירות בברזיל, שהבהירו כי הכנסת האורחים הברזילאית אינה הפקרות. חברת הפרלמנט הפדרלי אליס פורטוגל, המכהנת כנשיאת הנציבות לזכויות אדם, מיעוטים ושוויון גזעי בבית הנבחרים הברזילאי, התייחסה לתופעת ההתארגנות של המטיילים הישראלים והבהירה את גבולות החוק: "קבוצות של ישראלים, חיילים משוחררים ואזרחים, נכנסות לברזיל כחוק ומתארגנות בקבוצות סגורות. זה יצר עימותים כאשר קבוצות תיירים ברזילאיות מפגינות לטובת פלסטין והתיירים הישראלים אינם מוכנים לסבול זאת. לא ניתן לחיות עם זה, ברזיל היא מדינה של חופש ביטוי".

פורטוגל ממשיכה ואומרת כי "תיירי העונה החלשה הם כל מה שהתושבים באיטקרה צריכים כדי לשים אוכל על השולחן, וכל מי שנכנס כחוק מבורך, אך עליו לציית לחוקים. ממשלת המדינה הקימה צוות משימה לבדוק אם מבוצעות עבירות בתוך הקבוצות הללו שהישראלים יוצרים באזור. פשע הוא פשע: גזענות, שנאת זרים, אלימות כלפי נשים וחוסר סובלנות דתית. זה לא יכול לקרות עם אף תייר באדמתנו, כי ברזיל היא לא החצר האחורית של אף אחד".

גם חברת הפרלמנט של באהיה, אוליביה סנטנה, מהמחוקקות המשפיעות והבולטות במדינה, מתחה ביקורת נוקבת על תחושת האדונות של חלק מהמבקרים והדגישה את הריבונות המקומית: "תארו לעצמכם שתיירים מבאהיה היו מגיעים לישראל ועושים את מה שהתיירים הישראלים עושים כאן. באיטקרה זה הפך לסביבה של עימות קיצוני, הם מגיעים ומנסים לנהל את העיר כאילו היא שייכת להם. העם בבאהיה מכניס אורחים, אבל אין לנו שום נטייה לכניעה ולא נסבול אוטוקרטיה, גזענות ושנאת זרים בתוך השטח שלנו. היו כאן מקרי גזענות קשים, חיקויים של קופים, ניסיון לוונדליזם נגד ציור פרו-פלסטיני והטרדות. מרבית המטיילים האלה הם צעירים שזה עתה סיימו שירות צבאי, מה שופך את הסיטואציה למורכבת ומסוכנת יותר. לבאהיה יש קהילה יהודית שחיה איתנו תמיד בשלום. אנחנו מקבלים את כולם, אבל אף אחד לא יגיע לכאן על תקן השליח הקולוניאלי. המשטרה האזרחית והפדרלית חייבות לחקור זאת לעומק ולהעניש מיידית את הפושעים. אם אתה בא לכאן כדי לנהוג בגזענות ובמיזוגיניה, עדיף שלא תבוא".

מלכודת הדבש: האם בירת הגלישה רוצה לוותר על הישראלים?

גל החקירות, הפיקוח הציבורי המוגבר והטונים החריפים מצד נבחרי הציבור מעמידים את המגזר המסחרי והעסקי באיטקרה בפני מורכבות כלכלית ודילמה מבנית לא פשוטה. מחד, בעלי הוסטלים, מנהלי מלונות, מדריכי סיורים, בעלי מועדוני גלישה, מוכרי ציוד ומסעדנים מקומיים מדגישים כי הנוכחות של התרמילאים הישראלים מהווה עורק חיים קריטי ובלתי ניתן להחלפה למשק המקומי.

בניגוד לתיירי סוף-שבוע או למבקרים בודדים המגיעים לימים ספורים בלבד, התרמילאים הישראלים מתאפיינים בשהות ממושכת של שבועות ואף חודשים רצופים. דפוס צריכה זה מביא לפריסה נרחבת של ההוצאות לאורך זמן ולרוחב גזרות מסחר רבות: החל מהשכרת חדרים ודירות נופש, דרך צריכה יום-יומית במסעדות, בתי קפה, ברים ומכולות, ועד לשימוש מתמשך בתחבורה מקומית, שירותי כביסה, הדרכות גלישה ויציאה לסיורי אקסטרים ואקוטוריזם. תרומה זו משמעותית במיוחד משום שהיא מאפשרת לעסקים הקטנים והבינוניים לשמור על תזרים מזומנים יציב ולהחזיק מקומות עבודה גם במהלך חודשי השוליים והעונה החלשה, שבהם התיירות הברזילאית המקומית מצטמצמת בחדות.

מאידך, התרחבות החיכוכים בשטח ועליית המדרגה בדיווחים על גילויי גזענות, הטרדות ואלימות הבהירו לעסקים המקומיים כי הרווח הכלכלי אינו יכול להגיע במחיר של פגיעה בביטחון האישי ובכבוד של הקהילה. גורמי מסחר בעיר מבינים כעת כי התעלמות מהתנהגות פסולה של קבוצות תיירים פוגעת בסופו של דבר גם בתדמיתה של איטקרה כיעד בטוח ומזמין עבור פלחי תיירות אחרים, הן תיירי פנים מברזיל והן מבקרים ממדינות אחרות בעולם.

הקולות הברורים העולים כעת מהדרגים המדינתיים והפדרליים בברזיל מסמנים כי המודל שהיה נהוג עד כה הגיע לנקודת אל-חזור. הדיון הציבורי והפוליטי בבאהיה לא נע סביב סגירת השערים בפני המטיילים הישראלים או הדרתם מהמדינה, אלא סביב יצירת משוואה חדשה והצבת גבולות ברורים: התיירות הבין-לאומית תמשיך להתקבל בזרועות פתוחות ובחמימות הברזילאית האופיינית, אך היא תותנה מעתה באכיפה מוגברת, בפיקוח הדוק של רשויות החוק והגנת הצרכן, באפס סובלנות לגילויי זלזול, גזענות ואלימות, ובדרישה חד-משמעית לכבוד הדדי ולציות מלא לחוקי המדינה.