"אל תרימו ידיים": אחרי שבספרד רצו להחרים אותנו - זה התרחיש שישנה את הכל

גל המתיחות הדיפלומטי בין ירושלים למדריד מוסיף להעסיק את הזירה הבין-לאומית, אך מתחת לפני השטח מתבהרת תמונה מורכבת בהרבה מההצהרות הרשמיות. בשבוע שעבר נערך בירושלים כנס ההסברה הבין-לאומי "פורום J50", יוזמה של שר החוץ גדעון סער, שבו הציגו נציגי ארגון ACOM הספרדי-ישראלי הערכה עדכנית שלפיה מדיניות הממשלה הנוכחית בספרד אינה משקפת את רחשי הלב של כלל הציבור במדינה.

נשיא ומייסד הארגון, אנחל מס, טען במהלך הכנס כי "זו תהיה טעות לזהות את העם הספרדי עם עמדותיו של ראש הממשלה פדרו סאנצ'ס". לדבריו, הקו העוין המובל על ידי הממשלה במדריד מוזרק "מלמעלה למטה" משיקולים פוליטיים פנימיים. מס הדגיש כי חילופי שלטון דמוקרטיים בספרד עשויים להוביל לשינוי מהיר וחד ביחסים הבילטרליים, כפי שהיה בעבר בתקופת ממשלתו של חוסה מריה אסנאר.

>> "נאצית, נאצית": ישראלית התעמתה עם מאות מפגינים בספרד – בחבל הארץ שהפך לעוין

>> "לא נדרוך שם": המדינה האירופית הודיעה על תמיכה בפלסטין - הישראלים הפסיקו להגיע

>> "להפסיק את היחסים עם ישראל": המדינה האירופית הזו מאשימה אותנו ברצח עם

הערכות אלו עומדות למבחן ברקע שורה של צעדים חד-צדדיים שנקטה מדריד, בהם הכרה במדינה פלסטינית, הטלת אמברגו נשק והצטרפות למספר מדינות אירופיות וקנדה באיסור על שיווק מוצרים מיהודה ושומרון. המתיחות הסלימה לאחרונה עוד יותר בעקבות חילופי דברים חריפים, לאחר שסאנצ'ס האשים את ישראל ורוסיה בהפצת דיסאינפורמציה ברשתות החברתיות סביב משבר המהגרים במובלעת סאוטה, טענה שהתנער ממנה לאחר מכן.

לצד הזירה המדינית, המערכת המשפטית בספרד מוסיפה לאכוף בימים אלה סנקציות נגד גורמים שפעלו נגד נציגים ישראלים. שנה לאחר המחאות ששיבשו את מרוץ האופניים הלאומי "וואלטה אספניה", התייצבו השבוע נציגי המפגינים מול כלי התקשורת במדריד והתלוננו על המשך ההליכים נגדם. לפי נתוני המפגינים ונתוני אמנסטי אינטרנשיונל, מעל 100 סנקציות מנהליות וקנסות של עד 60 אלף אירו עדיין עומדים בתוקפם, בעוד שבעה מעורבים בחבל הבסקים עומדים בפני הליכים פליליים ועונשי מאסר בפועל.

ההתרחשויות בשטח משפיעות ישירות גם על האווירה הציבורית והתיירותית במדינה. לצד עלייה של 14 אחוזים באירועים האנטישמיים בספרד, נרשמו מפגני עוינות בפסטיבלים קהילתיים, וערים כמו ברצלונה הובילו צעדים של ניתוק יחסים ממוסדים עם ישראל וביטול ברית הערים התאומות עם תל אביב. בארגוני ההסברה מצביעים על כך שמהלכים אלה מייצרים אווירה טעונה, אך מציינים כי הרחוב הספרדי ברובו המכריע אינו שותף לעמדות הקיצוניות.

פער נוסף בין הצהרות פוליטיות למציאות בשטח נרשם בזירה האקדמית. אף ש-20 אוניברסיטאות ספרדיות הצהירו פומבית על השעיית קשרים עם גופים ישראליים, תחקיר של Diario Público הספרדי חשף כי אותם מוסדות ממשיכים להשתתף ב-28 פרויקטי מחקר אירופיים (Horizon Europe) לצד חברות ומוסדות מישראל. האוניברסיטאות נמנעות מביטול בפועל של ההסכמים בשל חשש מקנסות עתק, אובדן תקציבים ותביעות משפטיות, כולל עתירות שהגיש ארגון ACOM לבית המשפט העליון בספרד.

ההתפתחויות האחרונות מציגות מציאות מורכבת בזירה האיברית. לצד המדיניות הממשלתית העוינת, הקרב על דעת הקהל, האכיפה המשפטית והקשרים הכלכליים והאקדמיים נמשך באופן פעיל בבתי המשפט, במוסדות הציבור ובזירה הבין-לאומית.

הבחירות הבאות בדרך? המפתח לשינוי ביחסים

התקווה לשינוי ביחסים נשענת במידה רבה על המפה הפוליטית המורכבת במדריד. אף שהבחירות הכלליות הבאות בספרד מתוכננות להתקיים ב-2027, ממשלת הקואליציה של סאנצ'ס פועלת תחת חוסר יציבות כרוני. הממשלה, המורכבת ממפלגת הפועלים הסוציאליסטית (PSOE) ומפלגת השמאל "סומאר", לא נהנית מרוב פרלמנטרי ונשענת על תמיכתן של מפלגות אזוריות קטלאניות ובסקיות. ההסתמכות הזו דורשת מסאנצ'ס פשרות פוליטיות מעוררות מחלוקת, שמעמידות את עמידות הקואליציה בסכנה מתמדת בכל ניסיון לאשר תקציב או חקיקה מרכזית.

במקביל לחוסר היציבות בממשלה, המרכז-ימין בספרד ממשיך להציג יתרון עקבי בסקרים. מפלגת העם (PP) בהובלת אלברטו נונייס פייחו מובילה בדעת הקהל, כשהיא מנצלת את הטינה הציבורית כלפי הוויתורים הפוליטיים של הממשלה ואת הסערות הציבוריות סביבה, בין היתר את המצב בסאוטה. עם זאת, התמונה הגושית נותרה צמודה: כדי להרכיב קואליציה, פייחו יידרש בסבירות גבוהה לשיתוף פעולה עם מפלגת הימין הלאומנית "ווקס" (Vox) בראשותו של סנטיאגו אבסקל, חיבור שממשיך לעורר הרתעה בקרב חלקים מהציבור במרכז המפה הפוליטית.

עבור ישראל, לתרחיש של מהפך פוליטי במדריד יש משמעות אסטרטגית ישירה. מפלגת העם מחזיקה בקו פרו-מערבי מסורתי, והנהגתה מתחה לא פעם ביקורת חריפה על הקו הלוחמני שאימץ סאנצ'ס כלפי ישראל. חילופי שלטון שיביאו את פייחו לראשות הממשלה צפויים להוביל להרגעת המתיחות הדיפלומטית, ולחזרה למדיניות ספרדית מאוזנת יותר הרואה בישראל שותפה לגיטימית וחשובה במרחב הים התיכון.