מלחמת הסנקציות: ארה"ב מאיימת בבידוד חסר תקדים על איראן – מי המדינות שישלמו את המחיר?

העימות הכלכלי מול איראן עולה מדרגה: הממשל האמריקני הציב אולטימטום ברור לקהילה הבין-לאומית ומאיים בבידוד כלכלי מוחלט על טהראן. נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הזהיר אתמול כי בכוונתו לפתוח ב"מלחמה כלכלית בקנה מידה חסר תקדים", והבהיר כי כל מדינה, בנק, נמל תעופה או חברה מסחרית שיעניקו סיוע או חבל הצלה לאיראן – יספגו פגיעה כלכלית ישירה וקשה מארה"ב.

שר האוצר האמריקני, סקוט בסנט, הבהיר את כוונות הממשל בריאיון שהעניק, והצהיר כי וושינגטון נערכת להטיל את "הסנקציות הקשות ביותר בהיסטוריה". לדבריו, מדובר במכת מחץ משולבת – מצור פיננסי יחד עם המצור הימי שכבר הוטל על המדינה. בסנט הוסיף כי הפעלת לחץ כלכלי בעוצמה מקסימלית נועדה להביא לקריסת המשטר, ובכך אולי לייתר את הצורך בחידוש מהלכים צבאיים נרחבים. בתגובה, מחירי הנפט בעולם זינקו לשיא של שלושה שבועות.

בטהראן הגיבו בזעם. שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, תקף את טראמפ ברשתות החברתיות, כינה את הצעדים "טרור כלכלי" שפוגע באזרחים, וטען כי האיומים הם ניסיון להסיט את תשומת הלב מהחובות התופחים ומהריבית הגבוהה בתוך ארצות הברית.

במקביל, פתח משרד האוצר האמריקני בגל סנקציות ממוקד נגד חיזבאללה. הארגון הוגדר מחדש כישות הפועלת ישירות בשירות כוח קודס של משמרות המהפכה, והוטלו עיצומים על עשרה בלדרי כספים ועל איש עסקים טורקי שהפעיל רשת חברות קש וצ'יינג'ים בטורקיה כדי להבריח כספים עבור משמרות המהפכה וחיזבאללה בלבנון.

מפת קווי החיים של איראן: מי המדינות שבמוקד האזהרה האמריקנית?

האיום של טראמפ מעמיד שורה של מדינות בפני צומת מסוכן: האם להמשיך בסחר עם איראן ולהסתכן בענישה אמריקנית משתקת, או לנתק מגע? לפי נתונים שפרסמה סוכנות הידיעות רויטרס, אלו שותפות הסחר המרכזיות שעומדות כעת במוקד:

סין

סין היא הלקוחה החשובה והגדולה ביותר של איראן, ורוכשת למעלה מ-80% ממשלוחי הנפט הימיים של המדינה. על פי דיווחי רויטרס, בייג'ינג פיתחה בעשור האחרון מנגנון מתוחכם במיוחד.

• סין מפעילה בתי זיקוק עצמאיים שאינם חשופים למערכת הבנקאית או לשוק האמריקני. הנפט נמכר בהנחות משמעותיות, מקבל תיוג מזויף של נפט ממלזיה או מאינדונזיה, והתשלום עליו מועבר ביואן סיני דרך שרשרת של מתווכים שקשה להתחקות אחריהם.
• לפי הערכות חברת Kpler, סין רכשה ב-2025 ממוצע של 1.38 מיליון חביות נפט איראני ביום.
• שר האוצר האמריקני רמז כי מאחר שסין מקבלת 50% מהאנרגיה שלה ממדינות המפרץ, כדאי לה לשתף פעולה עם המהלך האמריקני, בעוד בבייג'ינג מצהירים כי סנקציות אינן הפתרון.

איחוד האמירויות

במשך שנים הייתה איחוד האמירויות – ובמיוחד העיר דובאי – שער הכניסה והחמצן הכלכלי של איראן לעולם. נכון לשנת 2024, סיפקה האמירויות 30% מכלל היבוא האיראני (בשווי של כ-21 מיליארד דולר), לצד פעילות של יצוא חוזר בהיקף של 6.6 מיליארד דולר נוספים.

אולם המתיחות הביטחונית הכריעה את הכף. בעקבות הסלמה צבאית ואיומי טילים מצד טהראן, הודיעה איחוד האמירויות על הקפאה מוחלטת של כלל העסקאות הכלכליות והפיננסיות עם איראן עד להודעה חדשה.

על פי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, המהלך מגיע לאחר שבועות שבהם ממשל טראמפ הפעיל לחץ על איחוד האמירויות להדק את הפיקוח על רשתות פיננסיות איראניות הפועלות במדינה. על פי הדיווח, גורמים אמריקניים הבהירו לבכירים באמירויות שפגיעה בזרימות הכספים הקשורות למשמרות המהפכה עשויה להשפיע על טהראן יותר מהמצור הימי על נמלי איראן.

אם המהלך של האמירויות ייושם באופן נרחב, הוא עלול לצמצם משמעותית את הגישה של טהראן למטבע זר ולרשתות הסחר העולמיות, בשעה שהכלכלה האיראנית מתקשה להתמודד עם האינפלציה הגואה, הסנקציות והשיבושים הנגרמים מהמלחמה.

ממשל טראמפ מקווה שהדבר יגביר את הלחץ על איראן להגיע להסכם. ניתוק איראן מהמערכת ידרוש מהרשויות באמירויות לפעול באופן אגרסיבי בהרבה נגד פעילות פיננסית ומסחרית לא שקופה, וצעד כזה עלול לפגוע בתפקידה של דובאי כמרכז עולמי פתוח למסחר, הון ויצוא מחדש.

בכירים באמירויות רואים בצעדים האחרונים חלק מהסלמה הדרגתית ולא ניתוק מוחלט של היחסים עם טהראן. החשש באבו דאבי הוא שמערך הלחץ הכלכלי של ארה"ב על איראן יפגע במגזרים כלכליים במדינות המפרץ שאינם קשורים בנפט וגז, לדוגמה התחום הפיננסי או התיירות. על כן, בכירים באמירויות מעוניינים להשאיר ערוצים מסוימים פתוחים מול טהראן, כדי לשמור לעצמם אפשרות דיפלומטית אם מסע הלחץ של ממשל טראמפ ייכשל

עיראק וטורקיה

עבור השכנות הקרובות של טהראן, ניתוק הקשרים הוא כמעט בלתי אפשרי:

• עיראק: היקף הסחר בין המדינות חצה את רף ה-10 מיליארד דולר ב-2025, בעיקר מוצרי מזון ומוצרי צריכה בסיסיים. מעבר לכך, עיראק משלמת לאיראן בין 4 ל-5 מיליארד דולר מדי שנה על גז טבעי הדרוש להפעלת תחנות הכוח שלה. סנקציות חדשות עלולות לשתק את יכולתה של בגדאד לשלם על הגז ולגרום למשבר חשמל חמור במדינה.
• טורקיה: מנהלת סחר שנתי של 5 עד 6 מיליארד דולר מול איראן (כ-3 מיליארד מתוכם ביצוא סחורות תעשייתיות מטורקיה). בנוסף, טורקיה תלויה באיראן לאספקת 13% מכלל יבוא הגז הטבעי שלה, ואנקרה מבהירה כי אינה מתכוונת לעצור את המסחר.

פקיסטן והודו

• פקיסטן: לפי נתונים שהובאו בסוכנות הידיעות רויטרס, לצד מאמצים להרחיב את הסחר הרשמי ל-10 מיליארד דולר, מתקיים בין המדינות סחר בלתי-רשמי ענקי בהיקף של כ-4 מיליארד דולר. ערוץ זה כולל הברחות וסחר שוטף בנפט, חיטה, אורז ותרופות – תחומים שפגיעה בהם תורגש מיד ברחוב הפקיסטני.
• הודו: היקף הסחר הרשמי הצטמצם דרמטית בשנים האחרונות (ועמד על כ-1.63 מיליארד דולר בשנים 2025–2026). עיקר היצוא ההודי (1.3 מיליארד דולר) מורכב ממזון בסיסי כמו אורז, תה, תבלינים וקפה – מוצרים שהודו דורשת להחריג מכל חבילת סנקציות מסיבות הומניטריות.

עומאן ומדינות הקווקז

• עומאן: שימשה גורם מתווך מסורתי בין איראן למערב, עם היקף סחר של 1.5 מיליארד דולר ב-2025. השיחות שניהלה מוסקט להסדרת המעבר במצר הורמוז עוררו את זעמו של טראמפ, שאיים בפגיעה בסולטנות אם "תעמוד בדרכה של ארה"ב".
• ארמניה ואזרבייג'אן: כ-20% מסחר החוץ של ארמניה עובר דרך שטח איראן, במסגרת עסקת חליפין ייחודית שבה איראן מספקת גז טבעי וארמניה מייצרת ממנו חשמל ומחזירה חלק ממנו לטהראן (סחר שהגיע ל-371.4 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2026). גם באזרבייג'אן נרשמה עלייה בסחר מול איראן להיקף של 312.6 מיליון דולר באותה תקופה.

בתחילת השבוע הבא צפוי שר האוצר האמריקני לקיים מסיבת עיתונאים מיוחדת ולחשוף את פרטי הסנקציות החדשות. מול הדרישה החד-משמעית מוושינגטון, מדינות רבות באזור ובעולם עומדות כעת בפני דילמה: האם להתיישר עם דרישות הממשל האמריקני, או להמשיך בקשרים עם איראן ולהסתכן בכניסה לרשימה השחורה של המעצמה הגדולה בעולם.