קנדה תצטרף? בדרך להיסטוריה באיחוד האירופי

החדשות בקצרה:

• אורסולה פון דר ליין הציגה את החזון המהפכה בנאום "מצב האומה".
• מדובר בחריגה של ממש מהנורמות ההיסטוריות באיחוד האירופי.
• פון דר ליין הדגישה את הצורך בהעמקת הברית עם קנדה, ושיגרה עקיצות מרומזות לטראמפ.
• ראש ממשלת קנדה אמר השבוע כי הוא פועל לקדם "ברית ייחודית" עם האיחוד האירופי.
• פון דר ליין תקפה את ממשלת ישראל על הבנייה בהתנחלויות.

  ---

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית, הציעה היום (רביעי) לקנדה לפעול יחד עם האיחוד האירופי כדי להפוך לחברה השותפה הראשונה בגוש, במהלך שעשוי להעמיק דרמטית את הקשרים בין הצדדים. ההצעה הוצגה במהלך נאום "מצב האומה" השנתי של פון דר ליין בפני הפרלמנט האירופי בשטרסבורג, בנוכחות ראש ממשלת קנדה מארק קרני. מדובר בחריגה יוצאת דופן מהנורמות באיחוד, שחושפת את עומק המשבר ששני הצדדים נמצאים בו כעת.

"אנחנו רוצים להביא את היחסים עם קנדה לרמה הגבוהה ביותר האפשרית", אמרה פון דר ליין. "לכן, הייתי רוצה לעבוד איתך על פתיחת הדלת שקנדה תהיה החברה השותפה הראשונה של האיחוד האירופי".

ההכרזה התקבלה במחיאות כפיים סוערות, וקרני נעמד וזכה לתשואות תמיכה. פון דר ליין ניגשה אליו וחיבקה אותו לאחר שהעלתה את האפשרות לצירופה של קנדה במעמד החדש. קרני אמר השבוע כי הוא פועל ליצירת "ברית ייחודית" עם האיחוד האירופי.

עם זאת, פרטי ההצעה עדיין אינם ברורים והמהלך טרם סוכם. מעמד של "חברה שותפה" אינו מוגדר באמנות האיחוד האירופי, ולכן עדיין לא ברור מה יהיו סמכויותיה של קנדה ומה תהיה מידת השתלבותה במוסדות האיחוד. באופן היסטורי, האיחוד האירופי נחשב מאוד לא גמיש בנוגע לרעיונות של יצירת שותפויות שאינן צירוף חברות אירופיות מן המניין.

ההצעה מגיעה בתקופה שבה קנדה והאיחוד האירופי מחפשים שותפויות חדשות, על רקע היחלשות היחסים עם ארה"ב. ממשל טראמפ מנהל מלחמת סחר מול קנדה והטיל מכסים גם על מדינות האיחוד. במישור הביטחוני, ארה"ב צמצמה את תמיכתה בנאט"ו ובאוקראינה, והדבר מגביר את הלחץ על אירופה לחזק את יכולות ההגנה שלה. עם פיצוץ שיחות הסחר עם ארה"ב לאחרונה, ניכר כי קרני נחוש לפתוח עבור קנדה אופקים חדשים.

"עלינו לחשוב מחדש בדחיפות על השותפויות שלנו", אמרה פון דר ליין. לדבריה, קנדה והאיחוד האירופי "רואים את העולם באותן עיניים", בין היתר בנושאי בינה מלאכותית, שינויי אקלים וגיאופוליטיקה. היא הוסיפה כי הצדדים כבר פעלו יחד באוקראינה, בביטחון, בחומרי גלם ובשרשראות אספקה, וכי שניהם מאמינים בדמוקרטיה, באמירה שנשמעה כביקורת מרומזת על טראמפ.

"זו לא שותפות נגד אף אחד אחר, אלא למען הכוח המשותף שלנו", אמרה, בלי להזכיר את נשיא ארה"ב בשמו. לדבריה, שותפויות הן בחירה אסטרטגית עבור אירופה, אך גם תגובה לשבר במערכת הבין-לאומית המבוססת על כללים.

משבר עם ארה"ב

ההצעה משתלבת באסטרטגיה של קרני, שמנסה להרחיב את קשריה של קנדה עם שותפות אחרות לנוכח המשבר עם וושינגטון. בנאום שנשא השנה בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, טען כי הסדר העולמי שהתפתח לאחר המלחמה הקרה עומד בפני "שבר, לא מעבר", וכי מעצמות הביניים חייבות לפעול יחד.

"אם אנחנו לא ליד השולחן, אז אנחנו על השולחן", אמר אז. בחודש שעבר קרסו שיחות הסחר בין קנדה לארה"ב, ושתי המדינות נקלעו למלחמת סחר. טראמפ גם חזר שוב ושוב על קריאתו להפוך את קנדה למדינה ה-51 של ארה"ב, דבר שעורר גל של פטריוטיות בקרב הקנדים. בדיווח שפורסם השבוע בוול סטריט ג'ורנל צוטט נשיא פינלנד אלכסנדר סטוב אומר: "האין זה יהיה מאוד נחמד אם קנדה תהפוך לחברה ה-28 באיחוד האירופי ולא למדינה ה-51 בארה"ב?"

כשלושה רבעים מהיצוא הקנדי מיועד לארה"ב. מנגד, סקרים מצביעים על כך שארבעה מכל חמישה קנדים תומכים בהעמקת הקשרים עם האיחוד האירופי, ויותר ממחציתם היו רוצים לראות את קנדה מצטרפת לגוש כחברה מן המניין. קנדה והאיחוד האירופי כבר חתומים על הסכם סחר חופשי, וכ-90% מהסחר ביניהם מתנהל ללא מכסים, אף שההסכם טרם אושר על ידי 10 מתוך 27 המדינות החברות באיחוד.

פון דר ליין לא פירטה כיצד ייראה מעמד החברה השותפה, אך גורמים ודיפלומטים אירופים תדרכו כי קנדה והאיחוד פועלים להעמקת שיתוף הפעולה ברגולציה טכנולוגית, סחר, אספקת מינרלים חיוניים, ביטחון והגנה. תחומים נוספים שציינה פון דר ליין הם אנרגיה, סוללות, בינה מלאכותית, סייבר וביטחון כלכלי. האיחוד וקנדה צפויים לקיים פסגה בסוף אוקטובר, שבה יוכלו לקדם את הקשרים ביניהם.

דאגה מהביטחון באירופה

בנאומה התייחסה פון דר ליין גם לאיומים הביטחוניים שמולם ניצבת אירופה, ובהם חדירות כטב"מים לשטחי מדינות היבשת ופרובוקציות נוספות, שרבות מהן מיוחסות לרוסיה. "האיומים ההיברידיים שניצבים בפני אירופה הם פחות ופחות היברידיים, ופחות ופחות איומים", אמרה.

על רקע המצב, קראה פון דר ליין למדינות האיחוד לפעול יחד ולחזק את יכולתן להגן על עצמן. היא הציעה מנגנון אירופי מקביל לסעיף 4 של נאט"ו, שלפיו הפעלתו על ידי אחת המדינות החברות תוביל לכינוס כלל המדינות. לאיחוד האירופי כבר קיימת ערבות הגנה הדדית, אך פון דר ליין הציעה לחזק את המנגנון באמצעות מה שכינתה "סעיף 4 משלנו".

נוסף על כך, היא הציעה להקים "מועצת ביטחון אירופית", שתכלול גם מדינות שאינן חברות באיחוד, בהן בריטניה, נורווגיה, אוקראינה וקנדה.

"למשך זמן רב דנו במתכונת של מפגש מנהיגים שמתמקד בביטחון היבשת שלנו, בהשתתפות שותפות כמו קנדה, נורווגיה, אוקראינה, בריטניה ואחרות", אמרה. "הדבר דחוף עוד יותר כעת, לנוכח טבעם והיקפם של הסיכונים. לכן נציג את רעיונותינו כדי להפוך את מועצת הביטחון האירופית למציאות".

במהלך נאומה הממושך, התייחסה היום פון דר ליין גם לישראל, ותקפה את הממשלה על הבנייה בהתנחלויות. לדבריה, ההחלטה של הממשלה לקדם את פרויקט הבנייה בהתנחלויות באזור E1 היא "בלתי מתקבלת על הדעת". היא אמרה גם כי "חובתו של האיחוד האירופי לשמור על רעיון פתרון שתי המדינות".

"אירופה עצמאית שתוכל לפעול"

ההצעה לקנדה הוצגה כחלק ממאמץ רחב יותר של האיחוד להתמודד עם עולם שבו, לדברי פון דר ליין, הוא ניצב בפני "עולם עוין בגלוי". בנאומה השנתי, שבו הציגה את סדרי העדיפויות של האיחוד לשנה הקרובה, קראה פון דר ליין למדינות החברות לגלות סולידריות ולפעול יחד לנוכח האתגרים הביטחוניים והכלכליים.

"הדרך שלנו ברורה. בניית אירופה עצמאית שיש לה הכוח לפעול", אמרה. פון דר ליין הדגישה את הצורך לצמצם את התלות האירופית בתחומי האנרגיה, חומרי הגלם והטכנולוגיות הנקיות, תחום שבו קנדה מתיימרת להגדיל את הסיוע ליבשת.

בסיום דבריה התייחסה פון דר ליין למצבה של אירופה ואמרה: "מצבו של האיחוד שלנו חזק מאי-פעם. מצבו של האיחוד שלנו יכול גם להרגיש שברירי כפי שלא היה מעולם".