אחרי ביטול הוויזה: המטיילים הישראלים חזרו לבוליביה - לאחר שנים של נתק

לאורך השנים ידעו היחסים בין בוליביה לישראל לא מעט עליות ומורדות, ואף כללו כמה ניתוקים של היחסים הדיפלומטיים, בין היתר על רקע מבצעים צבאיים ברצועת עזה. המתיחות הגיעה לשיאה לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, כאשר ממשלת בוליביה הודיעה על ניתוק הקשרים עם ישראל. אלא שבסוף שנת 2025 נרשמה תפנית חיובית. משרד החוץ הודיע כי שתי המדינות יחדשו באופן מלא את יחסיהן הדיפלומטיים, יפתחו דף חדש בקשרים ביניהן וכי ישראל תמנה שגריר שאינו תושב לבוליביה.

> ישראל מתקבלת בבוליביה בחיבוק חם

אמיר אופק, סמנכ"ל אמריקה הלטינית והקריביים במשרד החוץ, מסר ל-mako כי חידוש היחסים עם בוליביה הבשיל בדצמבר אשתקד, במפגש שנערך בוושינגטון בין שר החוץ גדעון סער לעמיתו הבוליביאני, פרננדו ארמאיו. לדבריו, המפגש התקיים בתום תהליך מדיני שהחל במגעים מאחורי הקלעים. אחת התוצאות המעשיות של חידוש היחסים היא הפטור מאשרות כניסה לישראלים, שמקל על הביקור בבוליביה ומאפשר להעניק למטיילים מעטפת קונסולרית טובה יותר.

אז כיצד השפיעו היחסים המורכבים על התיירות, ועד כמה המשיכו ישראלים לבקר בבוליביה גם בתקופות שבהן נותקו הקשרים בין המדינות? "לאורך השנים היו תקופות שבהן היחס מצד השלטונות היה מורכב יותר, וזה בהחלט השפיע על האפשרות של תיירים ישראלים להיכנס לבוליביה", מספר יוסי הרצוג, מדריך טיולים בחברת "איילה גיאוגרפית", שהדריך לא מעט טיולים במדינה.

"עד תקופת הקורונה ישראלים יכלו להיכנס לבוליביה באמצעות אשרה, שאותה היה אפשר להנפיק גם במעבר היבשתי באזור אגם טיטיקקה, בעלות של כ־100 דולר. הכניסה הייתה כרוכה בבדיקות נוספות. באותה תקופה לא יכולנו לצאת מבוליביה בטיסה, ולכן נאלצנו לחזור לפרו ולהמריא משם". חובת הוויזה שהוטלה ב-2014 בתקופת שלטונו של מוראלס, ואושרה מחדש ב-2023, אילצה ישראלים לעבור תהליך מסורבל, יקר ובלתי צפוי מול רשויות ההגירה הבוליביאניות.

הרצוג מעיד כי גם בשנים שבהן לא התקיימו יחסים דיפלומטיים בין המדינות, מטיילים מהארץ המשיכו להתעניין בבוליביה ולעקוב אחר ההתפתחויות בה. " אנשים עדיין המשיכו לשאול והיו כאלה שהגיעו לשם. השנה, עם פתיחת השערים, אנחנו רואים עלייה משמעותית בהתעניינות. יש מי שחיכו לאפשרות לחזור ולטייל במדינה, ולכן החלטנו לשוב ולהוציא אליה טיולים".

לדבריו, היחס שפגש בקרב התושבים המקומיים היה שונה לחלוטין מהעמדה שהציגה הממשלה. "גם בתקופות שבהן השלטון נקט עמדה פחות אוהדת כלפי ישראל, אני יכול להעיד באופן אישי שקיבלתי יחס חם מאוד מהמקומיים. העם הבוליביאני מקסים ואוהד את ישראל. צריך לעשות הפרדה ברורה בין מי שהחזיקו בשלטון לבין האנשים שפוגשים בשטח".

אופיר, מנהל אתר "גרינגו", המיועד לצעירים היוצאים לטיול הגדול בדרום אמריקה, מציין כי בוליביה נחשבת לאחת המדינות הזולות ביבשת. לדבריו, בתחילת שנת 2026 היא הפכה לזולה אף יותר עבור המטיילים הישראלים, בעקבות הפער המשמעותי בין שער הדולר הרשמי במדינה לבין "השער הכחול", שניתן לקבל בחלק מהמקומות להמרת כספים.

"בעקבות ביטול דרישת האשרה לישראלים, ועל רקע דרישת האשרה שהוטלה על ישראלים בקולומביה ובהמשך בוטלה, הגיעו השנה המוני מטיילים לבוליביה", מוסיף אופיר. "בשנים רגילות, שבהן ישראלים נדרשו להנפיק אשרה, השתתפו בסדר הפסח של בית חב"ד בלה פאס כ־150 מטיילים. השנה ערך הרב שני סבבים, שבהם השתתפו בסך הכל כ־1,000 צעירים".

אופיר מספר כי השינוי השפיע גם על מסלול הטיול המקובל בקרב צעירים ישראלים בדרום אמריקה. "בשנים קודמות, לאחר הקרנבל בברזיל, שמסתיים בדרך כלל בפברואר או במרץ, מטיילים רבים נהגו לטוס לפרו, לחגוג את ליל הסדר בקוסקו ומשם להמשיך לבוליביה. השנה המוני מטיילים טסו ישירות מברזיל לבוליביה ורק לאחר מכן המשיכו לפרו. כתוצאה מכך, מפיקי פסטיבל 'אינקה פרוג'קט', שנערך מדי שנה בחודש אפריל, דיווחו על נוכחות דלילה של ישראלים ביחס לשנים קודמות".

בצוות אתר "גרינגו" מספרים כי מבחינה לוגיסטית, כניסת הישראלים לבוליביה עברה בקלות, ולא התקבלו דיווחים על בעיות או על אירועים חריגים מול גורמי הביטחון והרשויות המקומיות. בין היעדים הבולטים שבהם ביקרו המטיילים היו לה פאס, אזור האמזונס בצפון המדינה, מדבר המלח סלאר דה אויוני ומכרות הכסף.

אז מה חשוב לדעת למי שמתכנן להגיע לבוליביה? מדריך הטיולים יוסי הרצוג מדגיש כי ההיערכות לגובה היא אחד הדברים החשובים ביותר בטיול. "לא כדאי להגיע ולהתחיל מיד באזורים הגבוהים ביותר, אלא לאפשר לגוף להסתגל, לעלות בהדרגה ולא למהר. מומלץ להתייעץ עוד לפני הנסיעה במרפאת מטיילים בנוגע להתמודדות עם הגובה, ובימים הראשונים לוודא שבמקומות הלינה והטיול קיימת אפשרות לקבל חמצן במקרה הצורך".

גם בבחירת חברה לטיול במדבר המלח בסלאר הוא ממליץ שלא להתפשר. "חשוב לבחור חברה מוכרת ורצינית שמפעילה רכבי שטח תקינים וחדישים. זה לא המקום לבחור ספק רק לפי המחיר, משום שלאיכות הרכב ולרמת החברה יש חשיבות רבה". בנוגע ל"דרך המוות", הרצוג מדגיש כי הוא באופן אישי אינו ממליץ לרכוב בה על אופניים.

לדבריו, כדאי להגיע לבוליביה עם מזומן, שבו נעשה שימוש רב, אך לשמור היטב על הכסף ועל החפצים האישיים. בעיקר בשווקים ובמקומות צפופים חשוב להיות ערניים לכייסים ולגניבות. נוסף על כך, אין לשתות מים מהברז ויש להיזהר ממזון שאינו מפוסטר. "צריך לזכור שגם הקרח במשקה עלול להיות עשוי ממים שאינם נקיים", הוא מסביר. הרצוג מדגיש גם את החשיבות שבכיבוד התושבים, התרבות המקומית ואתרי המורשת. "כשנכנסים לאתר ארכיאולוגי עם מקל הליכה, למשל, חשוב לוודא שבקצהו מותקן גומי, כדי שלא לפגוע באתר. אחרת, אפשר גם לקבל קנס".

באשר לציוד, הוא ממליץ להתלבש בשכבות ולהיערך לשינויים חדים במזג האוויר. "בגבהים יכול להיות קר מאוד, אך במקביל הקרינה חזקה. גם כשלא מרגישים שהשמש חזקה אפשר להישרף, ולכן חשוב להקפיד על שימוש באמצעי הגנה מהשמש".