החשש מפלישה רוסית לנאט"ו: "זו תהיה מלחמת עולם שלישית עם השלכות גרעיניות"

בצילומי הלוויין שעליהם התבסס לאחרונה הטלגרף הבריטי נראית התשתית שנבנית בצד הרוסי: עשרה בסיסים חדשים, לפחות 59 מסילות שיגור ייעודיות וכטב"מים שחלקם מסוגלים לטוס לטווח של כאלף ק"מ. התשתיות האלו הוקמו לאורך הגבולות עם בלארוס ואוקראינה, ושבעה מהאתרים כבר שימשו למתקפות ענק נגד קייב. המיקום והטווח שלהם מרחיבים את האיום הרבה מעבר לאוקראינה – ומכניסים גם ערים מרכזיות בשטח נאט"ו, ובראשן ורשה בירת פולין, לטווח הפגיעה האפשרי.

במקביל, גם מעבר לאוקיינוס מסתכלים בחשד גובר על הצעד הבא של ולדימיר פוטין. בחודשים האחרונים התרבו הדיווחים על נכונות הולכת וגוברת של מוסקווה לבחון את לכידותה של נאט"ו – מתוך הערכה שהברית חלשה ופגיעה מכפי שהיא מציגה עצמה. דוחות מודיעין אמריקניים שעליהם דיווח הוול סטריט ג'ורנל מעריכים כי פוטין עשוי לנסות לעשות זאת באמצעות פעולה מוגבלת נגד אחת המדינות החברות בברית – ממתקפת סייבר ועד פלישה מצומצמת של כוחות חמושים בלתי מזוהים. לפי הדיווח, חלון הזמן האפשרי מתחיל כבר בסתיו הקרוב ונמשך עד 2029.

אדמירל ג'אמפאולו די פאולה (Giampaolo Di Paola), לשעבר יו"ר הוועדה הצבאית של נאט"ו, לא רואה פלישה רוסית למדינה חברה כתרחיש סביר כרגע. עם זאת, מי שכיהן גם כראש מטה ההגנה וכשר ההגנה של איטליה וכיום משמש יועץ לקרן הדיפנס-טק הישראלית קינטיקה, למד בשנים האחרונות שלא לפסול שום תרחיש רק משום שהוא נראה לא הגיוני.

"אני לא חושב שסביר שרוסיה, כשהיא כבר מתמודדת עם מלחמה באוקראינה, תפתח באיזו מתקפה קונבנציונלית או פעולה עוינת נגד מדינת נאט"ו", הוא אומר בריאיון בלעדי למגזין N12. "היא יודעת היטב שבמקרה כזה נאט"ו תגיב". מיד לאחר מכן מגיעה ההסתייגות: "לעולם אל תגיד לעולם לא. רוסיה עשתה טעות עצומה בפלישה לאוקראינה. זה אומר שאף אחד לא מושלם, וגם פוטין יכול לעשות טעות רצינית".

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

לא הטנקים הם התרחיש המסוכן

האדמירל איננו מתמקד דווקא באפשרות של פלישה קרקעית. אם ירצה פוטין לבחון את הברית, הוא מעריך, ייתכן שיעדיף לעשות זאת במקום שבו התגובה פחות אוטומטית. "אני חושב יותר על דיסאינפורמציה, מתקפת סייבר", הוא אומר. "אם רוסיה הייתה רוצה לבחון את תגובת בעלות הברית, את הסולידריות או הפעולה שלהן, היא כנראה הייתה מנסה פעילות סייבר – ובמידת האפשר מתחת לסף שיעור תגובה של סעיף 5".

מדובר בסעיף באמנה הצפון-אטלנטית הקובע כי מתקפה על חברה אחת בברית תיחשב למתקפה על כולן. לפי דוקטרינת נאט"ו, גם מתקפת סייבר עשויה להצדיק במקרים מסוימים את הפעלתו – אלא שבניגוד לטנקים שחוצים גבול, כאן קשה הרבה יותר לקבוע מתי פעולה עוינת חוצה את הסף שמחייב תגובה.

די פאולה נותן דוגמה: מתקפה שתשבית את תשתית האנרגיה של אסטוניה עשויה בעיניו לחצות בבירור את הרף; הפרעה נקודתית לקווי תקשורת כבר תעמיד את חברות הברית בפני דילמה קשה בהרבה. "זה יכול להיות ניסיון להשבית יכולת תקשורת של נאט"ו או יכולת פיקוד ושליטה", הוא מבהיר. "אבל ברמה שלא תהיה גבוהה מספיק לעורר תגובה אוטומטית". המטרה, אם מהלך כזה ייצא לפועל, תהיה לבדוק אם 32 המדינות שהתחייבו להגן זו על זו אכן יעמדו יחד ברגע האמת.

המבחן הגדול של נאט"ו

מטבע הדברים, האיום מורגש במיוחד באגף המזרחי של הברית – במדינות הבלטיות, בפולין וברומניה. אלא שדי פאולה מזהיר מפני מצב שבו האיום הרוסי ייתפס כבעיה של קו החזית בלבד. "כל בעלות הברית צריכות להיות מוכנות". הוא מבהיר כי "אם משהו יקרה לאסטוניה, בגלל סעיף 5, לנו – לבעלות הברית האירופיות ולארה"ב – יש חובה לבוא לעזרתה".

המסר הזה, מדגיש די פאולה, צריך להיות ברור קודם כול במוסקווה. "אנחנו חייבים להראות לרוסיה שאנחנו מאוחדים, שההגנה על אסטוניה היא ההגנה של כל בעלות הברית – איטליה, יוון, טורקיה, כולם". מכאן מגיעה גם האזהרה החריפה ביותר שלו. "אם נאט"ו ורוסיה יהיו מעורבות במלחמה – זו תהיה מלחמת העולם השלישית", הוא מצהיר, ומוסיף כי לעימות כזה עלולות להיות גם "השלכות גרעיניות פוטנציאליות".

דווקא משום כך, די פאולה טוען שהמשימה המרכזית היא לוודא שבקרמלין מבינים שמחיר כל הרפתקה צבאית כזאת יהיה גבוה מדי. "הרתעה היא לגרום ליריב להבין שאתה מוכן להגיב ומהר". לדבריו, "אנחנו צריכים לשכנע את פוטין שאם הוא ינסה משהו טיפשי נגד אחת מבעלות הברית, תהיה תגובה. זה המפתח: לגרום לפוטין להיות משוכנע לחלוטין שהוא לא יכול לנסות משהו כזה נגד נאט"ו".

רוסיה כבר בוחנת את הגבולות

בינתיים, המבחנים הקטנים כבר מתרחשים כמעט מדי יום. לפי נתוני פיקוד נאט"ו, במהלך יולי נרשמה עלייה של יותר מ-250% בהזנקות המבצעיות של מטוסי הקרב באגף המזרחי של הברית לעומת יולי 2025. בברית קושרים את הזינוק לעלייה ניכרת בטיסות רוסיות סמוך לגבולות נאט"ו, לעיתים ללא מערכות זיהוי, במה שנתפס כניסיון לאסוף מודיעין, להפגין כוח ולבחון את מערכי ההגנה של חברות הברית.

האיום כבר גלש בעבר גם אל מעבר לגבול. בספטמבר 2025 חדרו כ-19 כטב"מים רוסיים למרחב האווירי של פולין מכיוון בלארוס, ומטוסי נאט"ו הוזנקו ליירטם. מאז התרבו הדיווחים על תקריות דומות בשמי מדינות הברית. לפני כחודש נמנע בדרך נס פיצוץ של רחפן חמוש סמוך למטוס אוקראיני שחנה בנמל התעופה בלייפציג שבגרמניה. רוסיה לא קיבלה אחריות, אך השבוע הטילה עליה גרמניה את האחריות לתקרית.

די פאולה לא יודע אם אומנם יבחר פוטין להסלים. "אם הייתי יודע, הייתי נפוליאון", הוא אומר בחיוך כשנשאל איך בדיוק יכולה להיראות התקיפה המוגבלת שמפניה מזהיר המודיעין האמריקני. "פוטין בלתי צפוי. לפני הפלישה לאוקראינה אף אחד לא היה מהמר שרוסיה תפלוש, והוא עשה את זה".

די פאולה משוכנע כי במאזן הכוחות הכולל נאט"ו מסוגלת להתמודד עם רוסיה. אם אוקראינה הצליחה במשך שנים לבלום את הצבא הרוסי, הוא אומר, לנאט"ו – ברית של 32 מדינות ובהן שלוש מעצמות גרעיניות – יש עוצמה צבאית גדולה בהרבה. הביקורת שלו מופנית בעיקר לחלוקת הנטל בתוך הברית, ולתלות המתמשכת של אירופה בארה"ב. "בעלות הברית חייבות לאזן מחדש את התרומה שלהן לנאט"ו", הוא אומר. "האירופים חייבים לקבל עליהם חלק גדול יותר. עד היום היה ברור שהיכולות המבצעיות של נאט"ו נשענו במידה רבה על ארה"ב".

הוויכוח הזה מלווה את הברית כבר עשרות שנים, הרבה לפני כהונות דונלד טראמפ, אבל בתקופתו הוא קיבל טון תקיף בהרבה, ולעיתים גם רטוריקה חסרת תקדים מצד נשיא אמריקני כלפי בעלות בריתו. המסר מוושינגטון לאירופה ברור: היבשת צריכה לקבל אחריות גדולה הרבה יותר לביטחונה.

די פאולה רחוק מלהצטרף למי שקוראים להתנתקות ביטחונית מארה"ב. "נאט"ו היא ההגנה הטובה ביותר לאירופה, ונאט"ו פירושה אירופה פלוס אמריקה", הוא אומר. לצד זאת, הוא סבור שאירופה חייבת לבנות לעצמה יכולת לעמוד גם בתרחיש שבו וושינגטון תצמצם את מעורבותה. "אם בעתיד ארה"ב תתמקד יותר בזירה אחרת ולא תוכל לספק את כל היכולות שהיא מספקת כיום, האירופים צריכים להיות מסוגלים לעשות זאת בעצמם. הדרך הטובה ביותר היא יחד עם ארה"ב, אבל אם מסיבה כלשהי היא לא תוכל להיות שם – אנחנו צריכים להיות מסוגלים לעשות את זה לבדנו".

לכך מצטרפים הדיווחים על שחיקה במלאי התחמושת האמריקניים. "אם זה מדאיג את ארה"ב, וארה"ב היא בעלת ברית מרכזית בנאט"ו – אז כמובן גם אנחנו מודאגים", אומר די פאולה.

קריאת ההשכמה האמריקנית

המלחמה באוקראינה שינתה את פני שדה הקרב, ודי פאולה מזהה כמה תחומים שבהם נאט"ו פשוט אינה יכולה להרשות לעצמה לפגר. "אחד הדברים שבולטים מאוד במלחמה הוא השימוש במערכות בלתי מאוישות", הוא אומר. "כטב"מים באוויר, כלים ביבשה, על פני המים ומתחת לפני המים". בעוד נאט"ו בנויה להתמודד עם איומים קונבנציונליים (מוסכמיים) גדולים, הכטב"מים והרחפנים הקטנים והזולים טסים לעיתים מתחת לרדאר, תרתי משמע.

לפי דוח של המכון הבין-לאומי ללימודים אסטרטגיים בלונדון (IISS), במשך שנה וחצי הפעילה מוסקווה כטב"מים ורחפנים שחדרו למרחב האווירי של 12 מדינות באירופה לפחות, תוך ניצול פרצות במערכי ההגנה של הברית. "נאט"ו צריכה להפוך למובילה ביכולת להשתמש במערכות בלתי מאוישות לצד מערכות מאוישות, וביכולת להזיז במהירות את כוחותיה למקום שבו נמצאת הסכנה", אומר די פאולה. "היא צריכה גם לדעת להשתמש בטכנולוגיות החדשות שנכנסות לשדה הקרב, כמו בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי, כדי להגיב מהר וביעילות רבה יותר".

תחום נוסף שדי פאולה חושב שצריך להתמקד בו הוא החלל. "החלל הוא כבר חלק בלתי נפרד משדה הקרב", הוא אומר. לוויינים, במיוחד במסלול נמוך, משפרים את יכולות המודיעין, המעקב וההתרעה.

אבל מעל כל אלה הוא מסמן תחום אחד כבהול במיוחד: "הגנה אווירית היא התחום הראשון והחשוב ביותר שאנחנו צריכים לשפר", הוא אומר. "הגנה מפני טילים, טילים היפרסוניים, טילים תת-קוליים וכטב"מים". גם כאן הוא חוזר לאחריות האירופית. לדבריו, היבשת אינה יכולה להסתפק בהישענות על מערכות אמריקניות כמו פטריוט. "כאירופים אנחנו צריכים להיות מסוגלים לספק הגנה אווירית חזקה מאוד לאורך כל השטח האירופי של נאט"ו. האזהרה האמריקנית צריכה להיות קריאה לבעלות הברית האירופיות להישאר ערות, עם עיניים פקוחות ומוכנות להגיב".