רוחות המלחמה באירופה: הזעקה בלונדון על הפקרת המוכנות, והמערכה לחניקת המשק האוקראיני

עימות פוליטי וביטחוני מטלטל בימים אלה את בריטניה, סביב שאלת מוכנותה של המדינה ושל צבאה להתלקחות צבאית רחבה מול מוסקווה. הוויכוח הסוער בלונדון מתפתח במקביל להסלמה צבאית דרמטית בחזית המזרחית, שם מלחמת ההתשה בין רוסיה לאוקראינה חצתה מדרגה קריטית: מערכה ממוקדת שמטרתה המוצהרת היא פגיעה ישירה והדדית בעורקי החיים הכלכליים שמחזיקים את שתי המדינות.

בעוד אוקראינה מעמיקה את תקיפותיה נגד בתי הזיקוק ותשתיות האנרגיה של רוסיה כדי לחנוק את תקציב המלחמה של הקרמלין, מוסקווה מפעילה בימים אלה קמפיין תקיפות אוויריות נרחב המכוון ישירות נגד מנועי הצמיחה, מפעלי התעשייה ושרשראות האספקה האזרחיות של אוקראינה.

סערת הכוננות בלונדון: "מנגנים בכינור כשהיבשת בסכנת שרפה"

במרכז הסערה הציבורית בבריטניה עומדת מתקפה ישירה ונוקבת של מנהיגת האופוזיציה השמרנית, קמי בדנוק, נגד ראש הממשלה אנדי ברנהם. בדנוק האשימה את הממשלה ב"גרירת רגליים והססנות מסוכנת" אל מול התוקפנות הרוסית המתרחבת. במוקד המחלוקת עומד סירובו של ברנהם לקצץ בתקציבי הרווחה על מנת לממן את הגדלת תקציב הביטחון ל-3% מהתמ"ג עד שנת 2030 - יעד שהשמרנים דורשים לקדם באמצעות רפורמות בקצבאות הדיור והחזרת תקרת קצבאות הילדים.

לדברי בדנוק, ההנהגה הבריטית ממשיכה לפעול כאילו המדינה עדיין נהנית מעידן שלו וחסר דאגות, תוך התעלמות מהצעדים הממשיים שנוקטות מדינות שכנות כמו צרפת ופולין. "הממשלה שלנו מנגנת בכינור בזמן שאירופה נמצאת בסכנת שרפה ממשית", טענה בדנוק, והזהירה כי המסר של ברנהם, לפיו לא יפגע בתקציבי הרווחה לטובת התעצמות צבאית, "נשמע היטב במוסקווה בדיוק כפי שהוא נשמע במנצ'סטר".

אל הביקורת הפוליטית הצטרפו שורה של מפקדי צבא בריטים לשעבר, אשר הציגו תמונת מצב מדאיגה על כשירותו של הצבא המלכותי. אדמירל לורד וסט, לשעבר מפקד הצי המלכותי, ציין כי הצבא סובל מתת-תקצוב מתמשך של שנים ונמצא ב"מצב רעוע ביותר". לדברי וסט, המערב כבר שרוי בפועל בעיצומה של מלחמה נגד רוסיה במסגרת מה שמכונה "האזור האפור" - הכולל מתקפות סייבר, איומים על כבלים תת-ימיים קריטיים, וטיסות כטב"מים ליד גבולות ומתקנים רגישים.

לדברים אלה הצטרף גנרל סר ניק פארקר, לשעבר מפקד כוחות היבשה הבריטיים, שהזהיר כי הממשלה הנוכחית אינה מפנימה את גודל האחריות המוטלת עליה, ואינה מציגה לציבור את מלוא חומרת הסיכונים. במקביל, לורד דנאט, לשעבר ראש המטה הכללי, האשים את ברנהם ואת שר האוצר ג'ון הילי ב"הפקרת ביטחון האומה", ודרש לעגן באופן מיידי מסגרת תקציבית שתביא את הוצאות הביטחון ל-3.5% מהתמ"ג עד שנת 2035 לכל המאוחר.

בממשל הבריטי כבר החלו להאיץ צעדי חירום אזרחיים וצבאיים לקראת אפשרות של התלקחות. בין היתר, גורמי ממשל אישרו כי הם פועלים בימים אלה לשכתב את "ספר המלחמה" הבריטי - המסמך המסווג המסדיר את התנהלות משרדי הממשלה בזמן משבר ועימות כולל.

במקביל, מתוכנן לשנה הבאה תרגיל רחב היקף להגנת העורף, לצד השקת קמפיין הסברה שנועד להכשיר את הציבור לתרחישי חירום. תחושת הדחיפות בלונדון התעצמה עוד יותר בעקבות נתונים שנחשפו לאחרונה, לפיהם תועדו כ-340 תקריות ביטחוניות שכללו רחפנים ליד מתקני משרד ההגנה הבריטי בשנה האחרונה בלבד.

המערכה על מקורות המימון: אוקראינה מכה בבתי הזיקוק ברוסיה

בזמן שבבריטניה עוסקים בשאלת המוכנות, בשטח עצמו מנהלת אוקראינה מבצע מתמשך שנועד לפגוע בבסיס הכלכלי של המאמץ המלחמתי הרוסי. בשבוע החולף הגיע המבצע הזה לשיא חדש, כאשר קייב שיגרה מתקפת כטב"מים רחבת היקף ועמוקה במיוחד לעבר מטרות בתוך שטח רוסיה.

לפי דיווחי הרשויות ברוסיה, מערכות ההגנה האווירית יירטו מעל 1,600 כלי טיס בלתי מאוישים ברחבי המדינה, כאשר כ-450 מהם כוונו ישירות לעבר מוסקווה וסביבתה. המתקפה הובילה לנזקים, לשרפות במבני מגורים שגררו פינוי מאות תושבים, ולמותם של לפחות שני בני אדם. ואולם, היעד האסטרטגי המרכזי של המתקפה היה פגיעה במתקן הנמצא בתוך בית הזיקוק לנפט של מוסקווה - תשתית אנרגיה חיונית שכבר הותקפה בעבר בידי כוחות אוקראיניים.

מתקפה זו מהווה חלק ממערכה שיטתית ומתמשכת שמובילה קייב בחודשים האחרונים, במטרה לפגוע בעורק הכלכלי החשוב ביותר של הקרמלין: תעשיית הנפט והתזקיקים, המספקת את מרבית ההכנסות המממנות את צבא רוסיה. הפגיעות המדויקות של הכטב"מים האוקראיניים הצליחו להשבית חלקים ניכרים מכושר הזיקוק הלאומי של רוסיה.

כתוצאה מכך, המשק הרוסי מתמודד כעת עם שיבושים משמעותיים בהספקת הדלקים, מחסור במוצרי נפט, עליות מחירים חדות ותורי ענק של כלי רכב בתחנות דלק במחוזות רבים, המתפרסים על פני 11 אזורי הזמן של המדינה. מבחינת מקבלי ההחלטות בקייב, הפגיעה בתשתיות האנרגיה היא הדרך היעילה ביותר לערער את היציבות הפנימית ברוסיה ולגבות ממנה מחיר כלכלי ישיר על המשך הלחימה.

המכה שמתכנן פוטין: הרס שיטתי של עמודי התווך של המשק האוקראיני

בתגובה ללחץ הגובר על תעשיית הנפט הרוסית, גיבש הקרמלין תוכנית תגובה אגרסיבית, אשר אינה מסתפקת עוד בתקיפות בחזית או בפגיעה ברשת החשמל, אלא מכוונת להרס שיטתי של התשתית הכלכלית והמסחרית באוקראינה.

נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, התריע בימים האחרונים כי מטרתו של פוטין ברורה: "רוסיה רוצה להרוג את הכלכלה האוקראינית, ובאמצעות כך לשבור את רוח ההתנגדות שלנו". כדי להשיג מטרה זו, צבא רוסיה מפעיל גלי תקיפות באמצעות טילים בליסטיים וכטב"מים מתקדמים מונעי סילון, הפוגעים באופן ממוקד במרכזים לוגיסטיים, במחסני ענק של רשתות קמעונאות, בחברות תרופות, בחברות שילוח ובמרכזי הפצה מרכזיים.

הממדים של הפגיעה הזו מתבררים כהרסניים במיוחד. גורמים עסקיים באוקראינה מדווחים כי כ-2.1 מיליון מטרים רבועים של מחסנים מודרניים - כמעט מחצית מכלל שטחי האחסון המתקדמים במדינה - הושמדו לחלוטין מאז תחילת המלחמה, כאשר כ-900 אלף מתוכם נהרסו בחודשים האחרונים בלבד.

ההרס הנרחב של מרכזי ההפצה גרם לשיבושים חסרי תקדים בשרשראות האספקה, והביא לראשונה אחרי שנים למחסור במוצרי צריכה ומזון בסיסיים על המדפים בסופרמרקטים בקייב. בחלק מהחנויות אף נאלצו להציב שלטים מול מדפים ריקים שבהם נכתב: "המוצר הושמד על ידי רוסיה".

במקביל לריסוק המערך הלוגיסטי, רוסיה הנחיתה מכה אנושה על ענף הפלדה - אחד מעמודי התווך המסורתיים של היצוא והתעשייה האוקראינית. מתקפות טילים בליסטיים מרוכזות השביתו לחלוטין את שלושת מפעלי הפלדה המרכזיים שנותרו פעילים במדינה, באזורי זפוריז'יה ודניפרופטרובסק, כולל המפעל בעיר הולדתו של זלנסקי, קריבי ריה.

מפעלים אלה, שהיו אחראים לכ-90% מתפוקת הפלדה הלאומית והעסיקו למעלה מ-15 אלף עובדים, ספגו פגיעות מדויקות בכבשי ההיתוך שלהם. הנהלת חברת "מטאינווסט", המפעילה חלק מהמתקנים, הודתה כי נכון לעכשיו לא ברור מתי ואם בכלל ניתן יהיה לתקן את הנזק, והבהירה בצער כי "נכון להיום, לאוקראינה אין עוד תעשיית פלדה".

מלחמת ההתשה מגיעה לשיאה

הפגיעה המשולבת במפעלים, במחסנים ובתחבורה מחריפה בצורה ניכרת את המשבר התקציבי שבו נתונה ממשלת אוקראינה. ראש הממשלה בקייב העריך כי אובדן ההכנסות ממסים כתוצאה מהרס התשתיות והמפעלים נאמד בכ-1.5 מיליארד דולר. זאת, בזמן שהמדינה נאלצת להתמודד עם גירעון תקציבי שנתי המאמיר לכ-27 מיליארד דולר, ומסתמכת באופן כמעט מוחלט על סיוע בין-לאומי למימון הוצאותיה השוטפות.

למכה היבשתית מתווסף המצור הימי המתמשך שמטילה רוסיה בים השחור, אשר גוזל לפי הערכות רשמיות כ-1.5% מהתמ"ג של אוקראינה. התקיפות החוזרות ונשנות על נמלי הים והנהרות פגעו קשות ביכולת היצוא החקלאי, ומאפשרות כיום להוציא מהמדינה כ-40% בלבד מהתוצרת החקלאית הרגילה. חברות חקלאיות מקומיות נאלצות לאחסן חיטה בשקי ענק בשדות פתוחים, כאשר נתיבי הסחר הימיים והיבשתיים חסומים ברובם, ונרשם מחסור כבד בידיים עובדות עקב הלחימה.